[b]כלכליסט : ראש העיר לנקרי תומך בשינוי ייעוד הקרקע פרוטרום שעבר למגורים - פוטנציאל הדירות בשטח זה עומד על 3,000–4,000

שלוש שנים לאחר שרכשה קרקע בעכו כדי להקים בה מתקן קליטת גז טבעי, מנהלת קבוצת דלק מו"מ עם קנדה ישראל למכירתה ב־180 מיליון שקל

כשלוש שנים לאחר שקבוצת דלק שבבעלות יצחק תשובה רכשה קרקע בעכו מתוך כוונה לקדם בה הקמת מתקן קליטת גז טבעי, מקיימת בימים אלה הקבוצה מגעים עם חברת קנדה ישראל במטרה למכור את המגרש, כך נודע ל"כלכליסט".
קבוצת דלק רכשה את הקרקע ב־2011 ב־43 מיליון שקל, והשקיעה בה כ־57 מיליון שקל, הכוללים כ־17 מיליון שקל חובות על ארנונה שאותם תבעה עיריית עכו, וכן כ־40 מיליון שקל על פעולות לטיהור הקרקע. המחיר שדורשת דלק עבור המגרש כיום עומד על כ־180 מיליון שקל.

במסגרת המגעים בוחנת קנדה ישראל את פוטנציאל השטח הן בהיבט הסביבתי, בשל הצורך להשלים בו את פעולות טיהור הקרקע, והן בהיבטים נוספים - בין השאר בשל העובדה כי משרד הביטחון הביע בעבר התנגדות לבנייה במקום בשל הקרבה למתקן של רפאל. קנדה ישראל (פאנגאיה נדל"ן לשעבר), בבעלות אסף טוכמאייר וברק רוזן, פעילה כיום בעיקר באזור תל אביב בתחום המגורים והמשרדים. בין קנדה ישראל לקבוצת דלק התנהלו כבר קשרים עסקיים קודמים, שבמסגרתם בין השאר מכרה דלק נדל"ן לקנדה ישראל בינואר 2013 קרקע בשטח של 47 דונם בין עתלית לקיבוץ נווה ים ב־25 מיליון שקל - עסקה שעוררה לא מעט תהיות, בעיקר בשל הסכום הנמוך ששילמו טוכמאייר ורוזן על הקרקע. כמו כן, לפני כשנתיים מכרה קנדה ישראל לאלעד אירופה (שבשליטת אלעד תשובה) 432 יחידות דיור בעיר לייפציג שבגרמניה.


באפריל 2012 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקדם הקמת מתקן לקליטת גז דווקא באתר חגית בצפון ובעמק חפר במרכז. זאת בעיקר בשל התנגדות משרד הביטחון, שחשש מהקמת מתקן גז בעכו בסמוך למתקן רפאל. התב"ע במקום מוגדרת כיום כתב"ע לתעשייה, ואולם בעיריית עכו כבר הביעו נכונות לשנותה למגורים.

לפי גורמים בעירייה, פוטנציאל הדירות בשטח זה עומד על 3,000–4,000. שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, אמר ל"כלכליסט" כי "העירייה בהחלט תומכת בשינוי ייעוד הקרקע למגורים וקוראת ליזמים לבחון היתכנות לשינוי התב"ע. נשמח שיזמים יתעניינו בקרקע, זה ישתלם להם". גורמים בדלק אישרו כי התקיימו מגעים עם קנדה ישראל, אך ציינו כי היא אינה הגוף היחיד שהביע התעניינות ברכישת הקרקע. קנדה ישראל סירבה להגיב לידיעה.[/b]


http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3629375,00.html

[img]https://fbcdn-sphotos-h-a.akamaihd.net/hphotos-ak-frc3/t1.0-9/10247441_537947012993640_6670845329048770518_n.jpg[/img]

[b]
קבוצת דלק העמידה לאחרונה את הקרקע של מפעל פרוטרום לשעבר למכירה,

במקביל, מבצעת קבוצה דלק פעולות לטיהור הקרקע, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, במטרה להשביחה.

על פי גורמים בענף הנדל"ן, המחיר אותו דורשת דלק עבור הקרקע עומד על כ-180 מיליון שקל.
הקרקע עליה מדובר, בשטח של יותר מ-400 דונם, זקוקה לטיהור משום שבעבר פעל בה מפעל תעשיות אלקטרוכימיות.
קבוצת דלק רכשה את הקרקע הזאת דרך מתווכת בשם נחמה סנה, יו"ר נתג"ז לשעבר, תמורת 43 מיליון שקל, כשבנוסף היא התחייבה לקחת על עצמה תשלום חובות עבר - שבמסגרת פשרה נקבע שהוא יעמוד על 18 מיליון שקל (במקום 58 מיליון שקל) - וכן לשיקום וניקוי הקרקע, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים נוספים.

בעיריית עכו הסבירו היום בתשובה לפניית "גלובס", כי במסגרת תוכנית מתאר לעיר שמקדמת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, על הקרקע שרכשה קבוצת דלק מקודמת תוכנית לשינוי יעוד מתעשייה למגורים, תיירות ותעסוקה, כאשר מספר יחידות הדיור שצפויות להיכלל בתוכנית עומד על למעלה מ-1,200.
תכנית המתאר תועבר לבחינתה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שתחליט אם להפקיד את התוכנית להתנגדויות הציבור. בשל מגבלות בנייה למגורים בסמוך לים (תמ"א 13), אם תאושר התוכנית היא צפויה לכלול יעוד תיירותי בסמוך לקו הים, ובנייה למגורים מאחוריה. יש לציין כי אם כמות יחידות הדיור אכן תאושר, או אף תעלה, ערכה של הקרקע צפוי לגדול, בכפוף להשלמת טיהורה. לעומת זאת, אם הוועדה המחוזית לא תאשר את שינוי יעוד הקרקע, צפוי תשובה להישאר עם קרקע שלא ניתן לבנות עליה ועם בור של 100 מיליון שקל.

משרד הביטחון התנגד גם בעבר לבנייה בסמוך למפעל, אבל בסוף קמה שכונת מגורים במתחם כורדני בקרית מוצקין, וגם שכונת סביוני ים של אפריקה ישראל, וזאת למרות שהמרחק בין שכונות אלה למפעל הוא קטן יותר ממרחק הקרקע של תשובה מהמפעל", [/b]

[img]http://www.akkonet.co.il/news_files/sviva-19-1-05.files/image002.jpg[/img]
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000925004

[b]עסקת הקרקע החשודה בעכו: עכשיו כולם שותקים

הרוכשת, השותפים, חברות הגז והמפרקים שותקים; עיריית עכו: " הופתענו"; בין המפסידים: בעלי אי.די.בי

[size=130]חתימת העסקה סתמה כנראה את הגולל על תוכניות עיריית עכו לשקם את האתר לטובת שימוש אזרחיה. אף שלטענת היזמים - עמדה איתם העירייה בקשר לאורך כל הדרך, טענו אתמול בעיריית עכו כי הוכו עם החתימה בתדהמה: "איננו עוסקים בעסקות נדל"ן כאלה, ואף הופתענו מכך. בימים אלה אנו לומדים את הנושא", מסרה העירייה.

כך או כך, אין בעסקה בגדר סוף פסוק. המשרד להגנת הסביבה יידרש לדאוג בהקדם להבטחת תנאי ניקוי הקרקע המזוהמת, אשר משליכה מהותית על מי התהום באזור. במשרד התשתיות יידרשו לבחון טרם ההחלטה - מי יממן את הנחת צינור הגז שיידרש בין מעכו. זאת, משום שתשתית ההולכה כיום מגיעה רק עד חיפה[/size]
<<"סיפור שלא ייאמן" - כך הגיבו אתמול בענף האנרגיה לחשיפת הרכישה של קרקע מפעל תעשיות אלקטרוכימיות מדרום לעכו - במטרה להקים בה את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולווייתן.

את 430 הדונמים המזוהמים של המפעל הנטוש מזה שבע שנים, רכשה באחרונה יו"ר חברה חוצה ישראל הממשלתית, עו"ד נחמה סנה, תמורת סכום כולל של כ-110 מיליון שקל. זאת, באמצעות חברה אלמונית ונעדרת נכסים - אשר "ניחשה" כי באתר זה עתיד משרד התשתיות להמליץ על הקמת המתקן.

למרות נתוני החברה התמוהים, הועדפה הצעת סנה בידי מפרקי תעשיות אלקטרוכימיות על פני הצעות אחרות - והוגשה לאישור בית המשפט בהליך מזורז. זאת, כשברקע חרושת שמועות שלפיה מאחורי הרכישה עומדות חברות הגז, המעדיפות ששמן לא יקושר בשלב זה למיזם המתוכנן במקום.


פרטי המקרה אשר נדמה כאילו הושאלו ממדינות אחרות וממחוזות לא ראויים - היכו אתמול את משרדי הממשלה בתדהמה מהולה במבוכה. זאת, כאשר סנה, שותפיה לחברה, חברות הגז והמפרקים - מעדיפים למלא פיהם מים, ולשתוק. חרף שתיקה זו, לא ניתן עדיין להימנע מן השאלות הקשות המתבקשות נוכח תיאור המקרה.

הימור ב-110 מיליון שקל

השאלה הראשונה המתבקשת היא מה הפך את 430 הדונמים המזוהמים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות לסחורה אטרקטיווית כל כך. התשובה לכך נטועה במקשר ימי שהוקם במתחם המפעל, על קו החוף, ומהווה נקודת חיבור אידיאלית לצינור גז תת-ימי מן המאגרים הרוויים שלחופי ישראל.


.[/b]

בהנחה שיעשו כל הפעולות האפשריות והנחוצות למניעת זיהומים ולהגנה על הסביבה ובתקווה שהמשרד להגנת הסביבה יפקח ויאכוף ביצוע של הסטדנרטים הגבוהים ביותר של הגנה על איכות הסביבה והעובדים. הרי שפתיחת מפעל כזה של קליטת גז בעכו תביא לקליטת עובדים רבים וזהו החלק החיובי שיכול לסייע מאוד לעיר.
עיריית עכו, כרגיל ממהרת להביע את עמדתם על לפסול את המיזם ( בהמשך לרצונה לסגור את קרית הפלדה) ובמקום לברך על הוספת מקומות עבודה בעכו אך בתנאי כי מפעל זה רק יסייע לעיר ולא יסכן אותה ויזהם אותה, רצים לפעול נגד. אולי בגלל הקשרים של הנהגת העיר עם מי שהפסיד את הקרקע וחשב גם הוא להרוויח על העיר.

בהנחה שיעשו כל הפעולות האפשריות והנחוצות למניעת זיהומים ולהגנה על הסביבה ובתקווה שהמשרד להגנת הסביבה יפקח ויאכוף ביצוע של הסטדנרטים הגבוהים ביותר של הגנה על איכות הסביבה והעובדים. הרי שפתיחת מפעל כזה של קליטת גז בעכו תביא לקליטת עובדים רבים וזהו החלק החיובי שיכול לסייע מאוד לעיר.
עיריית עכו, כרגיל ממהרת להביע את עמדתם על לפסול את המיזם ( בהמשך לרצונה לסגור את קרית הפלדה) ובמקום לברך על הוספת מקומות עבודה בעכו אך בתנאי כי מפעל זה רק יסייע לעיר ולא יסכן אותה ויזהם אותה, רצים לפעול נגד. אולי בגלל הקשרים של הנהגת העיר עם מי שהפסיד את הקרקע וחשב גם הוא להרוויח על העיר.

המפסידים במאבק על הקרקע בעכו: משפחת מנור, מבעלי אי.די.בי
קבוצת משמר הים, שביקשה להתחרות על הקרקע בעכו, הובלה על ידי יצחק ודורי מנור וחברת הנדל"ן צמח המרמן שבשליטתם; את הייעוץ לחברה הוביל מנהל רשות הנמלים והרכבות לשעבר, עמוס רון
07:04 11.07.2011 מאת: אבי בר-אלי הוסף תגובה
הוסף לרשימת קריאה
שתף
פייסבוק
הדפס
שלח לחבר
TheMarker Android
TheMarker iPhone
הורד עכשיו ללא תשלום:
<<המידע אודות כוונת המדינה להמליץ על קרקע מפעל תעשיות אלקטרוכימיות כאתר קליטת הגז הטבעי בצפון המדינה דלף כאמור, והגיע גם לאוזני קבוצה שהתגבשה משך שבועות מתוך כוונה להתמודד על הרכישה. מדובר בקבוצת משמר הים - שכונתה על שם היישוב שקם בעבר על קרקע קרית הפלדה בעכו. ל-TheMarker נודע כי בראש קבוצה זו עמדו יצחק ודורי מנור, מבעלי קונצרן close אידיבי אחזקות נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי לגרף ניתוח טכני אי.די.בי (20%), שהחזיקו בכ-65% ממניות הקבוצה, לצד חברת הנדל"ן צמח המרמן שבבעלותם החלקית.

בקבוצה היו שותפים עוד מנהל רשות הנמלים והרכבות בעבר, עמוס רון, יזם הנדל"ן ניר דגמי, אשר רכש בעבר זכויות בקרקע המפעל, וכן השמאי מוטי זייד, מבעלי חברת שירותי הנדל"ן הותיקה זייד-אורניב. הקבוצה לוותה עוד על ידי המתכננים יואל גורדון ורננה ירדני-גולן, שכיהנה בעבר כאדריכלית מחוז מרכז של משרד הפנים, וכמהנדסת עיריות אילת ורמלה.

לפי הערכות, קבוצת משמר הים הגישה למנהלי הפירוק במפעל הצעה לרכישת הקרקע תמורה 48 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל שהציעה עו"ד נחמה סנה. ואולם סנה הסכימה ליטול על עצמה את חובות המפעל לעיריית עכו ולמינהל מקרקעי ישראל בהיקף כולל של כ-70 מיליון שקל - הגבוה מהצעת משמר הים.

הקבוצה הפסידה במרוץ אחר הקרקע לאחר שמפרקי מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד צוריאל לביא, הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה את ההסכם למכירת הקרקע לקבוצה המתחרה של קונטק מדיקל ויז'ן - שבבעלות סנה, וחברים בה גם עו"ד דורי קלגסבלד - מבלי לבצע הליך התמחרות, ובהליך מזורז לכאורה.

בשוק התשתיות תהו אתמול מדוע נמנעה קבוצת משמר הים מלעתור לערכאות נגד ההסדר שאושר בבית המשפט. לפי הערכה אחת, הסיבה לכך נעוצה בטענה (שלא הוכחה) שלפיה מאחורי סנה עומדת קבוצת דלק של איש העסקים יצחק תשובה. זאת משום שתשובה, באמצעות חברת אלעד מגורים שבבעלותו, הוא שותף (50%) של צמח המרמן בפרויקט הבינוי "שוק בצלאל" בתל אביב.

close קבוצת דלק נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי לגרף ניתוח טכני קבוצת דלק , השותפה במאגרי תמר ולווייתן, זקוקה לנקודת קליטה נוספת של הגז בצפון המדינה, לאחר ביטול הקמת תחנת הקליטה של הגז מתמר בחוף דור. בשלב זה אין כל עדות לזיקה בין דלק או שותפתה, נובל אנרג'י, לבין רכישת הקרקע. ואולם סביר כי החברות היו מבקשות להימנע מיצירת זיקה פומבית שכזו, מחשש למחאה ציבורית וסביבתית.

אי.די.בי, יש לציין, מחזיקה במישרין ובעקיפין ב-27.2% מזכויות הקידוח ברישיונות הגז הטבעי שרה ומירה שמול חופי חדרה. עם פרסום תוצאות הסקר הסייסמי שנערך ברישיונות אלה, התברר כי הקבוצה עשויה להתחרות בעתיד בקבוצת דלק ו close NY נובל נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי לגרף ניתוח טכני נובל אנרג'י , המפעילות את קידוחי תמר ולווייתן. זאת, כאשר היא תידרש להישען על תשתית הולכת הגז הטבעי של נובל בים התיכון כדי לחסוך בעלויות הקמת תשתית משלה.

בנוסף, אי.די.בי הביעה בעבר עניין בשותפות ליבוא גז טבעי נוזלי (LNG) לחופי ישראל. זאת, מאחר שהקבוצה היא צרכנית גז גדול במשק בזכות אחזקותיה במפעלי נשר ונייר חדרה. למרות זאת, כניסתה של משפחת מנור כמשקיעה לקבוצת הייזום נעשתה בכובע עסקיה הפרטיים.

למשפחת מנור פעילות בענפי הנדל"ן, והיא נמנית על בעלי close אגוד נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי לגרף ניתוח טכני בנק אגוד , ומחזיקה בסוכנות היבוא דוד לובינסקי, נציגת פיז'ו וסיטרואן בישראל. לצד מנור, נכנסה כשותפה בקבוצת משמר הים גם חברת הנדל"ן close צמח המרמן נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי לגרף ניתוח טכני צמח המרמן , שמשפחת מנור רכשה שנה ממנה 27.25% ממניותיה תמורת 30 מיליון שקל. לפי הערכות, הקבוצה ייעדה לצמח המרמן את עבודות התשתית במתחם ואת הקמת תחנת קליטת הגז, כשתאושר.

מנכ"ל צמח המרמן, חיים פייגלין, הסביר אתמול את התעניינות החברה בקרקע המפעל: "מדובר בחטיבת קרקע אחת, בבעלות אחת ועם תב"ע בתוקף שמאפשרת שימושי תעשייה ותשתיות, שנמצאת בין קו המים לבין מסילת הברזל. נראה לנו שמדובר בקרקע נדירה, ולכן חשבנו שצריך לנסות ולרכוש אותה".

באשר לתוצאות המכרז שניהלו מנהלי הפירוק של המפעל אמר פייגלין: "זה לא הסתייע ואנחנו מאחלים בהצלחה לכל מי שזכה. לטובת תושבי הצפון, חשוב שהקרקע הזו תנוקה מכל החומרים המסוכנים שיש בה".

באשר לשאלה אם התמונה היתה שונה במידה שמנהלי הפירוק היו מאפשרים לקיים הליך התמחרות על הקרקע, השיב פייגלין: "יכול להיות שהיינו זוכים, אבל אני לא מצטער על דברים שלא זכינו בהם. יש לנו די והותר פעילות בחברה כיום, ודי והותר פעילות עתידית".

http://www.themarker.com/news/1.667228

[b]מידע פנים? יו"ר חוצה ישראל רכשה קרקע בחשאי ב-110 מיליון שקל כדי להקים מתקן גז


>> שבע שנים לא נמצא דורש לקרקע בשטח של 430 דונם של חוף ים דרומית לעכו. היתה זו הקרקע המזוהמת של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, שפשט את הרגל ב-2003 ומאז נמצאים נכסיו בפירוק מתמשך.

קרקע זו זוהמה במתכות כבדות, אך העירייה ייעדה לה ניקוי, שלאחריו תוסב לייסוד טיילת ושדרת מלונות. ואולם, עלות הניקוי הגדולה על מידותיה, והמכרזים שנכשלו לשיווקה - הותירו את תוכניות העירייה על הנייר.

התמונה השתנתה לפני כמה חודשים. קבוצה אלמונית בשם קונטק מדיקל ויז'ן פנתה אל מנהלי הפירוק של המפעל בהצעה לרכוש מיידית את הקרקע, על חובותיה הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים. את הסיבה להתעניינות זקפו בשוק הנדל"ן לעובדה כי בשטח המפעל קיים מפרצון שבו מקשר ימי, המתאים לחיבור צינור גז תת-ימי אל החוף - צינור מסוג זה שהנחתו ממאגר הגז תמר לחוף דור סוכלה לפני שנה בלחץ תושבים.

צילום: קמינסקי ירוןעם הפצת השמועה, פנתה אל המפרקים קבוצת משקיעים נוספת - וביקשה אף היא להתמודד על רכישת הקרקע. ואולם, המפרקים מיהרו לחתום על הסכם מכר מול קבוצת קונטק תמורת 43 מיליון שקל - ונשיאה בחובות נוספים של כ-70 מיליון שקל.

מקורות במשק האנרגיה טוענים כי מאחורי רכישת הקרקע עומדות לכאורה חברות נובל אנרג'י ו close דלק אנרגיה נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
דלק אנרגיה , אף כי אלה מכחישות את הדברים. בחברת קונטק רשומה, עם זאת, כבעלים עו"ד נחמה סנה, יו"ר דירקטוריון חברת חוצה ישראל הממשלתית - ולשעבר יו"ר דירקטוריון החברה הממשלתית נתיבי גז (נתג"ז).

בימים אלה, אגב, בוחנת רשות הגז שבמשרד התשתיות את האפשרות לקלוט את הגז משדות תמר ולוויתן בתחנת קבלה שתוקם במפרץ עכו.

חייבים כניסה צפונית לגז ממאגר תמר

בתום דיון סוער שארך שמונה שעות, החליטה ביולי אשתקד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לחזור בה מהחלטה קודמת שקיבלה כמה חודשים לפני כן, באשר לנקודת קליטת הגז הטבעי שיופק מקידוח תמר.

קידוח תמר
צילום: אלבטרוסאותה החלטה איפשרה לשותפות במאגר הגז תמר, כ-100 ק"מ מערבית לחופי חיפה, להזרים את הגז מן הקידוח למישור החוף הצפוני. בפני המועצה עמדו כמה חלופות למיקום נקודת הנחיתה והטיפול בגז, ובהן חיפה, חדרה, קיסריה, עין איילה, סביבת קיבוץ מעיין צבי ומושב דור. חוות דעת מקצועית הצביעה על דור כחלופה המועדפת. זאת, כדי לחברו ישירות למערכת הולכת הגז הארצית המסתעפת סמוך לחוף דור. ואולם, כוונה זו עוררה התנגדות חריפה מצד תושבי היישובים הסמוכים. אלה פתחו בקמפיין ציבורי אגרסיבי, שגבר בקלות על הרפיון שגילו משרד התשתיות ורשות הגז.

בהחלטתה המחודשת קבעה המועצה כי יש לבחון הקמת פלטפורמה ימית שעליה יבוצע ניקוי חלקי של הגז - עוד לפני שיוזרם אל החוף. היות שבחינה זו צפויה להימשך כמה שנים - בעוד המשק הישראלי זקוק לגז מתמר כבר בתחילת 2013 - נאלץ משרד התשתיות להורות לשותפות תמר על הזרמת הגז מתמר לכיוון דרום.

לפיכך, החלו השותפות בפרויקט של כ-3 מיליארד דולר להזרמת הגז מתמר דרך האסדה הקיימת סמוך למאגר הגז "מארי B" שמול אשקלון, ודרך צינור הגז המוגבל שמוליך כיום את הגז ממאגרים אלה לחוף אשדוד.

אלא שפתרון זה נתפש כיום כזמני בלבד. הזרמת כל הגז הישראלי דרך תחנה אחת, הנמצאת בטווח הקסאמים שנורים מרצועת עזה, טומנת בחובה סיכון עצום למשק שנשען על גז לייצור כמחצית מהחשמל הדרוש לו. בנוסף, תחנת הקליטה המוגבלת באשדוד לא תאפשר הזרמת נפחי גז גבוהים כפי שמתעתדות שותפות תמר להזרים - והזרמה לצפון המדינה עשויה להגביר את יכולתן לשווק את הגז בקצב מהיר יותר, ולהגדיל בכך את רווחיות הפרויקט. לפיכך, הקמת תשתית צפונית עדיין ניצבת על הפרק - בייחוד לאחר תגלית הגז בלווייתן.

אלא שבינתיים, במסגרת אותה החלטה שקיבלה המועצה הארצית לפני שנה, נוספה לרשימת החלופות היבשתיות שנבדקו עד אז במישור החוף הצפוני, חלופה נוספת: קרקע ששימשה בעבר את מפעלי תעשיות אלקטרוכימיות ופרוטרום במפרץ עכו.

האוצר שהתגלה במפעל המוזנח

מפעל תעשיות אלקטרוכימיות נקלע לקשיים כבדים בתחילת שנות ה-2000 (ראו מסגרת), וביולי 2003 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה על הקפאת הליכים נגדו. לאחר שריפת ענק שפרצה במפעל באותה השנה, לא שב כבר המפעל לעבוד, ובמאי 2004 הוגשה לבית המשפט בקשת פירוק בגין חובות שצבר בסך כ-900 מיליון שקל - בעיקר לבנקים לאומי, הפועלים ודיסקונט. למנהלי הפירוק מונו שתי דמויות בולטות בעולם העסקים של ימינו: רו"ח גבי טרבלסי, שבין שלל עיסוקיו הוא נמנה עם בעלי קרן המנוף אוריגו; ועו"ד צוריאל לביא, שותף במשרד עורכי הדין ליפא, מאיר ושות' וכיום מבעלי קרן המנוף בראשית.

משך שנים עסקו טרבלסי ולביא במכירת נכסי המפעל שנותרו שוממים. לאחר פינוי מכלי החומרים המסוכנים מן המפעל וניקוי ראשוני של פני הקרקע, הם התפנו גם לשיווק שטח המפעל. החל ב-2006 פירסמו המפרקים כמה הזמנות לרכישה של שרידי המפעל וכן של הקרקע המשתרעת על פני 430 דונם של מפרץ ים. המפרקים ניהלו ארבעה סבבי משא ומתן באותן שנים.

ואולם, העובדה כי הקרקע סובלת מזיהום תת-קרקעי חמור, לרבות חומרים מסוכנים כמו כספית וכימיקלים אחרים, הרתיעה רוכשים פוטנציאליים. בעיריית עכו שקלו לנכס את הקרקע ולממן את ניקוייה באמצעות שיווק משבצות קרקע ליזמי נדל"ן. ראש העירייה, שמעון לנקרי, אף דיבר על תוכניות העיר להפיכת האזור לטיילת ולהקמת שדרת מלונות. ואולם, תוכניות אלה נתקלו במציאות חדשה לאחר החלטת המועצה הארצית ביולי 2010.

לצורך יבוא הכימיקלים הדרושים למפעל ה-P.V.C הקימה תעשיות אלקטרוכימיות "נמל צף" - מעין מקשר ימי שאיפשר את הזרמת החומרים אל החוף ללא צורך לעגון בנמלי חיפה או אשדוד. תשתית המפרץ הטבעית, לצד תשתית המקשר הימי הבסיסית, הפכו את המתחם בין לילה ליעד אטרקטיבי עבור חברות הגז. לאחר שהתברר כי הלובי החקלאי והאזרחי של אזור חוף הכרמל לא יאפשר כנראה הקמת תחנת קליטת גז במקום, החלה כאמור מיד ההתעניינות במפרץ עכו.

אל מנהלי הפירוק פנתה בחלוף כמה שבועות קונטק מדיקל ויז'ן והביעה התעניינות ברכישת הקרקע. החברה הסכימה לרכוש את השטח במצבו הנוכחי, בידיעה שהוא מכיל חומרים מסוכנים ואף נגוע בזיהום תת קרקעי - שניקויים עשוי להסתכם בעלות של כ-50 מיליון שקל. כמו כן, הסכימה הרוכשת לאשר כי היא מודעת לכך שחלק מן השטח הופקע לטובת רכבת ישראל - וכי השטח נושא בחובות עבר לעיריית עכו ולמינהל מקרקעי ישראל בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

עיון ברשם החברות גילה במפתיע כי ב-65% ממניות החברה מחזיקים עו"ד נחמה סנה ובעלה ניצן. סנה מכהנת זה כשנתיים כיו"ר דירקטוריון חברת חוצה ישראל הממשלתית. זאת, לאחר שב-2008 פרשה בתום ארבע שנות כהונה מתפקידה כיו"ר דירקטוריון חברת נתיבי גז (נתג"ז), החברה הממשלתית שאחראית על הקמת תשתית הולכת הגז הטבעי ביבשה.

סנה מחזיקה במשרד עורכי דין המתמחה בטיפול בענפי ההיי-טק וההון סיכון, ובמשך 15 שנה שימשה יועצת משפטית ומנהלת משאבי אנוש של קבוצת רד בינת. בענף האנרגיה הביעו לפיכך תמיהה, מדוע הביעה סנה עניין דווקא בחטיבת קרקע זו שבדרום עכו, ומנין תגייס את הסכום העצום - כ-110 מיליון שקל - הדרוש לרכישתה.

היות שבשבועות האחרונים נודע כי בכוונת נובל אנרג'י או דלק לרכוש חטיבת קרקע במפרץ עכו - היו שקשרו את סנה לכך, בטענה כי היא מתעתדת לכאורה לרכוש את הקרקע עבור חברות הגז. זאת, בהליך שקט, שלא יעורר הדים ציבוריים ומחאת תושבים.

מנגד, קיימת האפשרות כי מדובר במהלך יזמי-נדל"ני מצד קבוצת משקיעים, המבקשים למנף את הרכישה למרבה במחיר. לפי שעה, לא נמצאה לזיקה לחברות הגז עדות רשמית. ואולם, בא כוחה של סנה בעסקה, עו"ד אמיר גודארד, הוא שותף במשרד רוזנברג, הכהן, גודארד ואפרת - המשרד המלווה את חברת נובל אנרג'י בישראל.

13 מיליון שקל מקדמה

בחלוף כמה שבועות של מגעים עם המפרקים, התברר כי המידע אודות הפוטנציאל הטמון בקרקע שמדרום לעכו הגיע גם לאוזני אחרים, ושתי קבוצות נוספות של משקיעים פנו אל המפרקים בבקשה לרוכשה. אחת הקבוצות, שירת הים, אף הגישה למפרקים הצעה כספית בהיקף של 40-50 מיליון שקל תמורת הקרקע, לא כולל החובות. ואולם, פנייתה נתקלה ככל הנראה בחומה קשה למעבר.

באמצעות עורכי הדין עמי בן-יעקב ואלמוג דורון ממשרד עורכי הדין בן-יעקב, פנתה הקבוצה למפרקים בבקשה לקיים מולה הליך משא ומתן. זאת, בטענה כי אלה מתעלמים לכאורה מפניותיה - ומתעתדים לחתום על העסקה מול חברה אחרת. ואמנם, בחלוף ימים ספורים הגישו טרבלסי ולביא לאישור בית המשפט את הסכם המכר לקבוצתה של סנה.

המפרקים לא ביצעו הליך התמחרות בין הקבוצות המתמודדות - וגם לא ביקשו הערכת שמאי. זאת, בטענה כי ממילא לא ניתן להעריך את שוויה כשעלות ניקוי הקרקע היא בגדר נעלם קריטי. בפנייתם לבית המשפט כדי לאשר את העסקה, אישרו טרבלסי ולביא כי אמנם קיבלו פניות מצד שתי קבוצות לרכישת הקרקע - ואף נפגשו עמן.

ואולם, השניים טענו כי "לאור הניסיונות הרבים למכירת הנכס, לאור מורכבותו ולאור התארכות של חודשים במשא ומתן עם כל רוכש פוטנציאלי שהביע עניין רציני, הגיעו המפרק והמנהלים המיוחדים לכלל דעה כי בנסיבות שנוצרו, ולאור היות המגעים עם המציע הנוכחי בישורת האחרונה - אין מקום לביצוע התמחרות או הליכי משא ומתן עם המתעניינים הנוספים, וכי מן הנכון בנסיבות מיוחדות אלה לעדכן את אותם גורמים בדבר ההתקשרות עם הרוכש והגשת בקשה זו לבית המשפט".

למרות זאת, לפי הערכות, היתה הצעתה של קונטק מדיקל ויז'ן הגבוהה מבין ההצעות שהוגשו למפרקים. כך, אישר בית המשפט את מכירת השטח במפרץ עכו לחברה של סנה תמורת 43 מיליון שקל. זאת, כשהיא מתחייבת לשאת בחוב של 13.6 מיליון שקל למינהל מקרקעי ישראל, בגין דמי היוון של 250 דונם בלבד מהשטח הנמכר. באשר לעיריית עכו, זו ויתרה ככל הנראה על חזונה תמורת החזר חובות בסך כ-58 מיליון שקל, שבהם הסכימה הרוכשת לשאת (ללא חוב המים שצבר הנכס במשך שנות השבתתו).

ב-3 במארס השנה, הפקידה קונטק בחשבון הפירוק מקדמה בסך 12.9 מיליון שקל - וכעת נותר רק לראות איזה שימוש ייעשה בקרקע ומי יעשה אותו.

בינתיים, נודע כי ברשות הגז אמנם נבחנת בימים אלה האפשרות לקבוע תחנת קליטה לגז הטבעי במפרץ עכו. זאת, תוך בחינת הפתרונות האפשריים לחיבור עכו אל צנרת הולכת הגז הקיימת סמוך לצ'ק פוסט בחיפה. חיבור שכזה, אגב, יופקד בידיה של נתג"ז, שבראשה עמדה כאמור סנה, עד 2008.

סנה עצמה העדיפה שלא להתייחס לפי שעה לדברים. בנובל אנרג'י טענו כי לא ביצעו רכישה של הקרקע.

משותפויות הגז של קבוצת דלק נמסר: "אין תגובה". [/b]

http://www.themarker.com/realestate/1.666743