חוזרים לשגרה: איך לעשות את זה נכון ? מאת:ד"ר איתי גל

אלברט לוי

חוזרים לשגרה: איך לעשות את זה נכון ? מאת:ד"ר איתי גל
תושבי הצפון נוהרים בחזרה הבייתה, אבל איך חוזרים לשגרת היום יום? המומחים ממליצים: חזרו מיידית לעבודה, ללימודים ולבילויים והמתינו עם חופשות ושינויים אחרים בחיים

תושבי הצפון יוצאים מהמיקלטים, חוזרים מערי האוהלים בדרך הבייתה, אבל החזרה לשגרה אינה דבר של מה בכך. אחרי תקופה ארוכה של שיבוש מהלך החיים התקין, ייאלצו הילדים, הצעירים והמבוגרים להתמודד עם זכרונות ההפגזות, החיים מחוץ לבית, ומצוקות שעוד צפויות להם. אז איך עושים את זה בצורה מבוקרת ונכונה? מומחים ממליצים: המתינו עם חופשות, חזרו ללימודים, לעבודה ולבילויים הרגילים עד כמה שאפשר.

"חלק גדול מתסמונות החרדה אינן מתבטאות מיד", מסביר ד"ר משה סטולר, מנהל השירות הפסיכיאטרי במחוז חיפה של שרותי בריאות כללית, "יש האומרים
שתסמונות החרדה שהודחקו הן קשות יותר לטיפול, כיוון שהן עברו התגרענות והתעצמות".

אחת הדרכים העיקריות להתגבר על מנגנוני החרדה היא לבטא את הרגשות. "חשוב לתת לגיטימציה לדבר על התחושות" מסביר סטולר, "אבל לא רק: חוץ משיחות על הטילים, המלחמה, הבית ההרוס והקשיים, חשוב להסיט את המחשבות גם לכיוונים אחרים. אם כל זה לא עוזר ועדיין מתגלות חרדות, אפשר לפנות לעזרה מקצועית".

הכי חשוב: לחזור מיד לשגרה

ההמלצה החשובה ביותר, אומר סטולר, היא לחזור לשגרה מהר ככל האפשר. "זה כולל את המשפחה, החברה, התעסוקה והפנאי", הוא אומר, "גם הילדים וגם המבוגרים צריכים לחזור בדיוק לאותה נקודה שהיו בה. למכון הכושר, לחוגים, לחברים. ממש לאותה שגרת חיים. זהו המתכון הטוב ביותר להירגע מהמלחמה".

סטולר מסביר כי במלחמה הייתה תזוזה חזקה החוצה משגרת החיים בניגוד לרצוננו, מה שייצר ואקום של צורך לחזור לשגרה המאזנת. "אילצו אותנו לצאת מהבית, ואפילו אם היינו מחוץ לטווח הסכנה, עדיין היינו באי שקט, כשידענו שהבית והאהובים בסכנה".

להימנע מחופשות, שיפוצים או מעבר דירה

מסיבה זו הוא ממליץ שלא לבצע שינויים דראסטיים, ולהימנע מנטילת חופשות עד לחזרה מלאה לשגרה. "כל מי שרוצה לפצות את עצמו ואת משפחתו בחופשה – לבריאות, אבל יש להמתין חודשיים שלושה. רק אחרי שנירגע, נרגיש שאנו עומדים יציבים על אותן מסגרות שעמדנו, אפשר לקחת חופשה. תחת אותה תפיסה של החסך בשיגרה, יש להמתין עם שינויים אחרים כמו החלפת מכונית, שיפוצים או מעבר דירה".

"חווית המלחמה היא קשה ומיטלטלת, אבל חשוב לשים דגש על הדברים החיוביים", אומרת ד"ר גלית לזר, מומחית לעבודה סוציאלית, "קל מאוד לבנות סיפור שבנוי רק על השלילי, כמה שהיה רע וקשה, במצב של חוסר אונים, כשאין יכולת להגיב. אבל חשוב לדבר גם על איך שהצלחנו לשרוד ועל ההתמודדות עם הקשיים".

ד"ר לזר עוד ממליצה לשירותי הרווחה לבצע תוכניות מנתבות כלליות עבור כל קהילת הצפון, שיכללו פעולות מניעתיות וטיפוליות. "חשוב להקים קבוצות תמיכה, קבוצות עזרה עצמית, שבהן יתנו לאנשים מקום לדבר על הפחדים והקשיים שלהם, לחלוק ולקבל לגיטימציה. זה יקל ויסייע, ויתן מענה רב למצוקות הנפשיות שבהן היו נתונים תושבי הצפון".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3291239,00.html

חוזרים לשגרה: איך לעשות את זה נכון ? מאת:ד"ר איתי גל

מי מחובר