הארץ בשבת : " כשיוליוס קיסר כבש את עכו "
היה חם והיה לח במבצר עכו, ובסך הכל האופרה הישראלית ראויה לשבח על הפקה מעניינת של היצירה המפוארת של הנדל, "יוליוס קיסר במצרים"
בגינה הפתוחה ליד המבצר, לפני המופע, נשבה בריזונת. היה נעים. אלא שחלל המופע עצמו, אף הוא תחת כיפת השמיים, מוקף חומות מכל צד. שם מזג האוויר היה מאתגר. ככל שהתרשמתי, רק למעטים בקהל זה הפריע במידה קריטית. השערה: הבאים ידעו מראש כי יחוו את פלאי הנדל בלי מזגן וגם בלי מאווררים (כי הם רועשים).
הנדל התפוצץ עלינו 28.02.2016 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
איכות צליל: סבירה אך טעונה שיפור. המופע, מול 800 אשה ואיש, נעזר בהגברה. במושב בטריבונה (שורה 14) הסאונד התקבל חזק, אם כי לא עוצמה דורסנית, ברור, מפוזר היטב (נטול הדגשה מעצבנת של הרמקולים שמוצבים מול הצד שבו יושב המאזין). חסרון: שמעו היטב שהצליל מוגבר, התזמורת התקבלה קשוחה ולא טבעית. תיתכן הגברה טובה מזו בחלל מסוים זה? איני בטוח בכך, מדובר בבעיה טכנית ואולי גם כספית.
במבחן התוצאה אוכל רק לומר שחוויתי בעבר מופעים מלווי הגברה הכרחית שהיתה כמעט בלתי מורגשת, בין השאר בהצגת אופרה בקיסריה לפני שנים רבות. במחצית השנייה של הקונצרט, ממושב קרוב (כיסאות במפלס התזמורת), ההגברה הפריעה פחות והצלילים היו אחרים: נעימים, עשירים ומפנקי אוזן, כראוי להמצאות המסחררות של הנדל.
זמרה: כל הזמרים והזמרות הקרינו רמה טובה. בהערכה מוקדמת היו אמורים לבלוט יניב ד'אור (קיסר) וקלייר מגנאג'י (קליאופטרה). במקום מגנאג'י, שחלתה, לוהקה בהתראה של ימים אחדים הסופרן הצעירה נור דרוויש, בת הכפר הגלילי איכסל, בוגרת האקדמיה בתל אביב. דרוויש שולטת בחומר, מילאה את התפקיד הקשה בביטחון מרשים מאוד — מוזיקלית ותיאטרלית. עם זאת, המובילים בראש ברמת הזמרה היו הקונטרטנור המיוחד במינו ד'אור — כצפוי, ולמרות מימוש לא מושלם של הסלסולים הווירטואוזיים באחדות מן האריות), והקונטרטנור המלוטש אלון הררי (בדמות תלמי). כל המשתתפים האחרים תרמו אף הם להצלחת המופע: ניצן אלון כקורנליה, ענת צ'רני כבנה סקסטוס, יאיר פולישוק בדמות אכילס, טל ברגמן כנירנוס.
בימוי ותפאורה: לדעתי, באופרה זו של הנדל, אף שעלילתה אינה מטופשת, הקהל אינו אמור להיסחף בסיפור במהלך האירוע, אלא להכיר את הסיפור מראש ולשים לו לב רק בשוליים. העיקר שהבמה תהיה יפה ושישירו יפה. עיצוב הבמה בחצר המבצר בעכו הפעם אכן מעניין, אך לא מרהיב עין די הצורך. לטעמי, חסרים בו צבע ובהירות. שילוב אבן הריחיים הענקית מופרז, נטול קשר מספיק לסיפור. בקשר לשימוש בתלבושות מעורבות ובכלי נשק מזמנים שונים — חניתות וגם תמ"קים: התערובות לא צרמו, נתפסו בעיניי כהתבדחות שובבה נחמדה על נורמות האנכרוניזם הרווחות בסצינת האופרה כיום.
כללית על המיזם: העלאת מופע אופרה בעכו הוא היענות ראויה לשבח של האופרה הישראלית לפיתוי האמנותי שמציב החלל המיוחד של "חצרות האבירים". רווח כספי אין בכך, המיזם אפשרי בעיקר בזכות תרומת נדיבים (האחים רעיה ומיכאל שטראוס) ובזכות עזרת משרד התרבות. בדרך אגב: שיווק מופע אופרה בארוקית עולה יותר מאשר שיווק האופרות הרגילות. את "מדאם בטרפליי" העלתה האופרה הישראלית זה עתה 12 פעמים, באולמה בתל אביב (כ–18 אלף צופים). באופרה בארוקית, הנדל או לא, עכו או לא, אי אפשר להתקרב להישג ישראלי כזה.
עוד יש לומר כי "יוליוס קיסר במצרים" חוזרת הערב (5.
באותו מקום. נאמר לי שהכל מכור אבל שווה לברר אם צצו בכל זאת מקומות פנויים אחדים.
האופרה הישראלית מעלה את "יוליוס קיסר במצרים" של הנדל ב"חצרות האבירים" בעכו. במאי: תומר זבולון. מנצח: איתן שמייסר. עם תזמורת קאמרטה. 3.8
https://www.haaretz.co.il/…/classicalmusic/classi…/1.4322596
כשיוליוס קיסר כבש את עכו
היה חם והיה לח במבצר עכו, ובסך הכל האופרה הישראלית ראויה לשבח על הפקה מעניינת של היצירה המפוארת של הנדל, "יוליוס קיסר במצרים"
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
