Re: מאירועי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה בבית לוחמי הגטאות
המסמך שנחשף היום בבית לוחמי הגטאות ואשר עוסק בהשמדת יהודים וצוענים
דוח סודי מתאריך 1/11/1941 שהכין סגן ולטר (Walther) מגדוד חי''ר מס' 734 בדיביזיה 704 בצבא הגרמני (Wehrmacht) על הוצאתם להורג של אסירים יהודים וצוענים ממחנה בבלגרד (Beograd; Belgrade), סרביה, בפנצבו (Pancevo), צפונית מזרחית לבלגרד, בתאריכים 27/10/1941 וכן 30/10/1941. הדוח דן בפרוטרוט בהיבטים הביצועיים של ההוצאה להורג ובוחן אותם מבחינת יעילותם. הדוח נשלח למפקדה בתאריך 4/11/1941. גרמנית (דפוס), עמוד אחד.
הקצין מסביר שהמשאיות שהוקצו לו להעברת האסירים לא היו מתאימות, שכן היעדר הכיסוי עליהן והיותן נהוגות בידי אזרחים הכשילו את חשאיות הפעולה; הוא מנתח מבחינה טופוגרפית את יעילותו של האתר שנבחר להוצאה להורג; מדווח על אמצעי הזהירות שננקטו באתר למניעת דליפת מידע ובריחת אסירים; משווה בין פרק הזמן הנדרש לכריית הבורות (בהתחשב בטיב האדמה) לבין זה הנדרש להוצאה להורג עצמה; מתייחס לטיפול בדברי הערך שנותרו; משווה בין התנהגותם של צוענים ושל יהודים על שפת הבור (הצוענים מתנועעים על שפת הבור, מקללים ולעתים קופצים אל תוכו לפני הירי בהשימם עצמם מתים; היהודים עומדים בשקט ונראים כמי שהשלימו עם גורלם) ומנתח את השפעת הרצח על תפקוד חייליו.
להלן תרגום מלא של הדוח:
4/11/1941 גדוד חיל רגלים מס' 734 Br.B.Nr.437/4I geh.Ia דיביזיה מס' 704 הנדון: תקנות עונשין נספח מס' 1
הגדוד מוסר את דיווחו של סגן ולטֶר 433 IR/9 על הוצאה להורג בירי של יהודים וצוענים בתאריכים 27/10/1941 וב – 30/10/1941 כדלקמן:
סודי סגן ולטר מפקד 433IR/9 1/11/1941
דוח על הוצאה להורג ביריות של יהודים וצוענים על פי תיאום עם תחנת השירות של האס – אס לקחתי את היהודים או את הצוענים שנקבעו ממחנה האסירים בלגרד. משאיות מפקדת השדה 599 שהועמדו לרשותי הסתברו כבלתי מתאימות משתי סיבות: 1. הן נהוגות בידי אזרחים ועל כן אין בכך כדי להבטיח חשאיות. 2. הן היו ללא כיסויים, כך שאזרחים העיר יכלו לראות מי ומי על המשאיות ולאן פנינו מועדות. לפני המחנה התקבצו נשות היהודים, וכשנסענו משם הן יללו וצרחו. המקום שיועד להוצאה להורג היה מתאים ביותר. הוא נמצא מצפון לפנצבו, על יד רחוב פנצבו יבוקה (Pancevo Jabuka), יש שם סוללה גבוהה שאפשר לטפס עליה רק במאמץ רב. מולה נמצאת ביצה ומאחוריה נחל. בעת שהמים גבוהים (כפי שהיה בתאריך 29/10), הם מגיעים כמעט עד הסוללה. בריחתו של אסיר נמנעת אפוא בעזרת אנשים מעטים בלבד. כמו כן, גם אדמת החול במקום מתאימה, היא מקלה על חפירת הבורות ובכך מקצרת את משך העבודה. האסירים ירדו מן המשאיות קילומטר וחצי עד שניים לפני המקום המיועד והמשיכו ברגל, בעוד שהמשאיות עם הנהגים האזרחיים שולחו מיד בחזרה - כדי למנוע כל חשד מצדם. אז הוריתי לסגור את הרחוב לתנועה מסיבות ביטחוניות וחשאיות. מקום ההוצאה להורג אובטח על ידי שלושה IM.G. וצלפים: 1. נגד ניסיונות בריחה של האסירים. 2. לשם התגוננות מפני כנופיות סרביות.
חפירת הבורות היא שגוזלת את מרב הזמן, בעוד שההוצאה להורג עצמה נעשית במהירות רבה (100 איש – 40 דקות). ציוד ודברי ערך נאספו עוד קודם לכן ונלקחו במשאית שלי, כדי למסרן ל – NSV (Nationalsozialistische Volkswohlfahrt – ארגון הסעד הנאצי). הוצאה להורג בירי של יהודים פשוטה יותר מזו של צוענים. יש להודות שהיהודים הולכים ביתר מוכנות אל המוות – הם עומדים בשקט רב בעוד שהצוענים מייללים, צועקים וזזים ללא הרף בעמדם באתר ההוצאה להורג. אחדים אפילו קפצו אל הבור לפני מטח האש והעמידו פני מתים. בהתחלה לא השפיע הדבר על החיילים שלי. אולם ביום השני כבר ניכר היה שעצביהם של אחדים מהם לא יעמדו לאורך זמן בהוצאה להורג שכזו. הרושם האישי שלי הוא שבזמן הירי אין מעצורים נפשיים. אלה מופיעים רק כעבור ימים בזמן שחושבים על כך בערב.
[על החתום:] ולטר – סגן (Oberleutnant)
[b]המסמך שנחשף היום בבית לוחמי הגטאות ואשר עוסק בהשמדת יהודים וצוענים[/b]
דוח סודי מתאריך 1/11/1941 שהכין סגן ולטר (Walther) מגדוד חי''ר מס' 734 בדיביזיה 704 בצבא הגרמני (Wehrmacht) על הוצאתם להורג של אסירים יהודים וצוענים ממחנה בבלגרד (Beograd; Belgrade), סרביה, בפנצבו (Pancevo), צפונית מזרחית לבלגרד, בתאריכים 27/10/1941 וכן 30/10/1941. הדוח דן בפרוטרוט בהיבטים הביצועיים של ההוצאה להורג ובוחן אותם מבחינת יעילותם. הדוח נשלח למפקדה בתאריך 4/11/1941. גרמנית (דפוס), עמוד אחד.
הקצין מסביר שהמשאיות שהוקצו לו להעברת האסירים לא היו מתאימות, שכן היעדר הכיסוי עליהן והיותן נהוגות בידי אזרחים הכשילו את חשאיות הפעולה; הוא מנתח מבחינה טופוגרפית את יעילותו של האתר שנבחר להוצאה להורג; מדווח על אמצעי הזהירות שננקטו באתר למניעת דליפת מידע ובריחת אסירים; משווה בין פרק הזמן הנדרש לכריית הבורות (בהתחשב בטיב האדמה) לבין זה הנדרש להוצאה להורג עצמה; מתייחס לטיפול בדברי הערך שנותרו; משווה בין התנהגותם של צוענים ושל יהודים על שפת הבור (הצוענים מתנועעים על שפת הבור, מקללים ולעתים קופצים אל תוכו לפני הירי בהשימם עצמם מתים; היהודים עומדים בשקט ונראים כמי שהשלימו עם גורלם) ומנתח את השפעת הרצח על תפקוד חייליו.
להלן תרגום מלא של הדוח:
4/11/1941 גדוד חיל רגלים מס' 734 Br.B.Nr.437/4I geh.Ia דיביזיה מס' 704 הנדון: תקנות עונשין נספח מס' 1
הגדוד מוסר את דיווחו של סגן ולטֶר 433 IR/9 על הוצאה להורג בירי של יהודים וצוענים בתאריכים 27/10/1941 וב – 30/10/1941 כדלקמן:
סודי סגן ולטר מפקד 433IR/9 1/11/1941
דוח על הוצאה להורג ביריות של יהודים וצוענים על פי תיאום עם תחנת השירות של האס – אס לקחתי את היהודים או את הצוענים שנקבעו ממחנה האסירים בלגרד. משאיות מפקדת השדה 599 שהועמדו לרשותי הסתברו כבלתי מתאימות משתי סיבות: 1. הן נהוגות בידי אזרחים ועל כן אין בכך כדי להבטיח חשאיות. 2. הן היו ללא כיסויים, כך שאזרחים העיר יכלו לראות מי ומי על המשאיות ולאן פנינו מועדות. לפני המחנה התקבצו נשות היהודים, וכשנסענו משם הן יללו וצרחו. המקום שיועד להוצאה להורג היה מתאים ביותר. הוא נמצא מצפון לפנצבו, על יד רחוב פנצבו יבוקה (Pancevo Jabuka), יש שם סוללה גבוהה שאפשר לטפס עליה רק במאמץ רב. מולה נמצאת ביצה ומאחוריה נחל. בעת שהמים גבוהים (כפי שהיה בתאריך 29/10), הם מגיעים כמעט עד הסוללה. בריחתו של אסיר נמנעת אפוא בעזרת אנשים מעטים בלבד. כמו כן, גם אדמת החול במקום מתאימה, היא מקלה על חפירת הבורות ובכך מקצרת את משך העבודה. האסירים ירדו מן המשאיות קילומטר וחצי עד שניים לפני המקום המיועד והמשיכו ברגל, בעוד שהמשאיות עם הנהגים האזרחיים שולחו מיד בחזרה - כדי למנוע כל חשד מצדם. אז הוריתי לסגור את הרחוב לתנועה מסיבות ביטחוניות וחשאיות. מקום ההוצאה להורג אובטח על ידי שלושה IM.G. וצלפים: 1. נגד ניסיונות בריחה של האסירים. 2. לשם התגוננות מפני כנופיות סרביות.
חפירת הבורות היא שגוזלת את מרב הזמן, בעוד שההוצאה להורג עצמה נעשית במהירות רבה (100 איש – 40 דקות). ציוד ודברי ערך נאספו עוד קודם לכן ונלקחו במשאית שלי, כדי למסרן ל – NSV (Nationalsozialistische Volkswohlfahrt – ארגון הסעד הנאצי). הוצאה להורג בירי של יהודים פשוטה יותר מזו של צוענים. יש להודות שהיהודים הולכים ביתר מוכנות אל המוות – הם עומדים בשקט רב בעוד שהצוענים מייללים, צועקים וזזים ללא הרף בעמדם באתר ההוצאה להורג. אחדים אפילו קפצו אל הבור לפני מטח האש והעמידו פני מתים. בהתחלה לא השפיע הדבר על החיילים שלי. אולם ביום השני כבר ניכר היה שעצביהם של אחדים מהם לא יעמדו לאורך זמן בהוצאה להורג שכזו. הרושם האישי שלי הוא שבזמן הירי אין מעצורים נפשיים. אלה מופיעים רק כעבור ימים בזמן שחושבים על כך בערב.
[על החתום:] ולטר – סגן (Oberleutnant)
פורסם: 27 ינואר 2010, 19:11
אלברט לוי
נושא ההודעה:
מאירועי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה בבית לוחמי הגטאות
מאירועי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה בבית לוחמי הגטאות:
• חשיפת מסמך מצמרר מארכיון בית לוחמי הגטאות, המתאר הרג שיטתי של יהודים וצוענים • התערוכה הייחודית "תווי חיים" ב'יד לילד', העוסקת בצעירים שנגינתם בכינור היתה מקור לקיומם הפיזי והרוחני בשעות של שבר וחידלון. • מחווה לאוצרת האמנות הראשונה של בית לוחמי הגטאות, מרים נוביץ • הרצאה של הפסל דני קרוון על על אתר הזיכרון "לרומה" (צוענים) אותו הוא מקים כעת בברלין. • ביקור ראשון מסוגו בבית לוחמי הגטאות, של 50 נספחים צבאיים המשרתים בישראל
עוד על יום הזיכרון הבינלאומי לשואה: יום הזיכרון הבינלאומי לשואה תש"ע יתמקד בנושא הצוענים ומלחמת העולם השנייה. במהלך היום יחשוף בית לוחמי הגטאות מסמך מצמרר, העוסק השמדת הצוענים, שהגיע אל ארכיון הבית וטרם ראה אור. המסגרת אירועי היום, תיערך מחווה לאוצרת האומנות הראשונה של הבית, מרים נוביץ', אשר פגשה את קהילת הצוענים לראשונה, בדרכה לגבות עדויות מן היהודים הניצולים באירופה. בהמשך הערב, יספר הפסל דני קרוון, על אתר הזיכרון "לרומה" (צוענים) אותו הוא מקים כעת בברלין. עוד על התערוכה "תווי חיים": התערוכה הייחודית "תווי חיים", שבנתה האוצרת מרימי שניאור, מציגה נגנים צעירים, שהנגינה בכינור בתקופת השואה מילאה עבורם תפקיד בעל ערך רב, עודדה את רוחם של היהודים בגטאות ובמחנות, השכיחה את צרות היומיום, חיזקה את כוח העמידה והקיום, הייתה מקור ללחימה ולהישרדות וסייעה בהצלה. התערוכה ממחישה את העובדה שכנרים המשיכו לנגן כל עוד היו יכולים, והנגינה השכיחה מהם לזמן מה את הכאב והמוות ששררו סביבם. כשלא התאפשר להם לנגן בכינור ניגנו בדמיונם, והצלילים מילאו אותם ברגשות של אמונה ושל תקווה לעתיד טוב יותר. ילדים יהודים שניגנו בכינור כבר בצעירותם, אם היו מוכשרים מאוד ואם התמזל מזלם, המשיכו לנגן במהלך המלחמה. מוטל'ה, נֹח, פייבל, יוחנן ואברהם היו נגנים צעירים שהכינור היה עבורם עולם ומלואו. בתערוכה ב"יד לילד", מסופר סיפורם של צעירים אלה, שהפליאו לנגן בכינור וצלילי מיתריהם היו מקור לקיום פיזי ורוחני בשעות של שבר וחידלון. עוד על מרים נוביץ ועל המסמך שייחשף: מרים נוביץ', אוצרת האמנות הראשונה של בית לוחמי הגטאות, פגשה את קהילת הצוענים לראשונה, בדרכה לגבות עדויות מן היהודים הניצולים, במחנה של שארית הפליטה בפריז בשנת 1945. בעודה מחפשת אחר עדויות של יהודים, החלה נוביץ לשמוע את סיפוריהם של הצוענים ונקשרה אליהם. היא המשיכה לבוא ולפקוד את מחנה האזרחים בפריז לחבק ולתמוך בצוענים והם מצידם, חיכו לה בקוצר רוח וקראו לה ה"אישה במעיל השחור". עוד על המסמך שייחשף: בעקבות תחקיר שנעשה לקראת יום השואה הבינלאומי, נמצא מסמך שייחשף לראשונה לציבור ולתקשורת. המסמך המצמרר הוא חלק מדו"ח סודי שנכתב על ידי סגן ולטר השמדת יהודים וצוענים בקרבת בלגרד, באוקטובר 1941. עוד על דני קרוון: דני קרוון נולד בתל אביב. הוא חתן פרס ישראל לפיסול 1977 וזכה גם פרסים בינלאומיים נוספים בניהם פרס פיקסו של אונסקו (ב- 94), פרס הקיסר של יפן (ב- 98 הנקרא גם "הנובל של האומנויות") ועוד. קרוון, שייקח חלק ביום השואה הבינלאומי בבית לוחמי הגטאות למד ציור אצל שטרייכמן וסטימצקי, השתלם אצל ארדון בירושלים, היה ממייסדי קיבוץ הראל והשתלם בציורי פרסקו באקדמיה לאומנויות בפירנצה.
תמונות בטעינה
[b]מאירועי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה בבית לוחמי הגטאות:
• חשיפת מסמך מצמרר מארכיון בית לוחמי הגטאות, המתאר הרג שיטתי של יהודים וצוענים • התערוכה הייחודית "תווי חיים" ב'יד לילד', העוסקת בצעירים שנגינתם בכינור היתה מקור לקיומם הפיזי והרוחני בשעות של שבר וחידלון. • מחווה לאוצרת האמנות הראשונה של בית לוחמי הגטאות, מרים נוביץ • הרצאה של הפסל דני קרוון על על אתר הזיכרון "לרומה" (צוענים) אותו הוא מקים כעת בברלין. • ביקור ראשון מסוגו בבית לוחמי הגטאות, של 50 נספחים צבאיים המשרתים בישראל
עוד על יום הזיכרון הבינלאומי לשואה: יום הזיכרון הבינלאומי לשואה תש"ע יתמקד בנושא הצוענים ומלחמת העולם השנייה. במהלך היום יחשוף בית לוחמי הגטאות מסמך מצמרר, העוסק השמדת הצוענים, שהגיע אל ארכיון הבית וטרם ראה אור. המסגרת אירועי היום, תיערך מחווה לאוצרת האומנות הראשונה של הבית, מרים נוביץ', אשר פגשה את קהילת הצוענים לראשונה, בדרכה לגבות עדויות מן היהודים הניצולים באירופה. בהמשך הערב, יספר הפסל דני קרוון, על אתר הזיכרון "לרומה" (צוענים) אותו הוא מקים כעת בברלין. עוד על התערוכה "תווי חיים": התערוכה הייחודית "תווי חיים", שבנתה האוצרת מרימי שניאור, מציגה נגנים צעירים, שהנגינה בכינור בתקופת השואה מילאה עבורם תפקיד בעל ערך רב, עודדה את רוחם של היהודים בגטאות ובמחנות, השכיחה את צרות היומיום, חיזקה את כוח העמידה והקיום, הייתה מקור ללחימה ולהישרדות וסייעה בהצלה. התערוכה ממחישה את העובדה שכנרים המשיכו לנגן כל עוד היו יכולים, והנגינה השכיחה מהם לזמן מה את הכאב והמוות ששררו סביבם. כשלא התאפשר להם לנגן בכינור ניגנו בדמיונם, והצלילים מילאו אותם ברגשות של אמונה ושל תקווה לעתיד טוב יותר. ילדים יהודים שניגנו בכינור כבר בצעירותם, אם היו מוכשרים מאוד ואם התמזל מזלם, המשיכו לנגן במהלך המלחמה. מוטל'ה, נֹח, פייבל, יוחנן ואברהם היו נגנים צעירים שהכינור היה עבורם עולם ומלואו. בתערוכה ב"יד לילד", מסופר סיפורם של צעירים אלה, שהפליאו לנגן בכינור וצלילי מיתריהם היו מקור לקיום פיזי ורוחני בשעות של שבר וחידלון. עוד על מרים נוביץ ועל המסמך שייחשף: מרים נוביץ', אוצרת האמנות הראשונה של בית לוחמי הגטאות, פגשה את קהילת הצוענים לראשונה, בדרכה לגבות עדויות מן היהודים הניצולים, במחנה של שארית הפליטה בפריז בשנת 1945. בעודה מחפשת אחר עדויות של יהודים, החלה נוביץ לשמוע את סיפוריהם של הצוענים ונקשרה אליהם. היא המשיכה לבוא ולפקוד את מחנה האזרחים בפריז לחבק ולתמוך בצוענים והם מצידם, חיכו לה בקוצר רוח וקראו לה ה"אישה במעיל השחור". עוד על המסמך שייחשף: בעקבות תחקיר שנעשה לקראת יום השואה הבינלאומי, נמצא מסמך שייחשף לראשונה לציבור ולתקשורת. המסמך המצמרר הוא חלק מדו"ח סודי שנכתב על ידי סגן ולטר השמדת יהודים וצוענים בקרבת בלגרד, באוקטובר 1941. עוד על דני קרוון: דני קרוון נולד בתל אביב. הוא חתן פרס ישראל לפיסול 1977 וזכה גם פרסים בינלאומיים נוספים בניהם פרס פיקסו של אונסקו (ב- 94), פרס הקיסר של יפן (ב- 98 הנקרא גם "הנובל של האומנויות") ועוד. קרוון, שייקח חלק ביום השואה הבינלאומי בבית לוחמי הגטאות למד ציור אצל שטרייכמן וסטימצקי, השתלם אצל ארדון בירושלים, היה ממייסדי קיבוץ הראל והשתלם בציורי פרסקו באקדמיה לאומנויות בפירנצה.[/b]
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
