הרגע קיבלתי מייל מעכואית לשעבר שקפה צור משמש רק לאירועים- אבל לא כמו שלנו...!
לעומת זאת, היא ציינה קפה חדש בשם "מונה ליזה" על בן עמי ליד הפנייה למשטרה...אם נראה לך- אז קבענו מקום. נשאר רק לתאם שעה.
אז קצת ירקות ופירות, גבינה צרפתית ולחם עולה כמו ארוחה טובה במסעדה. נורא יקר פה. אי אפשר לקנות הרבה בבת אחת כי המטבחים קטנים ואין איפה לאחסן אז אני קונה כאילו בבית מרקחת, מידגמים...בנוסף הזמן של הבישול במטבחון עם כלים מועטים- כבר ממש לא כדאי. עדיף לצאת לבלות ושמישהו אחר ישטוף כלים.

אה..בוודאי. אולמי "צור" כבר אינם ואם אני לא טועה במקומם קיים אולם בשם "מול הים". כשטיילתי בפעם האחרונה בטיילת לא שמתי לב לשם האולם.
מגניב! נקבע בקפה "מונה ליזה". מתי תהיי שם? מסרי לי בהמשך ואגיע.
דרך אגב, שלחתי היום הודעה ליפית במייל. מסרתי שהתאריך המתוכנן הוא 5/8/09 וביקשתי שתפיץ למי שהיא תוכל ושתחזיר לי הודעה אם תגיע. יש לך קשר איתה במייל מאז שהתכתבתן לאחרונה?
נירה,
יש לך קשר עם תלמידים שחינכת? בנות כמו סלין ומירב? אין לי יכולת לאתר אותן כי אני לא הכרתי אותן לפני כן, ובטח כעת שם המשפחה שלהן השתנה. אם כן, מסרי לי אפילו במייל ואצור קשר.
אני יודעת מבת דודתי שחיה תקופה מסוימת בצרפת שיקר שם ושהם קונים בכמויות קטנות. היא שיבחה את הבאגטים והעוגות הנהדרות שיש שם. בעלה גדל שם. כשהוא עלה לארץ הכיר אותה והם נישאו. כרגע בתהליך של קבלת אזרחות צרפתית. לפי מה שהבנתי, מאז כהונתו של ניקולאי סרקוזי מקשים שם יותר על קבלת האזרחות.
יש משהו מסוים שתרצי שאביא איתי למפגש? תאמרי לי ואערך בהתאם-בכיף!

הקשר עם יפית היה במייל אחד ויותר לא....אין לי מידע עדכני על סלין למעט מגוריה בבינימינה (?)וממש כלום על מירב.
כפי שאמרתי, יש הרבה צפיות אלמוניות בתכתובת שלנו- ומי שמעוניין יגיע. גם את ראש העיר נקבל בברכה- אגב, דברנו עליו עם יו"ר אליאנס פה בפריס, מר ג'ו טולדנו. נפגשתי אתו לפני שבועיים לארוחת ערב. הוא מכיר את שמעון לנקרי ומוקיר את עבודתו.
אין צורך להכין דבר לקראת הפגישה אבל אם יש לך תמונות של "פעם" מהכיתה, זה יעשה לי כיף אדיר.
החברים שלנו בפריס בכלל לא מעוניינים באזרחות צרפתית והם כאן כבר 20 שנה. נדמה לי שיש להם סיבות עקרוניות שלא קשורות ליוקר המחייה, לרמה המפחידה של אנטישמיות מצד אוכלוסיות שונות. הם פשוט לא רואים עצמם צרפתיים, או מרוקאים (שם נולד האבא של שניהם) או שויצרים (שם נולדה האמא של שניהם) או אמריקאים (שם נולדו 2 הבנות) או ישראלים (שם הם למדו והוא גדל ושירת בצבא)- הרבה אנשים באירופה רואים עצמם כאזרחי העולם. זה מצחיק אבל זו גישה ליברלית "מתקדמת" שמראה על נאורות...עלאק...מכאן אני יכולה להבין את הביקורת הנוקבת והמכוערת שהארופאים מעבירים על ישראל. אם הם אזרחי העולם אז אין לוקל- פטריוטיות, אין אהבה למקום בו אתה גר ואין צורך אמיתי אינטואיטיבי להגן עליו. ואז גם קשה להבין את אלה שכן חושבים אחרת....אבל כדי לאזן עלי להוסיף שלחברים שלנו יש דירה בנהריה בה הם מבלים הרבה חודשים בשנה, בת אחת כבר עשתה עלייה מזמן וקשרה את חייה לארץ והם עצמם מתכננים לפרוש ולחזור.
שעת פגישה...? מה דעתך 4:30- 5:00 כשלא כל כך חם? כפי שאמרתי, אני מגיעה מאיזור תל אביב, מבקרת בתי קברות בחיפה ובעכו, קופצת לחטיבת הביניים ולאולמות האבירים. נראה לי שאספיק הכל עד השעה הזאת. תמיד אפשר לשוחח בטלפון (שמספרו נשלח מה"קריפט") הנייד שלי.
יום טוב
stay cool

מהירות התגובה שלך ראויה לשבח. אני "גומעת" את המידע כל פעם מחדש בכמיהה.
מסקרן אותי לדעת איך אפשר לדעת כמה צפיות יש בהתכתבויות? האם ניתן לראות זאת ONLINE בזמן אמת? מענין............
שיהיה בכיף - נקדם את מי שמעוניין להגיע בברכה ובשמחה גם את ראש העיר, שמעון לנקרי, שמשקיע כל כך בפיתוחה של העיר. מאז כהונתו, מבחינה ויזואלית לפחות, אני יכולה לראות בשינוי המדהים-העיר יפה, חלקים רבים בה משוקמים. תענוג לעיניים. אני בטוחה שהוא מוביל את העיר ביד רמה בתחומים רבים נוספים. אני שומעת את הפרגון שהוא מקבל מאנשים רבים בעכו.
הייתי מצטרפת אלייך בשמחה גם לסיור בחטיבת הביניים, אך בסוף החודש (30/7) מסתיימות הקייטנות, מה שאומר שהילדים יהיו איתי ותחת השגחתי לאורך כל היום.
בכל מקרה, בשעה 17:00 אחה"צ נראה לי מתאים להפגש ב"מונה ליזה". אם יהיה שינוי או שתראי שמבחינת הלו"ז מסתדר לך אחרת, אני אתאים את עצמי. אחרי הכל לא כל יום רואים את נירה המיתולוגית בנופי עכו.
תמונות? מקווה שאמצא. אפשפש באלבומים המצויים אצלי ואצל הוריי. הלוואי ואמצא משהו. לפחות תמונת מחזור.
מה לגבי משהו מתוק? אחי בין היתר קונדיטור בחסד. מכין עוגיות ועוגות נפלאות. יש משהו שאת אוהבת במיוחד?
אביא איתי בשמחה.

רוית, אנחנו מאד פופולריות. תראי, יש רק 123 הודעות אבל יש 972 צפיות. כנראה שהחומר שאנחנו מספקות שווה. אפשר לראות את הכמות בעמודות שלפני העמודה "הודעה אחרונה" ממש בדף הפתיחה. בזמן אמת...? לא חושבת שאפשר.
לא צריך להביא דבר- באמת. רק מצב רוח מתאים.
צ'מעי משהו מצחיק: אני נפגשת איתך ב"מונה ליזה" ביום רביעי אחה"צ ועם חברי כיתתי מהתיכון ביום חמישי אחה"צ! והכי מצחיק מזה = זה שאני בכלל לא יודעת אם הקפה הזה אכן קיים ואם כן- אם הוא פתוח בימים ובשעות האלה...! מונה ליזה, עם החיוך המסתורי שלה, עוד תתקע לנו ברז...בטח יהיה כתוב על הדלת שהיה לה "אפוינטמנט" בלובר...במקרה כזה, אקבל בברכה את העוגיות של אחיך ונשב על שפת הים בתקווה שהבריזה לא תאכזב...רק לא עוגיות עם תמצית שקדים...סתם זכרון ילדות לא נעים.

קראתי בפורום העכואי תלונות רבות- וצילומים כראייה- על הלכלוך השורר בטיילת. איזה מאכזב זה...באמת הטיילת אמורה להיות אבן שואבת לתיירות (היי! אני תיירת!!!) וממש, אבל ממש, לא בא לי לבלות בטינופת. גם הטיילת של תל אביב מלוכלכת? נדמה לי שבעכו יש המון אנשים שאכפת להם אבל אולי אכפת להם רק באינטרנט? היכן שעושים רעש? צחקתי כששאלתי אם יש שטיח אדום לקראת בואי- אז אני מוותרת- אבל לא רוצה שטיח פסולת במקום. ולכל העיניים שקוראות בזה הרגע, מעל 900 זוגות עיניים, נכון שזה מפריע? זה כמו שבאתי לפני שנים לבקר במדרחוב בו עמי החדש- שהיה מקסים לדעתי!- וראיתי חמורים לפתחי החנויות. כמו במקום שלא זז קדימה...מרי אנטואנט לא התקלחה (כי המים היו מזוהמים והביאו מחלות) ובמקום זה התבסמה, אבל היא עדיין הייתה מצחינה. לא מספיק לכסות באופן שטחי: מדרחוב, טיילת...צריך לשמור. צריך לחנך. צריך לגרום שיהיה אכפת. לפני שנה נסעתי ברכבת מרחובות לתל אביב ובתחנה של באר יעקוב הזדעזתי. וילות יפות עד לגדר של הפסים, חצרות גובלות בגדר והלכלוך מושלך מעבר לגדר! ממש מהצד השני של הבית הפרטי שלהם. מה, הם לא רואים? זה לא מפגע? זה לא מסריח???
אורח לרגע...רואה כל פגע.
טוב, המורה שבתוכי יצאה לחופש ברגע זה- לא יותר הטפת מוסר.
אני מתה מרעב- הצום בפריס ייגמר ב 10:30 נראה לי כי השמש שוקעת נורא מאוחר...לפחות לא חם. נראה לי שאמשיך לכתוב רק כדי להיות עסוקה ביום כזה ארוך. אגב, סיימתי לקרוא ספר מתורגם (בעוונותיי כי רבים...אני לרוב מתעקשת לקרוא סופרים ישראלים) מספרדית "צילה של הרוח" של קארלוס סאפון. ממש בסגנון הטוב של כתיבה ספרדית! איך מילה אחת, משפט אחד מגלמים בתוכם כאב חד...או להבדיל, סיטואציה מצחיקה עד דמעות...ממליצה מוצ'ו...נגמרו לי הספרים- קניתי תרמיל במיוחד כדי להעמיס אותו בספרים מהארץ! אנחנו תמיד קונים לפי קילו...
את שמה לב שאני מקשקשת...? עוד כמה שעות נשארו...? אוף....

יוהו..........נירה, לא להאמין 972 צפיות! אפילו לא ידעתי. אפשר שאכן אנו פופולאריות. אח"כ אבדוק לפי ההנחיות שלך את מספר הצפיות והוא בטח התעדכן וגדל מאז.
את האמת? אין לי מושג לגבי קפה "מונה ליזה". אף פעם לא הייתי שם. בטח חלפתי על פניו בדרכי עם הרכב מתישהו ולא התעכבתי. בד"כ אנו מבלים בנהריה: ב"בורדו" באחד מבתי הקפה האחרים או בטיילת. טוב, שם זה כבר סיפור אחר כי יש כל כך הרבה אפשרויות-הרבה בתי קפה והרבה מסעדות. ביום שישי המוני אנשים מבלים שם את שעות הבוקר. נפגשתי שם כמה פעמים עם חברות ואכלנו ארוחת בוקר במסגרת ה"יום החופשי" השבועי שלי במערכת.
סיפרת שיש תלונות באשר ללכלוך בטיילת בעכו? לא נכנסתי לפורום ולא ראיתי את התלונות. יצא לנו לטייל בשעות הערב לאורך הטיילת כך שלא ראיתי שמלוכלך שם, אך זה בהחלט יכול להיוודע בשעות האור. אני מניחה שמרבית הלכלוך לאורך חוף הים. מה שאני יודעת זה שהרבה אנשים מטיילים שם כדי להתאוורר בשעות הערב מה שבוודאי מלווה באכילת חטיפים, פיצוח גרעינים, בדלי סיגריות ובקבוקים. אני מאמינה שהדרך היא באמת לחנך. הכל מתחיל ונגמר בחינוך ובהסברה. מעניין שהשנה לימדתי טקסט בשם "חבורת הזבל" שעסק בדיוק בתופעה הזו של זיהום הסביבתי וזיהום החופים. טקסט נוסף איתו עבדנו היה "החיים בבוהמיה" שכתב רענן שקד הידוע בציניותו. הוא מספר על ההתבהמות של הישראלים בכל מיני אופנים. בפתיח של המאמר הוא כתב כך ואני מצטטת: "או-קיי, בואו לא נשלה את עצמנו: לישרא לא נשקפת סכנה קיומית אמיתית. לא המלחמות, לא הטרור, לא הקאסמים ולא זיהום הסביבה יעשו את העבודה: לא. זה הם. אנחנו. הבהמות". לדבריו אנו מוקפים בבהמות בכל מקום: צורחים בטלוויזיה, צועקים במסעדה, מעמיסים ומאביסים, "אלופי העולם בעמידה אומנותית בתורים" וכן, גם מזהמים להפליא.
באשר לתל אביב היינו שם השבוע בקניון עזריאלי. היה ממש נחמד-קניון ענק והילדים שיחקו ונהנו. אכלנו שם ביטבתה. רק כשמגיעים למרכז מקבלים פרופורציות אחרות כי גורדי השחקים שם רבים והבתים בצפון מתגמדים לעומתם.

קוריוז היום-בני ואני ישבנו יחד והכנו את אחת המטלות בחוברת אנגלית שניתנה לחופש. כיכבו שם בעיקר שתי מילים: "funny" ן-"monster". לאורך כל היום זה הכינוי שלי. כך הוא קורא לי. נו, מה תגידי על זה? אבל העיקר שהוא הפנים משהו ויש גם מקום להשתעשע.

הזמן קרב ובא....עוד מעט ובא שבוע הבא. איזה כיף ואיך שכמו תמיד הזמן פשוט בורח לי.....................

אפרופו בהמות...
לפני חודש כשנסענו ברכבת מפריס לשדה התעופה בדרכנו לסין עלתה אם עם ילד קטן אולי בן 3, לא החזיקה לו יד ברכבת הצפופה והמתנדנדת אלא כל הזמן דיברה בקולי קולות לתוך הסלולרי בשפת הזולו מהולה בצרפתית. בתחנה האחרונה מיהרתי לרדת וכנראה המזוודה שלי נגעה קלות בילד הקטן. הוא לא נפל חלילה, הוא לא נפגע והוא לא ילל. היא פתחה בצווחות אפריקאיות ומהצרפתית השזורה הבנתי שאני בכלל רפש הארץ לדעתה ושמגיעה לי כיתת יורים לפחות. הסתובבתי אליה ובאנגלית הכי "אנגליתית" נתתי לה להבין שאין לי מושג על מה היא צורחת כמו עוף שחוט ושאם היה אכפת לה מהילד הייתה מחזיקה את ידו במקום להחזיק בסלולרי ליד האוזן. גם סימנתי לה באצבע ליד השפתיים שלי לאות "ששששש..."- וואללה, זה הקפיץ אותה! היה יכול להיות מעניין לולא מיהרתי לטיסה...
הדירה בה אנחנו נמצאים בפריס משקיפה לחצר פנימית בין שני בניינים והחלונות הם אלה מול אלה. אז תשכחי מהפרטיות (או חסרונה...) אבל כל השיחות נשמעות דרך החלונות הפתוחים. יש שכנה מארץ הזולו שאת כל שיחות הטלפון משום מה התרגלה לצרוח כשהיא נשענת על אדן החלון החוצה...האישה לא נושמת! היא יורה כמו נ"מ...יום אחד אחת השכנות הצרפתיות, מה שנקרא "סרפתייה" קלאסית, נשבר לה מגברת זולו והיא שטפה אותה כהוגן- דרך החלון! איזה כיף. לצערי זולו לקחה ללב וסגרה את החלון ומאז- שקט. נגמר לי הבידור מהר מדיי...לא אגיד שרציתי לראות דם- לא, זה יהיה מנוגד לעקרונות שלי. אבל רציתי טיפונת המשך... כאילו נקרע הדף האחרון של הספר וזה העותק היחידי...
ולא ציינתי מי הבהמות בסיפור...:)

לא מכירה את הכתיבה של רענן שקד אבל ציניות מתאים לי מאד. היה לי מחנך מבורך שלעולם לא אשכח- מנחם קדם. אינטליגנטי, מצחיק, ציניקן, חריף. יופי של בנאדם. ישבתי בשולחן הכי קדמי בכיתה ונשמתי את דבריו. כל כך היטב הפנמתי אותו שחיקיתי אותו בהפסקות לעיני הכיתה. זה נודע לו ובסוף י"ב הוא ביקש ממני לחקות אותו בפניו. לעיתים רחוקות אני מוצאת את עצמי מבולבלת, מהוססת ולא מוצאת את המילה המתאימה. הפנים להטו לי והתחננתי בפניו שיוותר. אבל הוא לא. נתתי הופעה ולמרות שגרעתי מרמתה הכיתה שאגה מצחוק והוא חייך הכי שיכול היה כי הוא לא הרבה לחייך. לימים נודע לי שהוא קרוב משפחה שלי דרך נישואי בת דודה רחוקה. הוא נפטר בגיל צעיר מאד וכל מה שנשאר לי זה זכרון של אדם מיוחד במינו שהיה בחיי שנתיים והשפיע עלי מאז.
מתכוננת לסוף השבוע האחרון שלנו בפריס. יו, פתאום אני מרגישה שאני רוצה לראות עוד ועוד. אף פעם לא מספיק לי כאן. היינו במסעדה שהייתה בזמנו תחנת מטרו. כזה קול...השאירו את ה"בפנוכו" אותו דבר ורק שיפצו את הדקורצייה. ממש מגניב. יש שולחנות על מה שהיו הפלטפורמות משני הצדדים ויש שולחנות על מה שהיו הפסים. גם האוכל הטעים מגיע מהר כמו המטרו עצמו...באמת שמעבר להיותה עיר יפה על גדת נהר, עם בניינים וארמונות פאר- פריס היא חויה קולינארית.
את בטח מכינה את המטעמים לשבת. תהנו ושתהייה לכם שבת טובה.

סוגים שונים של אנשים את פוגשת בדרכך, וגם אם זה לא תמיד מעורר סימפטיה אז לפחות יש בצד זה עניין. זה רק מסביר שההתלהמות קיימת בכל מקום ובכל תרבות. אז מה כ"כ מתנפלים על הישראלים? נכון שאף אחד מאיתנו לא טומן ידו בצלחת, אך בכל זאת הצווחנות, חוסר התרבות והנטייה להטיח אשמה בפרטנר שמולך רווחים בעולם. את יודעת מה? יש לי הרגשה שגם אם זה נעשה תחת חסות ההתנהגות המנומסת והמנהגים האירופאים זה ישנו באופנים שונים ובכל מקום כמעט אדם לאדם זאב. סוגיה חברתית כלל עולמית. האם אני צודקת?
הזכרת את מנחם קדם. מורה דגול. אני זוכרת את שמו. לימד היסטוריה, אם אני לא טועה, ונפטר ממחלת הסרטן האכזרית. הוא כמובן לא לימד אותי, אך שמו הלך לפניו. אוצר של ידע. זכורני שאפילו כתב ספר ואולי אפילו ראיתי מתישהו את תמונתו. באילו שנים לימד?
אתמול בילינו בים והפעם השתזפתי מאוד. מרחתי עצמי בקרם הגנה פעמיים ובכל זאת שכחתי למרוח את אזור הכתפיים. חזרתי הביתה ובעודי מסבנת את הזרועות הרגשתי איך העור בוער. חוץ מזה היה ממש נחמד. אתמול המוני אנשים בילו בחוף. הייתה קבוצת תלמידים מגרמניה שנהנתה להשתכשך במים. סיפרו ששם בגרמניה הם שותים יותר אלכוהול מאשר כאן בישראל.
חוץ מזה, אירועים על אירועים שונים-רק כדי לקבל קנה מידה החודש אנו מוזמנים לשמונה כאלה: חתונות וגם בר מצווה. על פי רוב בחודשים יולי אוגוסט מתקיימים הרבה אירועים. גם זה לטובה והעיקר שיהיה במזל טוב!
אני כבר מתעתדת להגיע לעכו ביום ד'-5/8/09 - יום רביע הגדול!!!!!!!

אני מניחה שנגעתם בשמי הארץ, ואתם כבר כאן-
Welcome to israel

See you soon

הנני כאן!!!!
הוי ארצי מולדתי....
אז יש לך את מספר הטלפון? הרהו שוב:052 621 7952
למה יוצא הפוך...?
0526217952
הופה עכו...!
here i come!
call me- one and all!

...

ברוך בואכם!
אני מניחה שאתם בשוק מהחום ומהלחות ההיסטרית, אבל שטויות, "קטן עלינו"............
כפי שקבענו, מחר, 5/8/09 ב-"מונה ליזה", עכו, בשעה 17:00.
אשרי שוב באופן סופי.
בכל מקרה שמרתי את מספר הנייד שלך.

See you tomorow

סופי!
רות עבור!
see you tomorrow...

רות,

קיבלתי.

מה מדברים כאן לחשוב זה צ'אטט חחחחח
לקחת טלפוון בזול

זה מה שהפך את המפגש למפתיע ומיוחד................