י"ח אלול תשס"ז 01/09/2007
זמני כניסת ויציאת השבת:
(לפי שעון קיץ)
.... ירושלים ......... תל אביב ........... באר שבע ......... עכו (חיפה)
...כניסה יציאה ... כניסה יציאה..... כניסה יציאה.... כניסה יציאה
18:29 19:41 ... 18:45 19:43 ... 18:47 19:43 ... 18:36 19:44
קטע מהפרשה:
"ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך, כי לא שמעת
בקול ה' אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך. והיו בך לאות ולמופת ובזרעך
עד עולם. תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל
ועבדת את איביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן
על ברזל על צוארך עד השמידו אתך. אם לא תשמר לעשות את כל
דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה
את ה' אלהיך. - והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם
כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר
אתה בא שמה לרשתה". (45-63, כ"ח)
תקציר פרשת "כי תבוא":
כפי שמביע שמה משרטטת פרשתנו, מפיו של משה, את עתידו של עם
ישראל בארץ המובטחת אליה יבוא אחרי מותו של הדובר. תיאור העתיד
להתרחש משמש, כביכול, פיצוי-מה למשה, שיודע לנסח בפרוטרוט את מה
שיקרה בלעדיו, וחווה את הדברים דרך ניסוחם רב המבע וההתרגשות.
משה פותח בתיאור טקס הבאת הביכורים אל "המקום אשר יבחר ה' אלהיך
לשכן שמו שם" (כ"ו, 2), הכולל בתוכו תיאור תמציתי של תולדות
ישראל (שמהווה אף את בסיסה לעתיד לבוא של ההגדה של פסח), ביטויי
הכרת תודה לאל ובקשה לברכתו בעבור העובדה ש"עשיתי ככל אשר צויתני" (כ"ו,14).
בהמשך מתאר משה את העתיד להתרחש בהר עיבל (הקללה) ובהר
גריזים (הברכה), עת יעמדו שבטי ישראל זה מול זה ויישבעו שוב על
נאמנותם לחוקי אלהים.
מכאן מתפתחת חטיבת הברכות והקללות המפורסמת של פרשתנו, כשמצד
אחד ניצב "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך..." (כ"ח, 1) ומן הצד
השני "והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך..." (כ"ח, 15). רשימת
הברכות (הקצרה) והקללות (הארוכה) מסתיימת בפתיחתו של נאום חדש
אל בני ישראל, שמביא אותנו, בשבוע הבא, אל פרשת "נצבים".
[/b]
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שבת שלום!!!
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
