תנורי מיקרוגל - מתכון לסרטן
מאת: סיימון בסט
כנסו לקישור
http://www.wddty.co.il/index2.html


ראיות הקיימות זה למעלה מ- 10 שנים, אשר נאסרו לפרסום על-ידי מערכת בתי המשפט בשוויץ, מראות כי מזון אשר הוכן בתנור מיקרוגל
עלול לגרום לשינויים מדאיגים בדם.

מחקרים אשר נעשו באחרונה, מחזקים את הראיות המצטברות המוכיחות כי תנורי
המיקרוגל מסכנים את בריאותכם.

בשנת 1989, גילה מדען מזון שוויצרי בשם ד"ר האנס-אוריק הרטל מספר גילויים מדאיגים בנוגע לתנורי המיקרוגל.
עם זאת, משך יותר מעשור הוא נלחם על הזכות לאפשר לעולם לדעת מה גילה.

המידע אותו ניסה נואשות לפרסם חיוני לאינטרסים שלנו כצרכנים: כל מזון אותו אנו אוכלים לאחר שבושל או הופשר
בתנור מיקרוגל, עלול לגרום לשינויים בדם המרמזים על התפתחותו של תהליך פתולוגי המופיע גם בתהליכים סרטניים.
עם זאת, משך כל התקופה הזו, הושתק הרטל ביעילות בידי יצרניהם של תנורי המיקרוגל, אשר השתמשו ביעילות בחוקי
המסחר של מערכת בתי המשפט בשוויץ, על מנת להשתיקו ואף לאיים עליו.

במרץ 1993, מנע בית המשפט המסחרי במחוז ברן, לאחר תלונה שהגיש איגוד הסוחרים השוויצרי למכשירי חשמל לבית
ולתעשייה (Swiss Association of Dealers for Electroapparatuses for Households and Industry ), מד"ר הרטל
להצהיר או לכתוב בפומבי כי תנורי המיקרוגל מסוכנים לבריאות. אי-מילוי הוראתו זו של בית המשפט על-ידי ד"ר הרטל
עלול היה לעלות לו בקנס בסך 5,000 פרנקים שוויצריים, או אפילו להכניסו לבית הסוהר למשך שנה.
בית המשפט הפדרלי בלוזאן, שוויץ, אישר את פסק הדין בשנת 1994. בית המשפט ביסס את פסק דינו על החוק השוויצרי
נגד תחרות בלתי-הוגנת, המונע "הצהרות מפלות, לא-נכונות, מטעות ופוגעות ללא צורך כנגד ספק או מוצריו" 1,

חוק המביא בחשבון אך ורק את מניעת המסחר לכשעצמו ולא כוונת זדון כלשהי. חוק זה משתיק ביעילות גם את העיתונות
השוויצרית, כיוון שכל הצהרה אשר יכולה להישמע כביקורת כנגד תנורי המיקרוגל, עלולה בקלות לגרום להתדיינות
משפטית.

לדעתם של השוויצרים אודות ממצאיו של ד"ר הרטל אין שותפים באירופה. באוגוסט 1998, קבע בית המשפט האירופאי
לזכויות האדם, כי צו ההשתקה אשר הוצא בידי בתי המשפט השוויצריים כנגד ד"ר הרטל, היה מנוגד לזכות חופש הביטוי.
בית המשפט האירופאי גם צווה על שוויץ לשלם לו פיצויים בסך 40,000 פרנקים שוויצריים.
למרות נצחונו לפני שנתיים, עדיין ממתין ד"ר הרטל כי בתי המשפט בשוויץ ישנו את החלטתם הקודמת ויבטלו קנס בסך
8,000 פרנקים שוויצריים אשר הוטל עליו. בינתיים, הולכים ומתאמתים גילוייו טעוני הנפץ על-ידי נתונים המופיעים
ברחבי העולם.


מחקרו של ד"ר הרטל

לפני אחת עשרה שנים, הצטרף ד"ר הרטל, מדען מזון אשר עבד משך מספר שנים באחת מחברות המזון השוויצריות
הבינלאומיות, לפרופ' ברנרד בלנק מן המוסד הפדרלי לטכנולוגיה, על-מנת לבצע תכנית מחקר מקיפה אודות השפעותיו
של מזון אשר בושל והופשר במיקרוגל, על בני האדם. על אף שהתוכנית נדחתה בידי הקרן השוויצרית הלאומית, החליטו
שני המדענים לממן תכנית מחקר קטנה יותר בעצמם.

הם בחרו שמונה אנשים מן המכון המקרוביוטי אשר בקינטל שבשוויץ, אשר כולם, כולל הרטל עצמו, הינם חסידיה של
תזונה מקרוביוטית נוקשה, זאת על-מנת למזער את נוכחותם של יסודות מטעים אשר עלולים היו להשפיע על בדיקות
הדם. פרט לד"ר הרטל, שהיה אז בן 64, היו שאר המשתתפים בגילאים שבין 20 ל-40 שנה.

כפי שסיפר ד"ר הרטל למגזין " What Doctors Don ' t Tell You ":
"כולנו חיינו באותו מלון משך שמונה שבועות ואף אחד לא עישן, לא שתה אלכוהול ולא קיים יחסי מין". בהפסקות של
יומיים עד חמישה ימים קיבלו המתנדבים אחד מתוך שמונה מקורות מזון, אשר נצרכו על קיבה ריקה:
1. חלב גולמי מחווה אורגנית.
2. אותו חלב לאחר שחומם בצורה קונבנציונלית.
3. אותו חלב גולמי לאחר שחומם בתנור מיקרוגל.
4. חלב מפוסטר ממקורות קונבנציונליים.
5. ירקות טריים אשר גודלו בחווה אורגנית.
6. אותם ירקות לאחר שבושלו בצורה קונבנציונלית.
7. אותם ירקות, קפואים ולאחר שהופשרו במיקרוגל.
8. אותם ירקות לאחר שבושלו במיקרוגל.
דגימות דם נלקחו מכל מתנדב לפני האוכל ולאחר מכן בהפסקות קבועות, לאחר שאכלו את המזונות אשר צוינו לעיל.
שינויים משמעותיים התגלו בדמם של האנשים אשר אכלו מזון אשר הוכן במיקרוגל. ירידה ניכרה בכל ערכי ההמוגלובין
והכולסטרול (הן הכולסטרול ה"טוב" והן כולסטרול ה"רע")2 . ירידה בולטת לטווח קצר ברמות הלימפוציטים (כדוריות
הדם הלבנות) נראתה, לאחר עיכול המזון אשר הוכן במיקרוגל, לעומת צריכתם של סוגי מזון אחרים.

בנוסף, גילה ד"ר הרטל קשר מובהק בין כמות האנרגיה של המיקרוגל במזונות אשר נכללו בניסוי, לבין בהירותם של
חיידקים מאירים (כאשר מתבוננים בהם תחת תאורה מיוחדת) המתגלים בדמם של האנשים אשר אכלו את המזון.
מסקנתו של ד"ר הרטל הייתה, כי אנרגית המיקרוגל עשויה לעבור לאנשים האוכלים מזון אשר הוכן בתנורי מיקרוגל.

פרט להשפעות אלה של חימום המזון במיקרוגל, ציין ד"ר הרטל השפעות לא-תרמיות אשר לטענתו משנות את החדירות
של קרום התאים על-ידי שינוי הפוטנציאל החשמלי בין צידו החיצוני לצידו הפנימי של התא. כתוצאה מכך, הופכים התאים
הפגועים טרף קל לווירוסים, פטריות ומיקרו-אורגניזמים אחרים.
מנגנוני ההתחדשות הטבעיים של התאים נפגעים אף הם, עובדה המאלצת בסופו של דבר את התאים לספק אנרגיה ב"מצב
חירום" על-ידי מעבר מנשימה אירובית (מבוססת חמצן) לנשימה אנ-אירובית (ללא חמצן). במקום ליצור מים ופחמן
דו-חמצני, עוברים התאים לייצר מימן רב-חמצני ופחמן חד-חמצני. במצב כזה, טוען ד"ר הרטל, עוברים התאים מתהליך
חמצון "בריא" ל"תסיסה" לא-בריאה ליצירת אנרגיה.

ד"ר הרטל ממשיך וטוען כי כאשר מעובד המזון במיקרוגל, מספק התנור כוח של 1,000 ואט ויותר. ההרס והדפורמציה של
מולקולות המזון הנגרמים כתוצאה מכך, יוצרים תרכובות חדשות הנקראות תרכובות "רדיוליטיות" ( radiolytic ), אשר אינן
מוכרות בטבע. ההסכמה אשר התגבשה לאחרונה בקרב חוגי המדע היא, כי מזון אשר בושל במיקרוגל או מזון אשר ספג
קרינה, אינם מכילים רמות גבוהות יותר באופן משמעותי, של תרכובות רדיוליטיות לעומת מזונות אשר בושלו בצורה
רגילה. אך תוצאותיו של ד"ר הרטל מראות את ההיפך גמור.

גם בדיקות דמם של המשתתפים במחקר מאשרות, כי לא הכול תקין בקרב אנשים אשר אוכלים מזון שהוכן במיקרוגל.
דגימות דם אשר נלקחו מדי בוקר בשעה 7.45, רבע שעה לאחר האוכל, ושעתיים לאחר מכן, הראו כי רמות כדוריות הדם
האדומות, ההמוגלובין, ההמטוקריט והליקוציטים בדמם של האנשים אשר אכלו מזון שחומם או בושל במיקרוגל, היו
בגבולות המינימום של הנורמה.

תוצאותיהם דומות לאלה הנמדדות בקרב אנשים בעלי נטייה לאנמיה. התוצאות היו מובהקות ומשמעותיות יותר מבחינה
סטטיסטית בחודש השני למחקר. נוסף על כך, כאשר ירדו ערכים אלה עלו רמות הכולסטרול בדמם של הנחקרים,
בהתאמה.

לא קשה להבין מדוע פרסומן של תוצאות כאלה בשנת 1992 עורר זעם רב בשוויץ. עם זאת, תגובת הרשויות וענף תנורי
המיקרוגל השוויצריים, אשר גררו את ד"ר הרטל לבית המשפט והרשיעו אותו בכפוף לחוק "התחרות הלא-הוגנת" שלהם,
נשארה בגדר פרק מביש בהיסטוריה השוויצרית. הלחץ אשר הופעל על עמיתו, פרופ' בלנק, היה כה רב, עד כי נאלץ להתכחש
פומבית להסברים אשר ניתנו בדו"ח המשותף שלהם אודות המחקר, זמן קצר לאחר פרסומו. באופן פרטי הודה פרופ' בלנק
בפני ד"ר הרטל, כי חשש לשלום בני משפחתו 3 . למרות הניסיונות להשתיקו בקרב הציבור השוויצרי, נשאר מחקרו של
ד"ר הרטל זמין לציבור אשר מחוץ לגבולות שוויץ, באמצעות הדואר או אתר האינטרנט שלו 4 .


הרוסים מחרימים את תנורי המיקרוגל

לאחר מלחמת העולם השניה, ערכו גם הרוסים ניסויים בתנורי מיקרוגל. החל משנת 1957 ועד לאחרונה התבצע מחקרם
בעיקר במוסד לטכנולוגיית הקרינה (Institute of Radio Technology ) בקלינסק, אשר בבילורוסיה. לדברי החוקר
האמריקאי וויליאם קופ, אשר ריכז את מרבית תוצאותיהם של מחקרים רוסיים וגרמניים בנושא, ונרדף בשל כך 5, הבחינו
הצוותים הרוסיים בהשפעות הבאות:

1. בשר מוכן אשר חומם במיקרוגל יצר:
d-Nitrosodiethanolamine גורם מסרטן מוכר היטב.
ערעור התרכובות הביו-מולקולריות של החלבונים הפעילים.
יצירת קשר לרדיואקטיביות באטמוספירה.
יצירת גורמים מסרטנים בתוך תרכובות protein-hydrolysate בחלב ובדגנים.

2. פליטת תנורי המיקרוגל גרמה לשינוי בתהליכי הפירוק של גלוקוסידים וגלקטוסידים, אלמנטים המצויים בפירות
קפואים, כאשר הפשירו אותם.

3. תנורי המיקרוגל שינו את תהליכי הפירוק של אלקלואידים צמחיים כאשר ירקות חיים, מבושלים או קפואים נחשפו
ולו רק לפרקי זמן קצרים ביותר של קרינה.

4. רדיקלים חופשיים מסרטנים נוצרו במבניהם המולקולריים של יסודות קורט בצמחים, במיוחד בירקות שורש חיים.

5. צריכת מזון אשר בושל במיקרוגל גרמה לאחוז גבוה יותר של תאים סרטניים בדם.

6. כתוצאה משינויים כימיים בהרכב הבסיסי של מזון, נוצרו לקויים בתפקוד מערכת הלימפה, אשר גרמו לפגיעה ביכולתה
של מערכת החיסון להגן על עצמה מפני גידולים סרטניים.

7. תהליך פירוקם הבלתי-יציב של מזונות אשר הוכנו במיקרוגל, שינה את ההרכב הבסיסי של המזון וגרם להפרעות
במערכת העיכול.

8. מזונות אשר הוכנו במיקרוגל הראו אחוז גבוה יותר סטטיסטית של מקרי סרטן הקיבה והמעי, נוסף על פגיעה כוללת
ברקמות התאיות הפריפריות והתמוטטות הדרגתית בתפקודן של מערכת העיכול וההפרשה.

9. חשיפה למיקרוגל גרמה לירידה משמעותית בערכם התזונתי של כל סוגי המזון אשר נבדקו, ובמיוחד: ירידה בזמינותם
של ויטמינים מקבוצת B-Complex , ויטמין C , ויטמין E , מינרלים חיוניים וגורמים מסלקי שומן כדוגמת כולין
ואינוזיטול.

10. הרס ערכם התזונתי של הנוקלאופרוטאנים בבשר.

11. הפחתת פעילות חילוף החומרים של אלקלואידים, גלוקוסידים וגלקטוסידים המהווים מרכיבים בסיסיים בפירות
וירקות.

12. החשה ברורה של התפוררות מבנית בכל סוגי המזון 6 .
כתוצאה מכך, החרימו הרוסים את תנורי המיקרוגל כבר בשנת 1976. החרם הוסר לאחר הפרסטרויקה.


מחקר אשר נערך לאחרונה

בעוד כמה מן הממצאים הללו ממשיכים לחזור על עצמם, חשף מחקר אחר בבריטניה ובארה"ב סכנות אפשריות נוספות.
בשנת 1990 חקרו 2 מדענים מן המחלקה למיקרוביולוגיה רפואית באוניברסיטת לידס, את מידת החימום הלא-אחידה
העשויה להיווצר בתנורי המיקרוגל. הם גילו כי כמות המלח בחלק מסוים של מחית תפוחי אדמה, השפיעה על הטמפרטורה
הפנימית שלה: ככל שכמות המלח הייתה גדולה יותר, כך הייתה הטמפרטורה נמוכה יותר.
המחברים הסיקו כי "חדירתם המועטה של גלי המיקרוגל למזונות בעלי ריכוזים יוניים גבוהים עלולה לנבוע מן ההשראה של
זרימה חשמלית/יונית על-פני המזון. הדבר עשוי גם להסביר מדוע מזון מוכן אשר חומם במיקרוגל רותח לעיתים קרובות
על פני השטח, אך נשאר קר מבפנים 7 .

בשנת 1991 דווח על מקרה של חולה בבית חולים בטולסה, אוקלהומה, אשר מת מאנפילקסיה לאחר שקיבל עירוי דם אשר
חומם במיקרוגל. נראה כי הקרינה שינתה את הדם בדרך כלשהי וגרמה למותו של החולה 8 .
באוגוסט 1989, הראה מחקר אשר ערכה ממשלת בריטניה כי Listeria וחיידקים קטלניים אחרים מסוגלים לשרוד במזון
אשר בושל במיקרוגל, גם אם ממלאים אחר ההוראות במדויק 9 .

חוקרים אמריקנים הראו כי חימום חוזר של שאריות מזון במיקרוגל עלול להיות מסוכן. החוקרים, אשר בדקו את
התפרצותה של מגפת סלמונלה בקרב אנשים אשר השתתפו בפיקניק בשנת 1992 גילו, כי מתוך 30 אנשים אשר לקחו
לביתם שאריות בשר, חלו כל העשרה אשר השתמשו במיקרוגל לחימום שאריות הבשר . איש מבין עשרת האנשים אשר
השתמשו בתנור רגיל או במחבת לחימום חוזר של הבשר, לא חלה. החוקרים הסיקו כי בהשוואה לשיטות הקונבנציונליות
לחימום חוזר של מזון, תנורי המיקרוגל אינם מעניקים הגנה מונעת מפני מחלות 10 .

לא כל העדויות היו שליליות. מדענים במוסד לחקר מזון ותזונה בזייסט, הולנד, ערכו מחקר משך 13 שבועות לגבי
השפעותיו של מזון שהוכן במיקרוגל על הכימיה בדם ועל אינדיקטורים אחרים של בריאות בחולדות, ולמראית עין לא גילו
כל השפעות שליליות 11 . עם זאת, היו אלה מחקרים בחולדות והם אינם חלים בהכרח על בריאותם של בני אדם.


היזהרו דליפת תוספים!

בעיה נוספת עם מזון אשר הוכן במיקרוגל היא כי צבעו בהיר וטעמו תפל בהשוואה למזון אשר בושל בצורה קונבנציונלית,
במיוחד במזונות העשויים בצק. הדבר עודד פיתוח של תוספי מזון להכנה במיקרוגל על מנת ליצור בצורה מלאכותית את
הצבעים והטעמים אליהם התרגלו הצרכנים במזונם המבושל. כפי שמצהירים אנשי האקדמיה האוסטרלים אשטון ולאורה
בספרם " The Perils of Progress 12 " :
"דוגמה לאחד מסוגי הטכנולוגיה החדשים ליצירת טעמים, אשר נועד לשימוש במיקרוגל, הינם מעוררי רגישות
( susceptors ). התקנים אלה מוצמדים, בדרך כלל, לאריזותיהם של המזונות המיועדים לחימום במיקרוגל והם משמשים
להשגת חימום מקומי בטמפרטורה גבוהה. תפקידם להשחים את המזון במהלך הבישול במיקרוגל. תופעת-הלוואי של כמה
מן ההתקנים הללו, בשנים שלפני 1992, הייתה כרוכה בשחרור כמויות קטנות של כימיקל רעיל בשם BADGE ,
( bisphenol-A-diglycidyl ), לתוך המזון בזמן החימום במיקרוגל. BADGE היה רכיב של דבק קר אשר שימש להצמדת
המתקנים לאריזה".

המחברים מצטטים מחקר אשר נערך בשנת 1992 על 52 דוגמאות פיצה בהן שימשו תשע דוגמאות של מתקנים אלה במותג
אחד, אשר הכיל BADGE בריכוזים אשר נעו בין %0.2 - %0.3. התגלה כי הכימיקל התמזג בפיצה כאשר זו בושלה
באריזתה על פי ההוראות 13 . מחקר נוסף הראה, כי מספר רב של כימיקלים משתחרר עם המתקנים הארוזים עם מזונות
כגון פיצה, ופלים אמריקאים וטוגנים המיועדים למיקרוגל. אחד המחקרים זיהה 44 כימיקלים נדיפים שונים, כולל בנזן
המהווה גורם קרצינוגני 14 . כימיקל רעיל נוסף אשר התגלה כי עבר מן האריזה לתוך המזון כאשר זה הוכן במיקרוגל הינו
ה- Benzophenone, רכיב המצוי בצבע המודפס על האריזה 15 .

לחם ודגני בוקר נמכרים לעיתים קרובות בשקיות שעווה לחימום קל במיקרוגל. עם זאת, מחקר אשר נערך באחרונה
הראה כי אם ממלאים אחר ההוראות שעל גבי האריזה התוצאה היא כי ב%60- מן המקרים מועברת השעווה למזון 16 .
יריעות הפלסטיק העשויות PVC , המכסות את המזון במהלך הבישול במיקרוגל, משחררות לתוך המזון חומרים פלסטיים
במידה כזו, שבשנת 1996 המליץ אחד המחקרים שלא להשתמש ב- PVC כאשר הוא בא במגע ישיר עם המזון במהלך
הבישול 17 .

נראה כי המסר ברור. אל תבשלו מזון במיקרוגל, במיוחד לא לילדים, אלא אם הדבר הכרחי. אל תתפתו לפרסום המבריק
והמטעה המציע "בישול מהיר" כפתרון לאורח חייכם הלחוץ. גופכם דורש מזון בריא, אשר הוכן בדרך בריאה, עד כמה
שניתן, לשם לתפקוד אופטימלי. ככל שתצרכו מזון פחות בריא, כך יושפעו איברי גופכם והתהליכים המתרחשים בו לרעה,
דבר אשר יגרום לפגיעה בבריאותכם ולמחלות. טפלו בגופכם כאילו היה מכונית רולס רויס ולא כבפח אשפה.


סיימון בסט הינו העורך של כתב העת הרבעוני : " Therapy & Electromagnetic Hazard "
אותו ניתן להזמין באמצעות הדואר: Box 2039 , Shoreham, W Sussex BN43 5JD
simon@best89.freeserve.co.uk : E-mail
או לגלוש לאתר האינטרנט: http://www.perspective.co.uk


היכן כל זה התחיל?
אחדים מאמינים כי תנורי המיקרוגל התפתחו בזמן מלחמת העולם השנייה
בידי הגרמנים על-מנת לאפשר הכנת מזון מהירה וקלה בצוללות שלהם. אחרים
טוענים כי אותם המדענים פיתחו אותם על-מנת לתמוך במבצעים ניידים
במהלך הפריצה לברית המועצות. תהא הסיבה אשר תהא, הם הומצאו בתקופת
מלחמת העולם השנייה.
לאחר המלחמה, הגיעה הטכנולוגיה לארה"ב, שם התפתחה, והתוצאה הייתה
תנור ביתי ראשון אשר שוגר לשוק בשנת 1952 בידי חברת Raytheon .
מאז, התפתחה הטכנולוגיה ברחבי העולם ללא כל מחקר מצד הרשויות
הרלוונטיות בשום מדינה, לגבי השפעותיה המזיקות.
רק בשנות ה- 70 החלו להופיע הדו"חות הראשונים אשר הטילו ספק בבטיחותו
של מזון אשר בושל במיקרוגל. מחקרים היסטולוגיים אשר נעשו בברוקולי
וגזרים שבושלו במיקרוגל, חשפו את הגילוי כי המבנים המולקולריים של
רכיבים תזונתיים נפגעו עד לנקודה של הרס דפנות התאים, בעוד בבישול
קונבנציונלי, נשאר מבנה התאים ללא כל פגע 18 .


כיצד פועלים תנורי המיקרוגל
תנור המיקרוגל עושה שימוש בהתקן הנקרא שפופרת מגנטרון, הגורמת לקרן
אלקטרונים לנוע בתדירויות גבוהות ביותר, וליצור קרינת מיקרוגל
( MW-MicroWave ).
תנורים ביתיים ומסחריים משתמשים בתדירות של GHz 2.45 ג'יגהרץ,
בתפוקה של 400 - 900 ואט לתנור ביתי טיפוסי, שהספק הכוח שלו אמור
להעביר פולסים של 4,000 וולט למגנטרון.
משתמשים בתדירות של GHz 2.45 ג'יגהרץ כיוון שבתדירות זו סופגים המים
אנרגיה אלקטרו-מגנטית במהירות מקסימלית, ובכך מאפשרים למזון המכיל
מים להתחמם במהירות.
המולקולות המצויות במזון נאלצות להתאים עצמן לשדה המשתנה במהירות
רבה ולנוע סביב צירן. החימום נוצר כתוצאה מן החיכוך הבין-מולקולרי הניכר.
גלי המיקרו מוקרנים מן המגנטרון לתוך תא התנור, שם הם מחממים את המזון
מן הפנים לחוץ, לעומת התנורים הקונבנציונליים אשר מבצעים פעולה הפוכה.
חימום פנימי תחילה משאיר נקודות קרות, ומכאן הצורך בסיבוב מתמיד של
הצלחת המצויה בתנור המיקרוגל.
רמת הדליפה המרבית המותרת על-פי התקנים הנוכחיים היא דחיסות כוח של
5 מיליוואט לסמ"ר במרחק של 5 ס"מ מדלת התנור. מגבלה זו מבוססת על
התקנים לקרינת מיקרוגל , אליהם מתנגדים אלה הטוענים כי יש להביא
בחשבון השפעות לא-תרמיות של קרינת מיקרוגל אשר מחשבים את רמות
הקרינה, כמו בטלפונים סלולריים. יש לבצע בדיקה תקופתית של דלת התנור
באופן שוטף על-מנת להבטיח שהיא אינה דולפת יתר על המידה.

אל תחממו חלב במיקרוגל

חימום או הפשרת חלב-אם במיקרוגל גורמים לירידה ברמת הגורמי
נוגדי-הדלקת בחלב, גם בטמפרטורה נמוכה (20 - 35 מעלות צלסיוס) 19 .
באחד המחקרים, אשר נערך באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, התגלה כי
חימום במיקרוגל מעל ל72- מעלות צלסיוס גרם לירידה משמעותית בכל
הגורמים נוגדי-הדלקת שנבדקו. החוקרים בסטנפורד התנגדו במידה רבה
לשימוש במיקרוגל, גם בטמפרטורה נמוכה, לחימום חלב-אם בבתי החולים.
מחקר אחר, אשר נערך בוינה, גילה כי הבישול במיקרוגל גרם לשינויים
באחוזים גבוהים בחלבונים במזון, אשר לא ניצפו לאחר חימום קונבנציונלי.
די-פרולין ( D-proline ) ו- cis-D-hydroxyproline התגלו במינונים גבוהים
בפורמולות חלב תינוקות אשר חומם במיקרוגל, בעוד, בדרך כלל, רק ל-פרולין
מתגלה בחומר הביולוגי.
( L מייצג laevo-rotay , D מייצג dextro-rotary , בהתייחס לכיוון סיבובם של
האלקטרונים בשטח הקיטוב האופטי שלהם).
לובק ועמיתיו הזהירו כי "המרת צורות ה- trans לצורות cis עלולה להיות
מסוכנת כיוון שכאשר חומצות ציס-אמינו ( cis-amino ) מתחברות עם פפטידים
וחלבונים, במקום עם הטרנס-איזומרים ( trans isomers ) שלהם, עלול הדבר
לגרום לשינויים מבניים, תפקודיים וחיסוניים" 20 .
מחקר אחר מצא גם הוא כי פורמולות לתינוקות אשר חוממו במיקרוגל עלולות
ליצור שינויים מולקולריים בחומצות אמינו של חלבוני החלב ולגרום לרעילות
או להשפיע על הערך התזונתי של פורמולת החלב. עם זאת, כמות החלבונים
אשר השתנתה הייתה קטנה 21 .

References :
1. J Nat Sci, 1998 ; 1: 2-7
2.Nexus, 1995; April/May: 25-7
3. J Nat Sci, 1998; 1: 2-7
4. By mail: The World Foundation for Science ,

Box 632
, Natural ,CH-3000, Bern, Switzerland Tel : 0041 33 438 1158; Fax: 437 4816. On the Web : http://www.wffns.org
5. J Nat Sci, 1998; 1: 42-3
6. Perceptions, 1996; May/June: 30-3
7. Nature, 1990; 344: 496
8. J Nat Sci, 1998; 1: 2-7
9. Food Business, 1989; 20:12
10. Am J Epidemiol, 1994; 139: 903-9
11. Food Chem Toxic, 1995; 33: 245-56
12. "The Perils of Progress", Zed Books , London, 1999"
13. Food Additives and Contaminants, 1995; 1 : 779-87
14. AOAC Int 1993; 76: 1268-75
15. Food Add Contam, 1994; 11: 231-40
16. Food Add Contam, 1994; 11: 79-89
17. AB Badeka, MG Kontominas, 1996; cited in Ashton and Laura, 1999, page 68
18. J Food Sci, 1975; 40: 1025-9
19. Pediatrics, 1992; 89: 667-9
20. Lancet, 1989; 9: 1392-3
21. J Am Coll Nutr, 1994; 13: 209-10