|
הפתרון שלי, מבוסס על עבודת חקר מעמיקה בכתובים...
האתר המדובר = מסעדת פטולמאיס בכניסה לנמל
היורש= אלכסנדר באלאס, בנו של אנטיוכוס . שירד מן העיר העתיקה השאיר סימן במסעדה.= פטולמאיס (שבבעלות מש' טליאס)
בן הברית הממונה=יונתן החשמונאי -חוסל .
לאחיו=שמעון החשמונאי האל כלל לא סייע וגם הוא, לא זכה למיתה טיבעית .
אף אחד מבניו של מתתיהו הכהן לא זכה למות מיתה טבעית, וכולם מתו בחרב.
והכל מתאים לקשר של עכו לחשמונאים ולחג החנוכה הממשמש ובא
האם אני בכוון ?
ההסבר
בתקופת שלטון בית תלמי התפתחה עכו לעיר הלניסטית בשם "פטולמאיס" על שמו של פטולמי סוֹטֶר, הידוע בעברית בשם תלמי הראשון. בשנת 165 לפנה"ס הביס שמעון המכבי את הסורים בקרבות רבים בגליל, והם נסוגו לעיר פטולמאיס, אותה לא עלה בידו לכבוש. בשנת 153 לפנה"ס אלכסנדר באלאס, בנו של אנטיוכוס אפיפנס, התחרה על הכתר הסורי עם דמיטריוס, כבש את העיר, אשר פתחה בפניה את שעריו. באלאס הגיע להסכם עם יונתן החשמונאי, לפיה יתמכו בו היהודים כנגד יריבו.
טריפון,שר הצבא של אנטיוכוס, אם משום שחשש מפני השגיהם של החשמונאים, ואם משום שחפץ להפטר מאנטיוכוס השישי ולשלוט בעצמו, החליט להפטר מיונתן. הוא זימן אותו למפגש בעיר עכו, ושם אסר אותו במצודה.
את מקומו של יונתן תפס אחיו שמעון, אשר פתח במלחמה עם טריפון, אשר נאלץ לסגת מיהודה. במהלך הנסיגה ניסה טריפון להשתמש ביונתן כקלף מיקוח, אך כאשר נסיונות אלו נכשלו, הרג את יונתן.
יונתן החשמונאי ביקר בעכו שלוש פעמים. בשני הביקורים הראשונים יצא בשלום אולם בשנת 143 לפני הספירה כאשר הגיע יונתן לפטולמאיס (עכו)לנהל עם טריפון משא ומתן על העברת העיר עכו בה חשק לידיו, לכד אותו טריפון בעורמה ולבסוף רצח אותו.
אנטיוכוס המשיך לחרוש מזימות כנגד שמעון, וקנה את ליבו של חתנו של שמעון, תלמי בן חבוב, שליט יריחו. תלמי הזמין את שמעון לסעודת חג במבצר דוק, ובמהלך הסעודה התנפל לפתע על שמעון ושניים מבניו שנוכחו שם - יהודה ומתתיהו, ורצחם. (בחודש שבט, שנת 134 לפנה"ס). גורלו זה של שמעון היה זהה לגורל אחיו - אף אחד מבניו של מתתיהו הכהן לא זכה למות מיתה טבעית, וכולם מתו בחרב, אם בשדה הקרב ואם במזימותיהם של הסלאוקים.
בעלי התוספות מציינים ששני חשמונאים קבורים בעכו וכוונתם כנראה לאלעזר בן חשמונאי שהיה נשוי לבתו של מתתיהו, וליונתן, אחיו של יהודה המכבי.
_________________ גבריאל גרסייה : "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".
|