מוחמד ברכה :"תושבי אום אל פחם הם התופעה האוריגינלית פה ואני לא חושב שהם צריכים להיכנס לעכו ולנצרת עם דרכון."

אני לא מאיים על אף אחד, אני הקורבן

מאת יואב שטרן הארץ

יו"ר חד"ש, מוחמד ברכה, אומר שהשוויון מעניין את ערביי ישראל יותר מהמאבק לזכויות לאומיות. "אנחנו המיעוט הכי גדול במדינת מיעוטים, יותר מהחרדים או האתיופי

סקר דעת קהל שערכה חד"ש בקרב הציבור הערבי לקראת הבחירות, העלה שהנושא שמטריד יותר מכל את האזרחים הערבים הוא השוויון. "הופתענו לגלות שדווקא שאלת השוויון, המלה שוויון, היא שמטרידה את הציבור הערבי, אפילו יותר מהמאבק לזכויות לאומיות", הסביר יו"ר חד"ש מוחמד ברכה מדוע דווקא השגת שוויון בתשתיות, בתעסוקה, בחינוך, נראה לו הדבר החשוב ביותר. חד"ש, אומר ברכה, משתדלת לקיים את השוויון הלכה למעשה ומנהלת את כל המאבקים בשיתוף פעולה ערבי-יהודי. כך גם ינוהל המאבק לזכויות קולקטיוויות לאוכלוסייה הערבית.

באיזה זכויות מדובר?

"זכויות לאומיות ויום-יומיות. כלומר, להכיר בערבים כמיעוט לאומי, וזה אומר לחלק את המשאב העיקרי שהוא הקרקע, באופן צודק, לאפשר תוכניות לימודים ייחודיות ולשדרג את ההכרה במעמדה של השפה הערבית והתרבות הערבית. מדינת ישראל צריכה לחבר לעצמה גם הימנון אזרחי, בנוסף להימנון הלאומי. כאשר אני נשבע אמונים בכנסת אני רוצה לשמוע הימנון שיבטא אותי ולא 'נפש יהודי הומיה'. וצריך גם להיות דגל אזרחי שיבטא את רצונם של כלל האזרחים".

האם זו לא גישה בדלנית?

"לקרוא לזה בדלנות זו אמירה שטחית ביותר. זה ידוע שאנחנו, בחד"ש, רחוקים מבדלנות מרחק שמים מארץ. אם השם 'זכויות לאומיות' מאיים על מישהו, אז מצדי אפשר לקרוא לזה בשמות אחרים. אני חושב שמגמות בדלניות יגרמו לנזק חמור למאבק של האוכלוסייה הערבית. לא חייבים להיות בדלנים כדי לנהל מאבק לאומי".

זכויות לאומיות כוללות הקמת פרלמנט ערבי?

"פרלמנט נפרד? אני נגד. דווקא מפלגות הימין יהיו מעוניינות שנקים פרלמנט כזה, כדי לדחוק אותנו אל מחוץ לסדר העדיפויות הישראלי. אז נהיה רק עוד חלק מה'בנטוסטנים' של האימפריה הישראלית, לצד אלה שבגדה".

בתשדירי הבחירות של חד"ש מצולם ברכה כשהוא מדבר מעל הריסות הכפר ספורי בגליל (הסמוך לציפורי) שבו גרה משפחתו עד 1948. לדבריו, הוא התעקש להצטלם שם כדי להדגיש את הקשר שלו למקום. כיום הוא מתגורר עם משפחתו בשפרעם וחולם לחזור אל הכפר החרב.

אתה יודע כמה שזה מפחיד את האזרחים היהודים?

"אני לא מאיים על אף אחד, אני הקורבן. אם אני חוזר משפרעם לספורי זה אפילו לא מערער את המאזן הדמוגרפי, כי בשני המקומות אני אזרח. כרגע זה לא אפשרי, אבל זה חושף את המהות הגזענית כאן. אנחנו רוצים לפתור את הנושא הלאומי כך שקווי ההפרדה בין אנשים לא יסומנו לפי הלאום. למשל, שהפועלים משני הצדדים יהיו קרובים זה לזה יותר מאשר לבורגנות בשני הצדדים".

מה דעתך על התוכנית לחילופי שטחים של ליברמן?

"אני פעם אמרתי לליברמן בכנסת, שיש עכשיו עונת פריחה וצמיחה, והוא פשוט לא שייך למקום הזה, זה לא מסתדר. אני לא קורא לגירוש של אף אחד, אבל אם מישהו צריך לפנות את המקום, זה לא אני".

אבל הוא לא רוצה להוציא אף אחד מביתו, רק להזיז את הגבול.

"הערבים במקום הזה הם לא כלי שחמט. הם חלק מההיסטוריה, מהנוף, מההווה וגם מהעתיד. ואלה לא מלים נבובות. אני לא באתי אל המדינה הזו, אלא היא באה אלי. תושבי אום אל פחם הם התופעה האוריגינלית פה ואני לא חושב שהם צריכים להיכנס לעכו ולנצרת עם דרכון. ההשוואה עם המתנחלים לא מקובלת עלי כי תושבי אום אל פחם חיים בביתם, הם לא הלכו להתיישב על אדמה לא להם. מי ששלח את המתנחלים לשם, יכול גם להוציא אותם".

האם הההגדרה 'מיעוט לאומי' לא משרתת את מי שדוגלים בשמירה על ישראל כמדינת העם היהודי?

"אני חושב שכל מדינת ישראל היא מדינת מיעוטים. מבחינה תרבותית, אין פה זרם תרבותי אחד ששולט, למרות הניסיונות להפוך את הצבא לכור היתוך. דווקא המיעוט הערבי הוא הגדול ביותר לעומת המיעוט האשכנזי, החרדי, או האתיופי".
עיתון הארץ