[b]אני מסכים לכל מילה שכתב אלברט .
לא ייתכן שתהיה תוכנית לפיתוח הגליל ועכו לא תיכלל בה.
יפה עשה אלברט שהפנה את הנושא לר' העיר ולדוברת.

אלברט אני מציע להפנות את הנושא למנהל הרשות לפיתוח הגליל החדש
ידידנו המשותף העכואי משה ,אולי הוא יוכל להאיר את עיננו בנושא.
כמו כן יש לנו את שמעון פרס המשנה לראש הממשלה מחזיק תיק הגליל
אולי הוא יוכל לעזור בנושא בהתחשב בעובדה שאנו נמצאים
"ערב הפריימריס " במפלגתנו.
[/b]

[b][color=darkblue]יוסי ,עזרא ובני שלום רב ,


כאשר ראיתי את הכתבה ב YNET , עברתי את מה שעברתם , שאלתי את עצמי , יש נייר מדיניות לגליל ולכפרים מסביב !

ומה עם עכו :?:

ואז ראיתי שרוצים לזרז את קידום אזור התעשייה ברלב בשיתוף עכו !
מה זה שיתוף פעולה - מה שאנחנו נעזור לפתח אזור אחר - :?:
זה לא מובן לי הדבר ! :!:

מאחר וזה מקומם שאנחנו לא על המפה בנייר המדיניות בגליל ,
שלחתי את הכתבה לראש העיר וגם לדוברת ,
אולי הם יודעים יותר :?:
ויכולים להרגיע אותנו שכאשר ידברו על עכו בממשלה ידברו גם על עכו
ב! :!: [/color][/b]

לך עזרא קישור למידע על העמותה
http://www.sikkuy.org.il/Doah/report2001.html
ולך יוסי
נראה לי שלא שמטרות עמותה זו, לא בכוון שאתה מצביע עליו

התחלתי לקרוא לאט אט נעצמו עיני מתיכנונים יפים ליכאורה אך עיני נעצמות בגלל העייפות מניסיונות השיכנוע של אנשים אטומים ומה גם שכבר המילה הראשונה מורידה מערך הכתוב בהצעות "נייר" .
אנחנו עם שמדבר המון ועושה מעט לצערי .
אך למרות הכל החזקתי את עיני פקוחות ושועט קדימה בקריאה ולא רואה משהו אופרטיבי לגבינו לגבי העכואים .
אני ממש מסכים עם חברינו יוסי שגם האו לא ראה משהו למען עכו.
אך ממרומי שנותי מלאי הבטחות נדמה לי שגם הפעם כל הכתוב יפול על אוזניים ערלות .
מאידך אני מחזק את עמותת ססיכוי כותבי ה"נייר" שאולי אולי ישמעו למישהו פה במדינתינו.
שינסו ושיצליחו.

אגב מי זו עמותת "סיכוי"?

[b]אלברט ידידי !
קראתי את המאמר הארוך ורק בשורה האחרונה הבנתי שלא נכתב כלום על עכו.
הכל טוב ויפה אבל הדבר החשוב ביותר לנו העכואים , זה לראות השקעות מאסיביות בפרוייקטים בעיר ,
הפשרת שטחי הבניה והבאת יהודים לעיר .
ז ה כ ל ה ס י פ ו ר !!![/b]

[b][color=darkblue]שוויון לגליל ולנגב

נייר מדיניות, שהוכן בעמותת "סיכוי" ומוגש השבוע לממשלה, מצביע על דרכים מעשיות ויעדים ברורים.

בין התוכניות " זירוז הליכי תכנון ופיתוח באזורי התעשייה: בגליל - ג'דיידה מכר, ירכא, ג'וליס, כפר יאסיף, אזור תעשייה משלים לאזה"ת בר-לב בשיתוף עכו; "

היוזמה להשקיע מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות בפיתוח הנגב והגליל מועלית כעת כחלק מתכנית ההתנתקות מעזה. לכאורה, מדובר בהליך משלים - מצד אחד נסיגה, ומצד שני תנופת פיתוח.
אך האם מאחורי תוכניות הממשלה הללו מסתתרת אותה תפיסה ישנה, שמשמעה פיתוח ליהודים בלבד? הגיעה העת שייאמר באופן ברור ביותר, כי שיתוף האוכלוסייה הערבית בפירות ההשקעה והפיתוח בנגב ובגליל הוא הכרחי למען חוסנה החברתי והכלכלי של המדינה. נייר מדיניות, שהוכן בעמותת "סיכוי" ומוגש השבוע לממשלה, מצביע על דרכים מעשיות ויעדים ברורים.

לחצו כאן לצפייה בנייר המדיניות

נקודות הבסיס לפיתוח הוזכרו כבר בתכנית המתאר הארצית מס' 35, וביניהן:
• פיתוח מוקדי צמיחה עירוניים בנצרת וברהט.
• תוכנית מתאר למרחב נצרת הכוללת שכונות מגורים חדשות.
• חיבור כביש 6 (חוצה ישראל) עם כביש 77 (בין צומת גולני לצומת יוקנעם).
• הקמת מרכזי שירות אזוריים באותן ערים ובכלל זה סניפים של משרדי הממשלה, קופות חולים ורשויות נוספות.
• הקצאת אדמות ותקציב להקמת אזורי תעשייה עם מנהלות משותפות ליישובים היהודיים והערביים: בגליל - תרדיון-ברלב, ציפורית, אלון תבור; בוואדי עארה - אום אל-פחם, מועצה אזורית מנשה, קציר-חריש, ערער וכפר קרע, וכן אום אל-פחם עם המועצה האזורית מגידו.
• זירוז הליכי תכנון ופיתוח באזורי התעשייה: בגליל - ג'דיידה מכר, ירכא, ג'וליס, כפר יאסיף, אזור תעשייה משלים לאזה"ת בר-לב בשיתוף עכו; בנגב - אזור תעשייה משותף לרהט, בני שמעון, להבים.
• בתחום החינוך: הקמת מכללה טכנולוגית באזור נצרת והקמת בית-ספר טכנולוגי באזור רהט.
הזדמנות היסטורית

מתוך השיח העוסק בדמוגרפיה ויהדותה של המדינה - אשר ביטויו הקיצוני והנורא התממש בפיגוע הנתעב בשפרעם - יש לפרוץ לעבר דיון אזרחי וחברתי, הרואה בנסיגה מעזה וברצון לפתח את הנגב והגליל הזדמנות היסטורית לקידום שוויון אזרחי, כיעד לאומי ראשון במעלה. במרכזו של דיון זה תעמוד הכרה בפערים הקיימים בין היהודים והערבים - המהווים 62% מתושבי הנגב והגליל - בתחומי התעסוקה, החינוך, התשתיות, הבריאות ועוד.

על המדינה לראות בפערים הגדולים אות קלון על צביונה הדמוקרטי, ועל השאיפה לקידמה ופיתוח כלכלי. כאשר כ-80% מתושבי רהט הינם נתמכי קצבאות, ו-50% מהמשפחות שם נמצאות מתחת לקו העוני, ברור כי החזון האירופי של משרד האוצר עדיין רחוק ממימוש. לכאורה, ברבות מתוכניות הפיתוח אין אפליה ממשית לרעת התושבים הערבים, וכלי הפיתוח נגישים על המדף לכל אזרח באשר הוא. אך בדיקת המציאות מראה כי התועלת ליישובים הערביים מיוזמות הפיתוח בשנים עברו נשארת שולית בלבד, ונובעת משאריות הפיתוח של תשתיות ליישובים היהודיים השכנים.

מושג המפתח אשר צריך ללוות יוזמות חדשות לפיתוח הגליל והנגב הוא "הנגשה", דהיינו: פעולה יזומה להפיכתם של כלי הפיתוח וההשקעה לנגישים לאוכלוסייה הערבית, לא רק על הנייר, אלא גם במעשה. כאשר במכרז המרכז להשקעות בתמ"ת זוכה דווקא בנק אוצר החייל, אשר לו אין אף סניף בישובים ערביים, אין פלא כי שיעור העסקים הערביים הנהנים מהסיוע בהשקעות עומד על כ-1.4% בלבד.

סגירת פערי הפיתוח והשקעה מאסיבית ביישובים הערביים אינן נוגעות בשאלות הזהות הקולקטיבית וצביונה של המדינה, ובשל כך אינן מבטיחות יציבות או פתרון לכל השאלות הפתוחות ביחסי יהודים ערבים בישראל. אולם זהו תנאי הכרחי וראשון במעלה, המהווה אתגר מרכזי של המדינה בבואה לחדד את זהותה הדמוקרטית והאזרחית. לאחר שמדינת ישראל חטאה לעצמה וכלפי המיעוט הערבי במשך כמעט 60 שנה, נוצרה הזדמנות היסטורית לצאת לדרך חדשה. בואו לא נפספס אותה.

רועי פולקמן מעמותת סיכוי השתתף בכתיבת נייר המדיניות בנושא פיתוח הנגב והגליל
למקור הכתבה ב YNET
מה הם התוכניות לעכו במסגרת נייר המדיניות שיוגש לממשלה ?
נשלחה שאלה לראש העיר לנקרי , אך עדיין לא קיבלנו תשובה ![/color][/b]