[b][color=darkblue]מחקר: בישראל מעדיפים חדשות שליליות

[size=150]האם בעכונט צריכים להוסיף יותר ידיעות שליליות המועדפים יותר על פי המחקר ???[/size]

מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מגלה כי ידיעות שליליות מגיעות מהר יותר למספר גבוה יותר של אנשים מאשר ידיעות חיוביות. הסיבה? עורך המחקר, פרופ' הורניק: "האדם רע מנעוריו, שמח לאיד וקנאי"
ynet



עכשיו זה מדעי. ידיעות עיתונאיות שליליות באמצעי התקשורת מעניינות ואפקטיביות יותר מאשר ידיעות חיוביות, כך קובע מחקר חדש שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב. עוד עולה מן המחקר שפורסם היום (א'), כי המהירות שבה עוברת ידיעה שלילית מאדם אחד לשני, כמעט כפולה מן המהירות שבה עוברת הודעה חיובית.



עוד עולה מהמחקר, שמספר האנשים שאליהם עוברת הודעה שלילית, גדול כמעט פי חמישה ממספר האנשים שמדווחים על ידיעה חיובית. כמו כן עולה מהמחקר, שאנשים נוטים להוסיף יותר פירושים משלהם וידע אישי להודעות שליליות בהשוואה לחיוביות.



המחקר בחן את תגובות צרכני התקשורת למידע עיתונאי שלילי וחיובי. את המחקר ערך פרופ' יעקב הורניק, המתמחה בחקר השיווק והפרסום בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, ביחד עם רינת סא'צי, דוקטורנטית לשיווק בפקולטה. המחקר נערך במסגרת עבודה אקדמית מקיפה על הגורמים המשפיעים על הצלחה או כישלון של מותגים חדשים.



ההשפעה על חברות



באחד המחקרים שנערכו, התבקשו 160 מנהלים ישראלים לדלות מזכרונם מידע שקראו בעיתונים על חברות ישראליות. מהמחקר עולה שהמנהלים זכרו היטב ידיעות שליליות שפורסמו באמצעי התקשורת על החברות הללו - אך בד"כ זכרו פחות את הידיעות החיוביות. במחקר נוסף שנערך בסוגיה זו, ניתחו עורכי המחקר באופן כמותי תגובות מידיות של קוראים באתרי חדשות באינטרנט (טוקבקים) של עיתונים כלכליים מרכזיים בארץ ובחו"ל, כולל ה"וול סטריט ז'ורנל".



פרופ' הורניק אמר כי: "ניתחנו כמה אנשים הגיבו לידיעה שלילית ואת אופן התגובה וכמה הגיבו לידיעה חיובית ובאיזה אופן כולל, מה היה מספר המלים ואורך המשפטים, וכן נחקרו משתנים נוספים. מצאנו באופן מובהק, שהתגובות לידיעות השליליות היו מהירות וארוכות יותר מן התגובות החיוביות. עוד מצאנו שבתגובות הקוראים להודעות שליליות יש מעט מאוד התייחסות חיובית לפירמה, בהשוואה להתייחסות שליליות להודעות חיוביות".



השלב הבא במחקר, לדבריו של פרופ' הורניק, היה לבקש מסטודנטים במסגרת המחקר להצטרף לקבוצות צ'אט כקבוצות דיון למטלות אקדמיות: "החוקרים


עקבו אחר שיחות הסטודנטים בלא ידיעתם ואף שלחו להם ידיעות חיוביות ושליליות מסוגים שונים על פירמות ומוצריהן. נבחנו תגובות הסטודנטים למידע שהגיע אליהם בדואר האלקטרוני ובאמצעות מסרי צ'אט. גם כאן נמצא שהנחקרים טרחו להעביר הודעות שליליות שהגיעו אליהם באופן נמרץ מאוד בעוד שידיעות חיוביות נגנזו אצלם או שהועברו לזולת באופן מצומצם ואיטי ביותר".




לדברי הורניק, יש מספר סיבות לתופעה: "סיבה אחת היא פשוט רשעות לשמה, סיבה שנייה היא קנאה וחוסר פרגון, נקמה על איזה אירוע מן העבר, גם אם הוא שולי. אבל בגדול הייתי אומר שהסיבה העיקרית היא שהאדם רע מנעוריו, שמח לאיד וקנאי".[/color][/b]
[url]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3175513,00.html[/url]