אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם,

כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים:

נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה,

כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם.

הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל:


תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת? לא הספקתי, עונה אסתר.

ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת? אויש אברם, היא עונה בבושה, שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד....

ואת הצ`ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת? אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני

אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה מזה 40 שנה

והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?

כי הם ימצאו אותנו אסתר, הוא עונה לה, הם ימצאו אותנו....