הכירו בזכות חולצה שלבשה הברמנית המהממת

שי לבש חולצה דומה, ובגב החולצה היה כתוב "צוות", אז רינה ביקשה ממנו חולצה כמו של הברמנית. חולצה כזאת הוא לא הצליח להשיג לה באותו ערב, אבל הוא אירגן לה תיק מתנה - ובפנים לא שכח להשאיר פתק עם מספר הטלפון שלו

רינת, בת 26 מעכו, הכירה את בעלה שי, בן 31 מבת-ים, בסינרמה בתל-אביב. זה היה ב-11 בנובמבר 2004, והיא הגיעה מעכו עם זוג חברים למופע של דה לה גווארדיה. "הגענו בין הראשונים, היתה שם רחבה בה מכרו משקאות, אוכל, ממתקים, חולצות ומזכרות מהמופע", מספרת רינה. "שי היה בצוות ההפקה, אחראי מטעם משרד הפרסום".


היתה שם ברמנית מהממת שלבשה חולצה של המופע - גופיה צמודה בשחור עם כיתוב כתום והדפס "דה לא גווארדיה", ורינה שמה עין על החולצה. "שי לבש חולצה דומה, רק עם שרוולים, ובגב החולצה היה כתוב 'צוות'. הוא עבר לידי, עצרתי אותו וביקשתי ממנו חולצה כמו של הברמנית", משחזרת רינה. "בלי לחשוב הרבה הוא אמר לי 'לכי תקני'. די כעסתי עליו, כי חולצה עלתה 40 שקל, והוא יכול היה להשיג לי כזאת. בכל אופן, לא קניתי חולצה".

רינת נכנסה למופע, שהיה מהמם, לדבריה, ולאחר המופע קבעה עם חברה אחרת לרקוד סלסה במועדון סמוך. באותה תקופה היא בכלל היתה דלוקה על מישהו אחר, היא מציינת, ולא ניסתה להתחיל עם שי. "מה גם שהיה חשוך, והוא נראה עייף, ובכלל לא היה לטעמי", היא אומרת.

אבל בסוף המופע שי איתר את זוג החברים של רינה וחיכה לה יחד איתם ליד הרכב. "הוא נתן לי תיק של אורנג', הסביר שלא הצליח להשיג לי חולצה וזה מה שמצא. אני שמחתי על היוזמה, התפעלתי מכך שהוא הצליח למצוא את החברים שלי. נתתי לו חיבוק ונשיקה על הלחי והמשכתי בבילוי הערב".

רינת לא ידעה מה שמו של הבחור, עד שהתיישבה ברכב בחזרה לעכו והתחילה לחטט בתיק שקיבלה ממנו. היה שם פתק: "מצאת חן בעיניי, אם זה הדדי צרי קשר, שי", בצירוף מספר הטלפון שלו.

למחרת היא התקשרה אליו, ותוך חודש היא כבר היתה מאוהבת. "הקשר היה מרוחק, אני בעכו והוא בבת-ים, נפגשנו רק בסופי שבוע, אבל היה שווה", אומרת רינת.
הצעת הנישואים הגיעה לאחר שנה ושלושה חודשים, ביום ההולדת ה-24 של רינה, במסעדת 2 C בעזריאלי. אבל הם לא הספיקו לחגוג כמו שצריך, כי בדרך בחזרה לעכו נודע להם על מות דודו של שי מהתקף לב.



"דחינו את ההכנות לחתונה בשנה, היתה תקופה לא קלה, במיוחד עבורי", מסבירה רינת, "לא הייתי מוכנה לחכות כל כך הרבה זמן, עזבתי בשבילו עבודה, משפחה וחברים, עברתי למרכז והרגשתי לבד. היו בינינו פערים ואי הסכמות לגבי תאריך ואופי החתונה. אני רציתי משהו מפואר, חתונה בסיטי טאוור, אבל זה היה יקר מדי, אז שי הבטיח לי בילד הראשון מסיבה שם". החתונה נערכה בסוף בראשון לציון, עם 320 אורחים, זיקוקים ותקיעת שופר. ושי קיים את הבטחתו במסיבת הבריתה של הבת, ליאן.


רינת עובדת בביטוח, שי עובד בבנק, והם גרים ברמת-גן. ובכל פעם שהם עוברים ליד הסינרמה, הם מחייכים ושמחים שהגורל הפגיש ביניהם. "אני תמיד אומרת לו שגם אם לא היה משאיר מכתב, הייתי באה שוב לסינרמה ומחפשת אותו", מספרת רינת. "מאז ראיתי את המופע של דה לה גווארדיה עשרות פעמים, יש לי גם בארון איזה 20 חולצות כמו ההיא שלבשה הברמנית באותו ערב. ועד היום אנחנו מתווכחים מי התחיל עם מי - אני שביקשתי חולצה והתקשרתי אליו ראשונה, או הוא, שנתן לי את התיק ואת מספר הטלפון שלו... אני בטוחה שהבת שלנו תאמין לי".


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3452091,00.html

לרינת שיהיה לך המון בהצלחה

שתצליחי בכל דרכייך לטובה אמן

בהצלחה

אתם זוג מהמם

ותמיד ידעתי

שרינת היא בחורה טובה בעלת לב זהב.

זוג מדהים
אני מאחל להם המון הצלחה ואהבה

המון מזל טוב

ובהצלחה לזוג