בעידן האינטרנט ובעידן התקשורת הלווינית רב ערוצית משתמש
נסראללה בלוחמה פסיכולוגית נגד אזרחי מדינת ישראל
בנאומיו הוא מפגין בקיאות מרשימה בנעשה בפוליטקה הישראלית
ובהלכי הרוח במדינת ישראל, לכן הרבה מנאומיו מכוונים בעיקר
לציבור הישראלי לצורך קידום מטרותיו = יצירת פחד וחוסר וודאות
לאזרחי ישראל במטרה ללחץ על הממשלה למלא את דרישותיו.

לכן לדעתי אפשר לנצל את הפורומים בעכו נט ומעל במה זאת אפשר
להעביר אליו את המסר שאנחנו אזרחי מדינת ישראל
לא נאפשר לו להשתמש בנו ככלי משחק להשגת מטרותיו
אנחנו כולנו כאחד תומכים במדיניות הממשלה ומחזקים את
ידיה במאבק נגד החמאס והחיזבאלה - אירגוני טירור נפשעים
וברגעים אילו
* מחזקים את חיילי צהל בכל הגזרות והחזיתות
* מחזקים את משפחות החללים במתקפות האחרונות אזרחים וחיילים
* מחזקים את החטופים ומשפחותיהם ומיחלים לחזרתם במהרה לביתהם
* מחזקים את ידי הפצועים ונפגעי ההלם
* מחזקים את תושבי כל אזור הצפון שעוברים רגעים קשים
ומחזקים את עם ישראל במאבקו על קיומו הלגיטימי במדינת ישראל

"והעיקר והעיקר לא לפחד כלל " - רבי נחמן מברסלב

גם גאי בניוביץ מYNET שלח מכתב לנסראללה אהבתי את התוכן ומשתף אותכם

תודה לך, נסראללה



נפלת קורבן לאשליית "קורי העכביש" של עצמך. עכשיו תלמד מה קורה כשדוחפים אותנו -
אפילו את השמאלנים - חזק מדי


שייח חסן שלום,

קודם כל, ברכות לבביות. הצלחת לאחד מדינה שהייתה קרועה מבפנים בעקבות תהליך התנתקות כואב. בעוד אנחנו מתקוטטים -
ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים - באת והצלחת להשכין שלום בעם היהודי. עכשיו כולם מאוחדים בשאיפה קדושה אחת: להחזיר את
החיילים שלנו - ולפצפץ לך את הצורה.

והאמת היא, שייח חסן, שאתה חייב לנו את הקידום שלך. אם תיזכר, הרי שכוחותינו המהוללים הם ששיגרו מהאוויר את הטיל
שקטע את הקריירה של קודמך, עבאס מוסאווי, והביא לך את הקידום. אבל במחשבה לאחור, יא סאחבי, זה לא היה הצעד הכי
חכם בתולדותינו. אבל לא נורא, אפשר ורצוי גם לתקן.

אני חייב להודות, שכשצפיתי במסיבת העיתונאים שלך אתמול בביירות, הבנתי פתאום למה כל הצעירים בעולם הערבי מעריצים אותך.
עומד בחור בן ארבעים ומשהו, קצת מזיע, ובחיוך רחב מחזיק בביצים את הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. לא רע בשביל כוהן דת
שיעי מלבנון הנידחת. אני בטוח שגם העיתונאים הערבים ששתו בצמא את דבריך, חשו שהם נמצאים בנוכחותה של מנהיגות של ממש.

אלא שטיבם של מנהיגים גדולים, שייח חסן, שהם תמיד רוצים צעד אחד יותר מדי. יוליוס קיסר רצה להיות רק "טיפה" יותר דיקטטור, היטלר
רצה רק עוד חזית אחת (עם רוסיה) - וחסן נסראללה רצה להוכיח שהוא האדון לגורלם של כל מדוכאי המזרח התיכון. שיעים, פלסטינים -
מה שתרצו. והוא נפל קורבן באשליה של "קורי העכביש" שאותה רקם: הוא האמין שהחולשה הישראלית היא תופעה מתחזקת, שאפשר לבנות עליה.

ואתה יודע מה? אולי אנחנו באמת קצת חלשים. אנחנו נורא אוהבים את הילדים שלנו, ואת החיים. ונורא רוצים שקט, וחולמים על שלום.
ומקווים בכל יום מחדש שנצליח לפתור את הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים והעולם הערבי. ואפילו אם אנחנו טועים, כמו במקרה ההתנתקות
מעזה - הרי שאפשר לקוות שהמטרה הייתה טובה.

אבל החולשה הזו נוטה להסתיים כאשר מישהו מעמיד אותנו במבחן רציני. זה קרה כמה פעמים בהיסטוריה הקצרה של המדינה הזו.
בתקופת ההמתנה של 67', במבצע אנטבה שהביא לשיאו את גל חטיפות המטוסים - ובמלחמת הטרור של שנות ה-2000.
וכשזה קורה, הישראלים רואים רק אדום בעיניים. וזה לא משנה מי הם ואיפה הם גרים. הם יודעים שהגענו אל הסף.

כי זו ככלות הכל הנקודה, מר נסראללה. לנו אין לאיפה ללכת. וכשמישהו דוחף אותנו יותר מדי, אנחנו דוחפים בחזרה. וחזק. וזה
שיעור שכנראה צריך ללמד כל דור מחדש, גם אצלכם וגם אצלנו. ואז אולי תבינו שלקרוא לנו קופים וחזירים זה משהו אחד, אבל להעמיד
בסכנה את קיומנו וחיינו זה משהו אחר. וגם אנחנו, מצידנו, נבין שלא כל דבר אפשר לפתור באמצעות כוח (אבל לא ממש רע שלצד
שלך יש יותר כוח מאשר לצד השני...).


אני מקווה שהצלחתי להאיר את עיניך באשר לטיבה של החברה הישראלית. השיעורים הבאים יועברו, מן הסתם, מהאוויר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3275086,00.html