אכן היו שנים בהן הדו קיום בעירנו עכו היה דבר ראוי לחיקוי .
ואכן אנשים כמו אותו מתנדב שעושה בהתנדבות למען כלל תושבי העיר ללא הבדל הלאום הוא איש ראוי להערכה וברכה.
יחד עם זאת - היום הדו קיום בעכו - נמצא בדגל אדום שניה לפני הקריסה.
התהלוכה המפרוסמת, שריפת בית הכנסת בעיר (אם היו שורפים בית כנסת בתורכיה או בצרפת מדינת ישראל הייתה עומדת על רגליה האחוריות כנגד התופעה) , הדרישה להעברת בית ספר יהודי לתלמידים ערביים , שיפוץ והפיכת המבנה ברח' בן עמי למסגד פעיל בעתיד הקרוב - כאשר קול המואזין יהיה השולט ברחובה הראשי של עכו, תופעות הדקירה והאלימות שהתגלו ע"י צעירים ערביים בעיקר במהלך החודשים האחרונים כנגד יהודים . תופעות שהיו גם באירועי פסטיבל בשקל . כל אלה מראים כי הדו קיום שהיה בעיר - נעלם . כיום יש קיום ערבי שצומח על חשבון הקיום היהודי , אמר עכואי ותיק לפני מספר ימים במפגש בעכו - " הם נותנים את ההרגשה שעוד כמה ימים הולכים לשחוט את כולנו" כאשר זו תחושת חלק מהיהודים הותיקים שהיו עדים לדו קיום רב שנים - יש לעשות מעשה בדחיפות לפני שהיפרצו מהומות לאומניות בין יהודים וערבים בעכו שעלולות לגרום לאבדות רבות בנפש.

במדור "אנשים טובים באמצע הדרך" מס' 4
בחרתי הפעם לספר על התנדבות חוצה גבולות ולבבות ....
לחשוף אתכם הקוראים לדוגמא ומופת באפשרות לקיום דו קיום אמיתי ומוחשי
בין יהודים לערבים בעיר עכו,


http://www.akkonet.co.il/forums/viewtopic.php?t=482