ימים קשים מאוד עברו על העיר שלנו,ועדיין לא נתפס בתודעה מה שקרה-זה לא איזשהוא חלום בלהות אלא מציאות איומה ועגומה,לצערי. בערב כיפור ביום רביעי כמו כל שנה אני והורי יצאנו החוצה לרחובות במז' העיר,וטיילנו לאורך רח' בן-שושן.היו שם די הרבה אנשים שטיילו כמו בכל כיפור בכל שנה,והכל היה די פסטורלי ורגיל,ובטח אף אחד לא תיאר לעצמו שכעבור שעות ספורות זה יהפוך לפוגרום של ממש...הגענו הביתה בסביבות 10 וחצי בלילה והלכנו לישון,ובאמצע הלילה שמענו רעשים אצלנו בבן גוריון ולא ידענו מאיפה זה מגיע.האמת היא,לא יחסנו לזה חשיבות די גדולה,וביום למחרת,כולנו צמנו והיינו גם מנותקים מאמצעי התקשורת בגלל קדושת היום כך שלא היה לנו מושג מה קרה כאן בלילה קודם.גם כשהלכנו לבית הכנסת לא ממש דיברו על כך.בערב כשנגמר הצום,באתי כמו תמיד להדליק את המחשב ולהתחבר לאינטרנט והפלא הפלא קרה לי פנצ'ר וקרתה לי תקלה כלשהי עם המחשב והוא לא נדלק.לתומי התחלתי להתעדכן בחדשות באינטרנט הסלולרי ושם להפלא הפלא ראיתי ידיעה ראשית על כך שהמשטרה ערוכה בכוחות מתוגברים בעכו מחשש לחידוש המהומות.לא הבנתי בדיוקמה קרה,ולמה פתאום מדברים על עכו ומהומות ורק כשהתחלתי לקרוא את הכתבה במלואה,הבנתי והפנמתי את האירוע הנורא שהתרחש כאן בלילה של היום הכי קדוש לעם היהודי בשנה,ושהאירוע התרחש אצלנו כאן בעכו.לאחר מכן הגיעו מהדורות החדשות עם כל הדיווחים על המתחרש,ולא האמנתי למראה עיני.כשראיתי את המראות של חלונות הראווה המנופצות של החנויות ברח' בן עמי-רחובה הראשי של עכו-זה נראה לי כמו פוגרום של ממש,וזה נתן לי ישר אסוציאציה של ליל הבדולח,שעליו למדתי בשיעורי היסטוריה(חבל שכבוד השר לביטחון פנים שביקר היום בעכו חשב אחרת...) כל אותו ערב הגיעו דיווחים בתקשורת על המתרחש בעכו ובחוץ כל הזמן היו קולות של מסוק שחג באויר. גם הבוקר ובמהלך היום מהדורות החדשות נפתחו עם המתרחש בעכו,וכך גם כותרות העיתונים(חבל רק שערוצי התקשורת הציגו יותר את הציבור הערבי כמותקף ואת הציבור היהודי כתוקף-זה היה להיפך...) גם כשנסעתי לתקן את המחשב למרכז העיר,ראיתי בכל פינה ומקום שורי מג"ב ועובדים שמסנים לתקן את הנזקים של הפוגרום הנורא שקרה-כמו למשל תיקון רמזורים-לא האמנתי למראה עיני,אך לצערי,זו היתה המציאות-עגומה ככל שתהיה. כעת נותר רק לאחות את הקרעים ולקוות לעתיד טוב יותר עד כמה שאפשר!
|