רועי,
חיילים חטופים וקסאמים על שדרות הם תוצאה של מדיניות מקולקלת של בריחה מלבנון ומעזה. היציאה מלבנון היא הגורם הישיר לאינטפדת אל אקצה וההתנתקות היא הגורם הישיר למלחמת לבנון השנייה ולקסאמים. הניסיון שלנו ליצור כאן מדינה יהודית טהורת גזע היא אבי אבות הטומאה. הדיבור על "הם ואנחנו" וההכללה של הערבים כולם כאילו וכולם טרוריסטים ואויבים היא טעות חמורה שמנציחה את המדמנה של דם ואש ותימרות עשן. ברגע שנפסיק לדבר במושגים כאלה, ברגע שאחמד וישראל יהיו אנחנו, ברגע שהטרוריסט היהודי או הערבי יהיו מוקצים מחמת מיאוס, ברגע שאוהבי השלום והאחווה מכל לאום, גזע או דת יהיו אנחנו, ברגע שנפסיק לבקש לנו גטו יהודי במזרח התיכון, ברגע שנפסיק להסתתר אחרי חומות וגדרות, ברגע שנדע לכבד את האדם באשר הוא אדם ללא כל סימני הזהות הדמיוניים, או אז יבוא שקט ושלום לאזורינו.
ראה נא ידידי מה יצא לנו מהנסיגה מעזה ומלבנון, פגענו בבני בריתנו הנאמנים ביותר, הנוצרים בדרום לבנון, הפקרנו אותם לטרוריסטים צמאי דם. בתי המתיישבים בחבל עזה וכל רוחם החלוצית ירדה לטמיון. הפקרנו את המודיעין המעולה שהיה לנו על מחרחרי ריב וגורמי טרור. אותם ערבים נאמנים וכאלה שלא ידעו מה להחליט נדחפו בלית ברירה להצטרף לחבורות הטרור הרצחני ובלית ברירה כולם הצביעו לחיזבללא ולחמס שחגגו ניצחון. כי אנחנו לא היינו שם להושיט יד. ועתה, כשהטרוריסט מתגרה בנו אין לנו ברירה אלה להפציץ ללא מודיעין מהימן ופוגעים בילדים נשים וזקנים, אומות העולם קושרות את ידינו ואנו חוזרים אבלים וחפויי ראש, מתנצלים ומתביישים בפני כל העולם. כי הלכנו שבי אחרי מקסם שווא של מנהיגים רודפי כבוד ושררה. אמירות פופוליסטיות כמו "ביבי טוב ליהודים" "למה לנו לדאוג לערבים בעזה", "לצאת מלבנון" "מה יש לנו לחפש שם" "עזה זה לא ישראל", "אחרי שנצא, אם יעיזו לירות ירייה אחת נפציץ אותם בתותחים", " מדוע אני צריך לדאוג לביוב בעזה?" "מדוע לעזור להם ולתמוך בהם" אמירות כאלה קסמו לנו ובחרנו באותם מנהיגים שיושיעו אותנו - מעצמנו...ללא הואיל.
הנה היום כל הבועה היומרנית והיהירה הזו מתפוצצת לנו בפנים. כי היציאה מלבנון ועזה לא באה ממקום נקי של רצון כן ואמיתי להשתלב במזה"ת, רצון של לבנות ולהבנות יחד. כמו שכותב המשורר "...אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות..." את ה"לבנות" זנחנו ורוב הבנאים היום הם עובדים זרים. ואת ה"להיבנות" שכחנו או שכלל לא הבנו. כי הנפנו דגל יהודי הדומה לציצית מעל לראשנו ושרנו המנון המתאר רק את הכיסופים של היהודי לארצו. במקום להבין את ל"הבנות" כיצירת עם ישראלי כמו שהיה לפני שהיהדות עיצבה אותנו מחדש בגלות. מה לנו ה"להבנות" עם אנו מקימים כאן מחדש עותק של גטו ורשה והמלח בקזבלנקה. מה לנו ה"להבנות" כשחושבים במושגים של הם ואנחנו, והעולם כולו נגדנו והכל אנטישמיות. מה לנו "להבנות" כשראש ממשלתנו לשעבר אומר בראיון חגיגי לרגל ראש השנה שהוא קודם כל יהודי ואחר כך ישראלי. מה בכלל משותף לי וליהודי אמריקה שבחרו בסיר הבשר, במקום חיים של משמעות והגשמה, של חידוש ושותפות גורל עם אחינו ילידי ישראל. מה לנו להבנות כשאנו חוזרים על קלישאות חסרות בסיס כמו "יש להם 22 מדינות" "פלסטין היא יצירה מלאכותית" "נצח ישראל לא ישקר" ועוד. אין פלא שילידי ישראל כמו זוהיר בעלול ואחרים מבקשים אוטונומיה בגליל. אם נמשיך בדרך ההתעלמות היוהרה והראש בקיר של קושי עורף, נחזור לגלות. שם סוף סוף נוכל לשמור על יהדותנו שכנראה בכל זאת חשובה לנו יותר מארצנו.
|
|