הפתרון בעכו ליוקר המחיה: להעלות את השכר מיידית ב-20%

הדיונים בשולחנות העגולים בעכו עסקו בבעיית התעסוקה הקשה בעיר ובגליל ובדרכים שאפשר לנקוט כדי לשלב את האוכלוסיה הערבית באקדמיה ובשוק העבודה
מחסור במקומות תעסוקה בעכו, הצורך לדרבן אנשים לעבוד בגליל והעובדה כי 16 אלף איש בגילאי 40-20 אשר זכאים ויכולים ללמוד באוניברסיטה - אינם מממשים את זכותם, היו רק קצה חוט הבעיות בהם דנו היום (ה') בשולחנות העגולים בעכו.
כ-80 איש הגיעו לאירוע ישראל 2021 של TheMarker אשר נערך במרכז הצעירים ברחוב העצמאות 15. מנכ"ל המרכז, אלי חביב, וסגן ראש העיר, אדם ג'מאל, ניהלו את הדיונים.

"קשה בשעה וחצי של דיון לפתור את כל הבעיות אשר עומדות בפני האוכלוסיה הישראלית ובפרט בעכו, אך חכמים תמיד טענו שידיעת הבעיה היא מחצית הדרך לפתרון", אמר חביב.
המשתתפים דנו בסוגיית יוקר המחיה בישראל, אשר מביאה משפחה לגירעון חודשי של 3,000 שקל בחודש. הפתרון לדעתם הינו לעלות במיידית את משכורת העובדים בכ-20% כך שתאפס את ההוצאה המשפחתית מול ההכנסה. פתרון נוסף שהועלה הופנה כלפי בעלי העסקים "לתרום מהרווח הנקי של העסק 35% אשר מוכרים לניכוי כהוצאה לפני מס לתרומה לעובדים בתוך הארגון".
בשולחן אחר שעסק בדיור בר השגה ובו השתתף סגן ראש העיר, רפי לוזון, קראו למדינה לעודד בניית דירות של חדר וחצי לזוגות צעירים כך שיוכלו לגור בהם בחמש השנים הראשונות והקשות.
השולחן אשר עסק באוכלוסיה בסיכון סבר כי רוב המשאבים צריכים להיות מופנים לאיתור הבעיה ולפעול למניעה ולא רק הטיפול. כמו כן, משתתפיו קראו למוסדות העיר לאפשר לאוכלוסיה הנזקקת, בין אם מדובר בקשישים, מבוגרים או ילדים, גישה לחוגים בחינם או בסבסוד מצד העירייה, לצד צעדים אופרטיביים של העירייה להוספת תקנים למועדוניות ומיגון אוכלוסיות הסובלות מאלימות כגון קשישים.
בנוסף, קראו לעירייה לפתוח כיתות לימוד המחשבים בבתי הספר לאוכלוסיה הנזקקת, ולפנות להליך חקיקה ממשלתית שיחייב הצבת מחשבים במקומות ציבוריים ויעודד מפעלים לתרום מחשבים שהם מחליפים.

משתתפי השולחן למעורבות חברתית וקהילתית קראו לאוכלוסיה המקומית להגדיל את המעורבות החברתית בעמותות בארגונים. הם סבורים כי יש צורך להרחיב את המעורבות החברתית לכיתה א'. כמו כן, הציעו לפרסם את המתנדבים כדרך לקדם את ההליך, "להוקיר ולכבד את האנשים שכן איכפת להם ומשקיעים".
שרי גולשטיין, חברת מועצת העיר עכו, הבינה מהנוכחים כי יש דרישה להפגיש את הנוער בעכו עם האקדמיה כך שהאוניברסיטה לא תיראה מקום רחוק ומפחיד. לצד זאת, העירייה צריכה להתמודד עם בעיית החסמים כמו המבחן הפסיכומטרי, אשר מונע מחלקים רבים מהאוכלוסיה את האפשרות להרחיב את ההשכלה ולצמצום פערים.
נתון מיוחד המאפיין את עכו הוא שכ-30% מהאוכלוסיה הינה ערבית. אוכלוסיה זו מתקשה לצמצם את הפער מול היהודית. הילדים אשר מסיימים את שנות הלימוד בבית ספר הדובר ערבית בלבד, מוצאים את עצמם קורסים תחת הלחץ של ההורים ללכת ללמוד לצד העובדה כי אין ביכולתם לגשר על מחסום השפה.
משתתפי השולחנות הציעו לבנות קורסים בשפה העברית המדוברת, באמצעות העמותות הקיימות, ליזום פגישות עם סטודנטים ועם בוגרי תיכון שירגישו את החוויה במוסד האקדמי, לחשוף את מגוון המלגות שיעזרו לאוכלוסיה הערבית להיכנס לאוניברסיטה ואף לקיים קורסים של העצמה ומנהיגות לטפל בבעיית הביטחון העצמי כדי שיוכלו להשתלב באוכלוסיה היהודית...
<http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1587019>

רעיון טוב להעלות את השכר ב20 אחוז השאלה מי יממן זאת??!!!!!

הרעיון בנוגע להעלאת השכר הוא לבטל את האפשרות של בעלי החברות והתאגידים לתרום כספים מההכנסה לפני מס.
בעל עסק\חברה\תאגיד, יכול לתרום עד 35% מהכנסתו לפני מס והתרומה מוכרת במס(כלומר כאילו שילם מס הכנסה).
ההצעה היא כי את הכסף הזה יחלקו לשכירים, ואם בעלי החברות בכל זאת יבקשו לתרום (דבר מבורך בפני עצמו)שהתרומה תהיה מהרווח הנקי שלהם אחרי המיסים.
על הממשלה לקחת אחריות על התעשייה שהתפתחה במדינה ובה בכל בית חולים\מבנה ציבור\עמותה מופיע שמו של בעל חברה כזו או אחרת. חדר יולדות ע"ש בעל חברה כזה ,ספרייה ע"ש בעל חברה אחר, מלגות ע"ש בעל חברה שלישי וכו'.
היגיע הזמן שהמדינה תחזור לשפיות ותיקח אחריות על גורל תושביה, לאדם עובד מגיע להתקיים ולחיות בכבוד!!!
לכל אחד מהנושאים שעלו ישנו פיתרון תקציבי , אין נושאים אמורפיים או לא ברי יישום וחשוב שלא ירדו מסדר היום.

תמונות שולחנות עגולים בעכו - אירוע דה מרקר במרכז צעירים

בטעינה

דעתי. הראשונים, שחייבים להראות לתושבים מעורבות בחיי הקהילה, הם- חברי מועצת העיר וחברי כול מיני ועדות המועצה. עד היום הזה אנו, הבוחרים שלהם לא מרגישים, שהם בכלל קיימים. חוץ מהנבחרים שמקבלים שכר ואנו, משלמי המסים, מרגישים את זה.

הגיע זמן שחברי מועצת העיר יפרסמו בבלוגים שלהם או לפחות בעכונט דוחות על פעילות או אי פעילות שהם מבצעים שנים רבות בעיר.

כול חבר מועצת העיר חייב לפרסם פרטים שלו ותולדות חייו, מעשים למען הקהילה שלהם ותושבי העיר כלל, רעיונות, פרויקטים שהם יזמו ( עם בכלל הם יוזמים מה שהוא מעבר לצרחים אישיים).

אז תתחילו מנבחרי הציבור, שהם גם לא קצת מעורבים בכול מיני עמותות ופרויקטים חברתיים. קל לפנות לקהל, אבל קשה לתת דין וחשבון לאותו הקהל?

אולי דרך עכונט שרי גולדשטיין -יועצת של ראש העיר ( למרות זאת, שהיא- חברת מועצת העיר) תסביר, איך פתאום מדברים על חוסר מקומות העבודה אחרי כתבה ב http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bi ... mid=291227

"אין בעיה למצוא כאן עבודה, מובטל פה רק מי שלא רוצה לעבוד"

שמעון לנקרי, ראש העיר, אמר בראיון ל-Bizportal כי העיר עברה מהפכה בכל התחומים בשנים האחרונות: "ההגירה לעיר הפכה לחיובית, זוגות צעירים של שהוריהם עזבו את העיר בוחרים לגור בה. אנחנו משפרים את התשתיות, מביאים מפעלים לעיר, קניונים נבנים ואנחנו מסיימים את שיפוצן של שתי שכונות ומתחילים את שיפוצה של השלישית, שני מקבצים של 30 בניינים וסך הכול 700 יחידות דיור". לנקרי מוסיף כי העירייה התקשרה עם חברת ייעוץ שתמפה את הבניינים שעשויים להפגע ברעידת אדמה ותאפשר את חיזוקם במסגרת תמ"א 38.

לדברי לנקרי, ב-4 השנים האחרונות הגיעו לעיר 45 מפעלים, מתוכם 7 מפעלי הייטק, כמו כן הוקמו 4 בתי מלון ו-4 נוספים בתכנון, אחד מהם של רשת מריוט. "ב-2005 שיעור האבטלה בעיר עמד על 17.5% וכיום הוא עומד על 8%, אין בעיה למצוא כאן עבודה, רק מי שלא רוצה לעבוד מובטל."

לנקרי הינו מראשי המאבק נגד הקמתו של מתקן לקליטת הגז מהתגליות האחרונות. לדבריו, המתקן לא ישפיע באופן ישיר על העיר כי הוא ממוקם במרחק 3 קילומטרים מאזור המגורים, ליד מפעם רפאל, אך מוסיף: "ללא קשר אנחנו נלחם במדינת ישראל עד חורמה, הכנסנו סעיפים לתב"ע שיאפשרו בניית מלונות באזור, נאבק עד חורמה. המדינה החליטה שמי שיקנה את הקרקע יטהר אותה."