בס"ד
שבת פרשת "בלק" – י"ד תמוז תשס"ד (3.6.04)
כניסת השבת:
19.21
יציאת השבת: 20.35
בס"ד
ברוכים הבאים לאתר העיר
עכו. וברוכים יהיו תושבי העיר ותושבי האזור כולו. כולנו מוקירים טובה ומודים
לידידנו הנכבד, מר אלברט לוי הי"ו, שיזם, טרח ועמל להעלות את האתר של העיר עכו
ולהעמידו לרווחתם ולטובתם של תושבי עכו והסביבה. יישר כוח לך אלברט היקר, אנו
מצפים להמשך, לעשיה מורחבת והתפתחות בכל התחומים.
במדור זה נגיש לכם מדי
שבוע, נטפים של יהדות. נשתדל להאיר בפניכם מאורה של תורה ונגיש אף פניני הלכה
למעשה בנושאים אקטואליים העומדים על הפרק. בהמשך אף נפתח את האתר לשאלות בהלכה ובהשקפה ונשתדל לענות בהקדם.
שבת פרשת "בלק"
האם לימוד תורה – פוגע בכוח? האם לימוד תורה מתיש את כוחו של האדם?
לכאורה כך אכן אומרים חז"ל: "התורה מתשת כוחו של אדם"!
ואכן כל מי שלא למד תורה, כל מי שעדיין אינו מכיר מקרוב את העיסוק בתורה, חושב לו לתומו, כי לימוד התורה והתעסקות בתורה יומם ולילה, כמו שבישיבות עוסקים בתורה יומם ולילה, זה נראה כדבר קשה מנשוא, כדבר שצורך יגיעה ועמל רב.
ומעניין מאד, הנה עומד בלעם הרשע ומתאמץ לחפש מגרעות וחסרונות בעם ישראל. ומה הוא אומר על עם ישראל? "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל..." (פרק כ"ג פסוק כ"א). מסביר בעל ה"אור החיים" הקדוש (שהשבוע יום ההילולא שלו): שהצדיקים, הגם שעושים מצוות וכל עסקם בתורה, אינם מרגישים שיש להם עמל, אלא אדרבא, כאדם המרוויח וכאדם המשתעשע בשעשועים לרוב חשקם בתורה".
ובכן, בלעם למרות רצונו למצוא חסרונות, יצאו לו מפיו, בעל כורחו, דברי שבח לעם ישראל. הנה עם ישראל, אע"פ שהם יגעים ועמלים בתורה, הם אינם חשים ביגיעה כלל וכלל, אלא להיפך הם נהנים מכל רגע ורגע, כפי שהיטיב להביע זאת, דוד המלך ב"תהילים": "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".
כי העיסוק והעמל בתורה, לא רק שאינו מתיש ומעייף, אלא הוא אף נותן תאוצה ומרץ רב לעוסקים בה וללומדים אותה.
ובכל זאת, ישנו סיפור מאלף המסופר בגמרא במסכת "בבא מציעא" (דף פ"ד ע"א). פעם אחת ירד ר' יוחנן לשחות בנהר הירדן. ראה אותו מהעבר השני של הירדן, ריש לקיש, שהיה אז ראש השודדים ואתלט מפורסם, ובקפיצה מדהימה הוא צלח את הירדן לעברו של ר' יוחנן.
ר' יוחנן התפעל מכושרו הגופני ומיכולתו של ריש לקיש, ואמר לו: "חילך לאורייתא". פירוש, אדם גיבור כמוך צריך להשקיע כוחו בעיסוק התורה. אמר לו ריש לקיש: "שופרך לנשי". פירוש, יופי כמו שלך ראוי לאשה. אמר לו ר' יוחנן: "אם תחזור בך ותשוב ללמוד את התורה שעזבת, אתן לך את אחותי לאשה, שהיא יפה ממני".
קבל עליו ריש לקיש ללמוד תורה. רצה לחזור בקפיצה לעבר הנהר כדי להביא את בגדיו, ולא היה יכול, מפני שקבל עליו עול תורה ומיד תש כוחו ונחלש.
רבים רוצים להוכיח מספור זה, שמי שמקבל על עצמו עול תורה, נחלש כוחו. ולא היא! חולשתו של ריש לקיש נבעה מכך שבאותו רגע שהוא קבל על עצמו ללמוד תורה, הוא אבד כל עניין באתלטיקה ובכוח הגופני. מאותו רגע כבר לא היה לכוח הגופני כל חשיבות ואת כל הריכוז האוטוסוגסטיה שבו, הוא העביר לרצונו העז להתמסר ללימוד התורה.
כדי ללמוד תורה יש צורך בכוחות נפשיים וגופניים כאחד. והלומד תורה מקבל כוחות עילאיים עד אין קץ, עד שאינו מרגיש כלל בעייפות ובתשישות כלשהי.
ואת זה כבר ראה בלעם ואמר: "ולא ראה עמל בישראל". העמל בישראל - הוא שגורם לו להנות. העמל בתורה, הוא הגורם לעונג של מתיקות. כפי שמביעים אנו זאת בתפילתנו להקב"ה: "והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו..."