ריקודי עם: חממה לבגידות או אגדת עם?


בני כלפון הלך להשיג תשובה לשאלה המעסיקה רבים מקהילת מחוללי ריקודי העם בישראל, האם מדובר באהבת המחול נטו או שהולכת ומתפתחת בסצינת הריקוד גם חממת בגידות לוהטת?



ריקודי העם מורכבים לרוב מריקודי מעגלים וריקודי זוגות. אלו האחרונים מחייבים קרבה גופנית לבן הזוג. לדעתי, אחת מאבני היסוד בריקודי זוגות היא להתייחס ולהביט בעיני בן/בת הזוג לריקוד, לחייך בטבעיות וליהנות מכל רגע על רחבת הריקודים.

אבל בתקופה האחרונה, אני מרגיש שרבים מהרוקדים לא מישירים מבט בעיני בת הזוג מחשש של ‘’מה יגידו'’. ניתן גם להבחין כי אופן הריקוד הינו עצור ומאופק והם אינם נותנים שההנאה מהריקוד תהיה פועל יוצא מן הריקוד.

לאור העובדה שאני אישית רוקד כבר יותר משני עשורים ריקודי עם, בהרבה מההרקדות ברחבי הצפון, איני סבור שמבט, נגיעה, חיוך או הצמדה בסיבוב לחץ, מזמינים מיד קפיצה למיטה הקרובה. אולם לצורך בחינת הנושא לעומק בקשתי ממספר רוקדים ותיקים להביע את דעתם בנושא ולהלן התגובות:

איילת למשל חושבת ש"לא צריך חוג לריקודי עם כדי למצוא פרטנר לבגידה. למטרה הזו אפשר לפנות למכוני כושר, טיפוח הגוף, לחוג לסלסה ולכל מועדון לילה". שלומי, מנגד, לא כל כך נאיבי: "עקרונית איילת, אני מסכים איתך, מי שרוצה לבגוד, יבגוד. אך בואו נהיה דוגרים ונשאל: עצם הקרבה הגופנית, הפיזית והאינטימית, בין גבר לאישה בריקודי הזוגות, האם היא לא קירבה הטומנת בחובה זרעים של בגידות בפוטנציה, יותר מכל קירבה אחרת הקיימת במכוני כושר?"

איילת מודה: "אין ספק שהקרבה הגופנית עושה משהו. ואם רוקדים עם בן זוג פחות נחמד ‘ואטרקטיבי’, אז לא ממהרים להיצמד… אבל מכאן ועד בגידה, המרחק עוד גדול. הבגידה היא בעצם תהליך שקודם כל עובר בראש, והיא לא תתרחש רק כתוצאה של ריקוד. בגידה תתקיים כאשר שני בני הזוג נמצאים במודעות וכאשר קיים רצון משותף של שניהם".

"גם אם ארקוד עם האדם הכי נחמד, חייכני ומקסים, לא אבגוד אם אין לי רצון לכך. אני חושבת שבריקודי הזוגות יש פלרטוטים קטנים, שבעיני לגיטימיים לחלוטין. הפלרטוטים יוצרים את האופי של הריקוד והם הופכים את הריקוד לחוויה נעימה ומוסיפים הרבה הנאה. אבל לא מעבר לכך, זאת דעתי".

אבל דורית למשל, מודה שהריקוד יכול להיות קרקע פוריה לבגידות. תלוי בבן הזוג, זה שבבית: "הבעיה שלי היא שאני נסחפת במהירות רבה ומפתחת תקשורת אמיתית וחמה מאוד מהר, אך עם זאת קיים מרחק בין מגע חם ומבט עיניים ועד פתיחת הלב בכוונת התאהבות. אם הזוגיות בבית אינה טובה - אני לא ממש מאמינה ב"לטפח זוגיות" או שיש, או שאין - המגע, החושך, המוסיקה, עלולים להשפיע על נפש רכה כשלי…"

"הפיתרון שלי לבעיה" מוסיפה דורית, "הוא שאני מקפידה לרקוד עם בן זוג קבוע שאין סיכוי שאחרי ההרקדה הוא ילווה את מחשבותיי יומם ולילה. אני מתקשרת איתו נפלא, נהנית מכל רגע כשאנחנו רוקדים, אבל באה והולכת הביתה לבד. בתום כל הרקדה אני נושקת לו על הלחי ואומרת לו ‘תודה על ערב נפלא’.

"כבר יצא לי לרקוד עם בני זוג שהזיזו משהו בנימי נפשי, אך השתדלתי צ’יק צ’אק לוותר על העניין מחשש שאצטער אחר כך. מלבד זאת, לא רציתי שהם יפתחו ציפיות או יתאהבו בי. אחר כך קשה לחזור אחורנית ואני בשום פנים ואופן לא מעוניינת ברומן מחוץ לנישואים".

רויטל כבר ראתה רומנים בריקודי עם, אבל היא לא חושבת שזה ייחודי לחוגים האלה. "אולי אני ממש תמימה, שנים אני שומעת על בגידות רבות בריקודי עם, אך אני רוקדת במספר חוגים שונים וזכיתי עד היום לראות אולי שני זוגות כאלה, וזה לא יותר מאשר בכל מקום עבודה בגודל בינוני. פגשתי המוני פנויים ופנויות שמחפשים, אבל הם באמת פנויים, או לפחות ‘בהליכים’.

"לעיתים אני מכירה גם את הצד השני ויודעת בוודאות שזו לא הצגה. אם זה כל כך נפוץ- איפה הם כולם? אולי הם רק מספרים שהם רוקדים- כי אני לא מצליחה לראות אותם סביב. יתכן והם רקדו פעם- פעמים וכעת הם בכלל במקום אחר? או שאני מרוחקת "מעיר החטאים"? אם זוג רוקד עד אחד בלילה- מתי הם מספיקים להמשיך?"

נעמה חושבת שריקודי עם זה מקום מצויין למצוא בו בן זוג. "אני לא חושבת שהיחסים היחידים שיוצאים מריקודי עם זה בגידות - כל החברים שלי הם אנשים מריקודי עם, כל הגברים שיצאתי איתם בשנים האחרונות היו מהריקודי עם, אני לא נשואה וגם הם לא. האנשים בהרקדות זה כמו אנשים בכל מקום אחר, יש כאלה שמחפשים חבר לחיים, יש כאלה שמחפשים סטוץ ללילה ויש כאלה שמחפשים חברים. כולם ימצאו את מבוקשם בהרקדה, כמו שימצאו את מבוקשם בסלסה או במכון כושר".

לסיכום הדיון, לאחר ששמעתי דעות נוספות בעניין, אני עדיין סבור שנושא הבגידות בריקודי העם הוא עניין אינדיבידואלי ואסור להפוך את עניין הריקודים והבגידות להכללה.
מתוך כתבה באתר סקופ
http://scoop.co.il/article.html?id=4790

מה דעתכם על ריקודי עם: חממה לבגידות או אגדת עם?