 |
| עכונט כדרך חיים |
 |
הצטרף: 19 ינואר 2008, 00:44
הודעות: 1046
|
יוסי נחמד,
ואני מבין מדוע לא קיבלת את הצעתו של בני, היום ישראל היא המועדון שלנו.
בעניין מקורו של הלחן של ההימנון הלאומי, התיקווה, הנה מה שמצאתי בויקפדיה והוספתי מספר דוגמאות.
בשנת התרמ"ז (1886) קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר.
כהן, שהיה גם זמר חובב, הלחין את "תקוותנו" עם לחן של פזמון עממי רומני פופולרי שהכיר מילדותו בשם "עגלת השוורים" ("Carul cu boi" או "אויס צ'יא"), אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת נסיעה בעגלה. לחן זה היה נפוץ ברומניה, והיה ידוע שם שנים רבות כ"לחן ישן נושן",
http://www.youtube.com/watch?v=adTjy-TIW_Q
צילום מזכרונותיו של שמואל כהן עם כיתוב עגלת שוורים בראש הדף.
בלחן הזה השתמשו לשירי עם רומנים נוספים כמו "שיר של חודש מאי", "התעוררו העמקים" ("Luncile s-au deşteptat") ו"תירס זקוף העלים" ("Cucuruz cu frunza-n sus").
http://www.youtube.com/watch?v=XVreuful9xg
הלחן דומה בחלקו הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הצ'כי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה שהגיע גם לארצו.
http://www.youtube.com/watch?v=WmX4gSChJsc
בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה.
בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המילים "עין לציון צופיה" שקיבל משמעות מיוחדת לאור המחלוקת עם "ציוני ציון" שהתנגדו לתוכנית אוגנדה. כך כבשה "התקווה" את מקומה כהמנון הלאומי. גם בסיום הקונגרסים הבאים הושרה התקווה, והחל מן הקונגרס הציוני האחד-עשר שרו את ההמנון בעמידה. בקונגרס השמונה-עשר שהתקיים בשנת 1933 נקבעה "התקווה" באופן רשמי כהמנון הלאומי של הציונות.
http://www.youtube.com/watch?v=_IuHgBQc ... =1&index=7
ביצוע חדש לשיר הרומני
http://www.youtube.com/watch?v=gJQEPlnVQLc
וביצוע נוסף להתקווה
http://www.youtube.com/watch?v=SuEeqWIFSzk
מעניין שלחן דומה יש באיטליה ובספרד. שלושת המקומות האלה: רומניה, ספרד ואיטליה
היו תחת שליטת האמפריה הרומית ואולי הלחן הזה עוד מתקופת בית שני אבל זה רק ניחוש פרוע שלי
לחנים עממים הם לחנים שעברו מדור לדור ובדרך כלל נותרו בגלל משמעותן המיוחדת.
מי יודע למה הניגון הזה שימש בזמן בית המקדש.
בהמשך אנסה לברר מה מקור הניגון של הבה נגילה והבאנו שלום עליכם
|
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
