בעקבות קריאת שיריך:

אכן "דמעות המשורר ימתיקו מילותיו"

וכמו שאמר"הנסיך הקטן": את הדברים החשובים באמת, אין רואים בעין!

מצוקות, מפילות מסכות וחושפות את נימי נשמתנו פנימה.
מי ש"מכוער" - נחשף במלוא אפלותו ומי שטובה נשמתו - בוהק בזוהרו!

אתה, עובר תקופה קשה, אך בהסתובב הגלגל, תגלה שהמצוקה חיזקה אותך
וחשפה את הרובדים הטובים - החבויים בימי ישגרה.

מאחר ו"לא לעולם חוסן", כך לא לעולם מצוקה! אכן, עוד יפציע השחר ותדע עדנה.

רבים מדבריך, נגעו לליבי וחלקם נברו במעמקי זכרוני.
תמונות מאותם ימים, חלפו לנגד עיני, עם ה"אסקימו לימון" וריצה אחרי חשוק של אופניים,
בניית משטח עץ עם 4 לגרים הדוהר במורד הרחוב.
איך פעם הייתה בושה ואנשים היו מסמיקים, לא נעלנו דלתות וחלונות ואפילו טלויזיה
שחור/לבן לא היתה - אך היו כל כך הרבה "צבעים" - למרות שהיינו כל כך עניים.....

חשוב להסתכל אחורה בחיוך והתרגשות וקדימה - באמונה והתלהבות!

צביקה, יהיה טוב!!!

בהערכה
ישראל