היינו באזכרה לאימי בסוף חודש שעבר
ואכן ראינו את הסככה החדשה
הגיע הזמן ..........זה מכבד את המקום ואת מי שמגיע לבית העלמין .
יבורכו העוסקים במלאכה

עזרא ..שבזכות התושיה היוזמה והמצלמה תורם המון לשיפור פני העיר ותיקון ליקויים

בהחלט ישנם הרבה טביעות אצבעות בעיר לעזרא ...עלה והצלח !

יוזמה למיפוי הקברים בעכו תיושם בכל הארץ.
אחרי ששולמו פיצויים לתושבים שקברי בני משפחתם "נעלמו", החליט היו"ר החדש של המועצה הדתית בעיר למפות את כל הקברים בבית העלמין העירוני. במשרד הדתות התלהבו מהיוזמה.
המשרד לשירותי דת החליט לאחרונה על מיפוי ארצי של הקברים בישראל, בעקבות ההצלחה של פיילוט שבוצע בעכו. במסגרת הפרויקט, אותו יזם יו"ר המועצה הדתית בעיר, רובי לוזון, הוקמה בכניסה לבית העלמין עמדת מחשב, שתוכננה בעזרת חברת כרמל. המבקרים יכולים לכתוב את שם הנפטר ולקבל תיעוד מודפס וברור של מספרי החלקה והשורה שבהן קבור המנוח.
יצוין, כי היוזמה של לוזון למפות את בית העלמין בעכו עלתה לאחר שבעבר, שנים רבות לפני שנכנס לתפקיד, היו תלונות על רישום לקוי וקבורה כפולה
בבית העלמין. כפי שפורסם ב"mynet", לפני כשנתיים, לאחר שכשלה בשלוש ערכאות שיפוטיות, אולצה המועצה הדתית בעכו לשלם פיצוי של 150 אלף שקל לשלום (70) ולאסתר (63) תורג'מן. בני הזוג הביאו לעולם שבעה ילדים, ששניים מהם נפטרו עוד בהיותם תינוקות והובאו לקבורה בבית העלמין בעכו.
לאחר מספר שנים שבהן לא ביקרו בבית העלמין, גילו בני הזוג כי בקבר של בנם קבור אדם אחר, ואילו קברה של הבת לא אותר כלל. בשנת 2005 הם גילו כי לא מדובר באירוע בודד וכי בעקבות פרשה דומה, שבה "נעלם" קברה של אשה בשם אידה שמעילוב, נפסקו לקרוביה פיצויים. בעקבות זאת, הגישו גם בני הזוג תורג'מן תביעה ואף זכו לפיצוי.
סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן, שלאחרונה פעל להכללת מיקום המקוואות בארץ באפליקציית WAZE, החליט כי יש למפות את כל הקברים בבתי העלמין בארץ, ובהמשך אף להכניס את המיקום של בתי העלמין לאפליקציה.
במשרד לשירותי דת ציינו, כי מדובר במלאכה מורכבת שצפויה להימשך חודשים רבים, מכיוון שבכל שנה נפטרים במדינה ישראל כ-35 אלף איש. לוזון: "הגיעו אלי אנשים רבים, שהגיעו לבית העלמין על מנת להשתתף באזכרות, וסיפרו לי על הקושי באיתור הקברים.
"בתי העלמין נראים לעיתים, לחלק מהאנשים, כמו מבוך מסובך בגלל אלפי הקברים, והדבר יצר תחושת אי נעימות. בנוסף, אנשים מבזבזים זמן רב על מציאת הקברים המבוקשים, ולכן החלטתי למצוא פתרון לבעיה".
לדברי לוזון, הם מיפו את כל שמות הקברים, שעל חלקם שמות הנפטרים אינם ברורים בגלל הזמן הרב שעבר, והכניסו אותם לתוכנת מחשב מיוחדת, שפיתחו עבורם מתכנתי חברת כרמל: "עכשיו, כל אדם שמגיע לבית העלמין לא צריך להסתבך. המחשב מוציא פלט מודפס וברור, בו מופיע שם הנפטר, תאריך הפטירה ומיקום הקבר".
לדברי סגן השר לשירותי דת, יוזמתו של לוזון מהווה חלק מובנה בשידרוג שעוברים שירותי הדת בשנה האחרונה, לאחר שבמשך שנים הציבור הרגיש ששירותי הדת אינם מדברים אליו בשפתו.
בן דהן: "היום אנו מראים לציבור ששירותי הדת יכולים להיות נגישים וידידותיים. מאז כניסתי לתפקיד הצבתי דגש על הנגשת שירותי הדת לטובת התושבים ועל הפיכת המשתמשים לצרכנים, והנה, זה מתחיל לעבוד.
"אנחנו רואים עוד יוזמות לשיפור שירותי הדת: המהפכה לפתיחת אזורי הרישום, שכוללת את חיבור המועצות הדתיות למאגר ממוחשב אחד, המהפכה בכשרות, שתכלול גם שקיפות של מרכיבי תעודת הכשרות, השימוש באמצעים טכנולוגיים, הנגשת המקוואות לנכות ברחבי הארץ והשימוש ב-WAZE למקוואות".

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4504730,00.html

הגיעה לבית העלמין וגילתה: קבר הבן נעלם

אישה שבנה מת לפני כ-50 שנה נדהמה לגלות שבמקום בבית העלמין בעכו נטמן אדם אחר. בית המשפט קבע שהמועצה הדתית תשלם לה 100 אלף ש'

אם ששכלה את בנה בן השלושה חודשים לפני כ-50 שנה, הופתעה לגלות שהקבר נעלם מבית העלמין הישן בעכו ולא ניתן לאתרו. בית משפט השלום בקריות קבע שהמועצה הדתית בעכו התרשלה, וחייב אותה לפצות את האם ב-100 אלף שקל.

לטענת האם, לאחר פטירת בנה היא העמידה מצבה מעל קברו, אך מסיבות אישיות מיעטה לבקר בבית העלמין במהלך השנים. משהחלו שמועות על התנהלות לקויה של המועצה הדתית עכו בשמירה על הקברים היא מיהרה לבית העלמין, אך לא מצאה את הקבר במקום שבו זכרה שהוא נמצא.
לדבריה, פניותיה למועצה הדתית לא הועילו, ואף שננקטו פעולות איתור - הקבר לא נמצא עד היום, ובמקומו נטמן שם אדם אחר. בספטמבר 2012 הגישה האם תביעה נגד המועצה הדתית עכו, ודרשה פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.
המועצה הדתית טענה כי יש לדחות את התביעה שהתיישנה משום שחלפו כ-50 שנים מאז פטירת הבן. יתרה מזו, אף שהתובעת ידעה על היעלמות הקבר כבר ב-99', היא הגישה את התביעה רק כ-13 שנים לאחר מכן. לטענתה, התובעת התרשלה ומנצלת לרעה את ההליך המשפטי.

עוד טענה המועצה הדתית כי האם הפסיקה לפקוד את הקבר מזה שנים רבות, ובניגוד לטענתה, היא לא הקימה מצבה. לו הייתה עושה זאת – זה היה מקל על מציאת הקבר, שאגב, מיקומו התגלה בידי אדם שפיתח תוכנה לניהול קברים בבית העלמין.

עוררו תקוות שווא
"אין צריך לומר עד כמה ספוג העניין שלפני יגון, כאב ושכול", כתב השופט דאוד מאזן בפתח פסק הדין. הוא הוסיף כי לכל אדם עומדת הזכות להתמודד עם השכול בדרכו, ובמינון שייקבע על ידו, ואין לראות בהתנהלות האם בעניין זה הזנחה או אשם תורם.
עוד קבע השופט מאזן כי בין אם קיימת מצבה על הקבר ובין אם לא, מחובתן של המועצות הדתיות לרשום ולמפות באופן מדויק את מקום הקברים, ולשמור את המידע בכל זמן נתון. במקרה זה, קבע השופט, הנתבעת אכן התרשלה והפרה את החובה המוטלת עליה.

השופט דחה את הטענה כי הקבר אותר וקבע כי עדותו של המפתח – שאינו מומחה – הייתה מלאת סתירות ולא אמינה, והסתמכה על בדיקות אקראיות שנועדו להתאים למסקנה שהקבר אותר. הוא הוסיף כי טענת המועצה הדתית לגבי מציאת הקבר, שהתבררה כלא נכונה, עוררה אצל התובעת תקוות שווא וגרמה לה לאכזבה נוספת.

לבסוף חייב השופט את המועצה הדתית לשלם לאם פיצוי של 100 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 12 אלף שקל והוצאות משפט בסך 3,000 שקל. לדבריה, פניותיה למועצה הדתית לא הועילו, ואף שננקטו פעולות איתור - הקבר לא נמצא עד היום, ובמקומו נטמן שם אדם אחר. בספטמבר 2012 הגישה האם תביעה נגד המועצה הדתית עכו, ודרשה פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

המועצה הדתית טענה כי יש לדחות את התביעה שהתיישנה משום שחלפו כ-50 שנים מאז פטירת הבן. יתרה מזו, אף שהתובעת ידעה על היעלמות הקבר כבר ב-99', היא הגישה את התביעה רק כ-13 שנים לאחר מכן. לטענתה, התובעת התרשלה ומנצלת לרעה את ההליך המשפטי.

עוד טענה המועצה הדתית כי האם הפסיקה לפקוד את הקבר מזה שנים רבות, ובניגוד לטענתה, היא לא הקימה מצבה. לו הייתה עושה זאת – זה היה מקל על מציאת הקבר, שאגב, מיקומו התגלה בידי אדם שפיתח תוכנה לניהול קברים בבית העלמין.

עוררו תקוות שווא
"אין צריך לומר עד כמה ספוג העניין שלפני יגון, כאב ושכול", כתב השופט דאוד מאזן בפתח פסק הדין. הוא הוסיף כי לכל אדם עומדת הזכות להתמודד עם השכול בדרכו, ובמינון שייקבע על ידו, ואין לראות בהתנהלות האם בעניין זה הזנחה או אשם תורם.

עוד קבע השופט מאזן כי בין אם קיימת מצבה על הקבר ובין אם לא, מחובתן של המועצות הדתיות לרשום ולמפות באופן מדויק את מקום הקברים, ולשמור את המידע בכל זמן נתון. במקרה זה, קבע השופט, הנתבעת אכן התרשלה והפרה את החובה המוטלת עליה.

השופט דחה את הטענה כי הקבר אותר וקבע כי עדותו של המפתח – שאינו מומחה – הייתה מלאת סתירות ולא אמינה, והסתמכה על בדיקות אקראיות שנועדו להתאים למסקנה שהקבר אותר. הוא הוסיף כי טענת המועצה הדתית לגבי מציאת הקבר, שהתבררה כלא נכונה, עוררה אצל התובעת תקוות שווא וגרמה לה לאכזבה נוספת.

לבסוף חייב השופט את המועצה הדתית לשלם לאם פיצוי של 100 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 12 אלף שקל והוצאות משפט בסך 3,000 שקל.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622331,00.html
לפסק דין
http://www.psakdin.co.il/Court/561139#.VMeapP6sWBE

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
•שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
•עו"ד הילל בבייב עוסק בדיני נזיקין, דיני מקרקעין ודיני משפחה
•הכותב לא ייצג בתיק

חבל שלא יעזור כלום אף אחד לא יתעסק עם העבריינים האלה זול יותר לקנות חדש.

אם זה נכון זה מזעזע שמנהל בית העלמין פועל כך....