AKKONET FORUMS
https://akkonet.co.il/forums/

סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
https://akkonet.co.il/forums/viewtopic.php?f=46&t=11066		 עמוד 1 מתוך 1
מחבר:  ygrinb [ 11 ינואר 2008, 09:15 ]
נושא ההודעה:  סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
בשבוע שעבר בעת שישבנו "שבעה " על מות אימי באו לנחם אותנו אישים שונים וביניהם כבוד הרב ישר-רב העיר
ובמקרה יצא לי לספר סיפור שקרה לי בטיול לרומניה בשנת 2001 והוא שאל אותי מדוע איני מעלה אותו על הכתב
אז הנה אני עושה זאת.
להלן הסיפור :
בשנת 2001 אחרי 37 שנים מאז עלותי ארצה בגיל 7 מרומניה , החלטתי לצאת לטיול עם חבר לארץ הולדתי
בחרתי בכוונה את אזור הריביירה (ליטורל ) לאורך הים השחור קרוב לעיר הולדתי קונסטנצה
עיר הנמל הראשית ברומניה.
ביום השני שכרנו נהג ושמנו את פעמנו לעיר הולדתי מרחק של כ40 דקות . כבר בכניסה לעיר התחילו כל מיני "פלאשים "
לרצד לי מול העינים פתאום אני נזכר במקומות ותמונות
הנה השדרה הראשית בה אבי עבד כמנהל מספרה (שלושים ספרים וספריות ) המשכנו ועצרנו למנוחה קצרה
בפארק הצופה לנמל לשם הוביל אותנו הנהג המקומי.
לפתע כמו תמונה בסרט עלו בי זכרונות ממקום זה שפתאום נראה מאד מוכר ולמעשה התברר שזה הפארק בו שיחקתי
כילד קטן .התרגשות עזה אחזה בי ואמרתי לחברי ולנהג שמקום זה מוכר לי והוא אינו רחוק מאזור מגורי.
החלטתי לאתר את הרחוב שלי ואת ביתי , עלינו לרכב וביקשתי מנהג שיוביל אותנו לכיר אובידיו הכיכר המרכזית של העיר
משם זכור לי שהייתה כניסה לרחוב בו גרתי : מרקוס אאורליוס (ע"י המצביא הרומאי ) ,
לפתע התגלה לי הכניסה לרחוב , אולם מה רבה הייתה אכזבתי כאשר ראיתי שהרחוב חסום עם בתים הרוסים.
החבר והנהג הציעו לוותר ולחזור למלון , אולם אני התעקשתי וביקשתי מהנהג שישאל
היכן הכנסיה היוונית של העיר מקום שהיה קרוב לרחוב בו התגוררתי .
ואכן הנהג הוביל אותנו לשם ולפתע התגלה המבנה המרהיב בו נהגתי בילדותי לשחק עם חברי , ריח פרחי הליליאק
עלה באפי כזכרון ילדות , זה המקום בו נהגתי לעשות צרות לכמרים שהעמרו בנו קשות ולכן
לא פעם נאלצו לאסוף את שברי הזכוכית מהחלונות ששברתי להם (וזה עוד כלום לעומת מעשים אחרים שעשיתי ) .
פתאום קיבלתי "דה זבוו " וכל זכרונות העבר עלו והציפו אותי כאילו היה זה אתמול , כל גופי הצטמרר
מההתרגשות העזה .
החלטתי שאני יגיע לרחוב מגורי ולביתי שאת כתובתו המדוייקת זכרתי להפליא , מרקוס אאורליוס 29 .
חברי ונהג לעגו לי ואני החלטתי ללמדם לקח , התערבתי איתם על ארוחת צהריים שאני אוביל אותם בעיניים סגורות
ומכוסות מהכנסיה עד לפתח ביתי .
הם שמחו ואמרו שישמחו לאכול ארוחה על חשבוני, אבל לי כמובן היו תוכניות אחרות. הם כיסו את עיני עם חולצת טריקו חזק חזק ווידאו שאיני רואה דבר והיו בטוחים שהם עומדים לאכול צהריים על חשבוני.
הם רק לא הבינו שכל הסביבה כבר הייתה משורטטת לי במח עקב הזכרונות ששבו ועלו בי. הדרכתי את הנג לעשות סיבוב פרסה ולהישמע להוראות שלי.
אמרתי לו בעיניים סגורות לקחת את הפניה הראשונה שמאלה ויגיד כאשר הוא פונה והוא אכן עשה כך,לאחר ביצוע הפנייה אמרתי שאנו בחוב עם ירידה חדה והוא אישר את דברי , אמרתי לו שיסע לאט לאט ובנקודה
מסויימת הורתי לו לעצור.
בעיניים סגורות ומכוסות הצבעתי לצידו הימני של הרחוב ואמרתי להם שזה בית הספר היסודי שנקר בי"יס היווני
בו למדתי בכתה א' . הרגשתי את ההלם שאחז אותם ושאלתי האם דייקתי , חברי הסיר לרגע
את כיסוי העיניים ולמולי עמד אותו בי"ס בו למדתי .הם היו בהלם וכבר התחילו לחשוש לגורל ארוחת הצהריים שלהם.
שוב כיסו את עיני והורתי לנהג להמשיך בירידה עד לפניה הראשונה ימינה , כאשר פנה
ימינה הורתי לנסוע לאט לאט, לאחר עשרות מטרים הורתי לו לעצור , והצבעתי בעיני המכוסות ואמרתי להם הגענו לביתי , מרקוס אאורליוס 29. דממה שררה , הלם מוחלט.
הסרתי את כיסוי העינים ולעיני נגלה הבית בו נולדתי על הקיר שלט קטן : מרקוס אאורליוס 29 , צמרמורת של התרגשות אחזה בי ועיני החלו דמעות , הנג והחבר היו בהלם עם פה פעור לא הבינו מאיפה זה בא להם.
ובכן חברים איני קוסם ולא איש תעתועים , פשוט הכל שב והציף אותי כאילו לא עברו 37 שנים החוויה העזה החזירה אותי אחורה במנהרת הזמן והכל היה לי מול העניים.
כך זכיתי בשתי ארוחות צהריים באותו יום.
זה הסוף למרות שלסיפור הזה יש עוד המשך (אולי בפעם אחרת )
מחבר:  בני כלפון [ 11 ינואר 2008, 15:16 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
יוסי היקר

ראשית מתנצל מראש שלא התאפשר לי להגיע לניחומים
קבל את מלוא ההשתפות בצער....

הסיפור שלך מרגש וכתוב בצורה מעניינת
המשך לשתף אותנו....
מחבר:  ygrinb [ 11 ינואר 2008, 17:39 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
המשך הסיפור :
כפי שציינתי אחרי שזיהיתי את ביתי ירדנו מהרכב , התבוננתי על הבית והוא נראה כמו ביום שעזבנו אותו
בשלהי שנת 1964 , עזוב ומוזנח כאילו הזמן עמד מלכת . רציתי להיכנס לבית אולם השער היה נעול.
בעודי מתבונן על הבית ועל החלון של מה שהיה פעם החדר שלי התקרב לעברנו איש זקן גבה קומה עם
מבט טוב בעיניים הוא שאל אותנו את מי אנחנו מחפשים , אמרתי שאנו לא מחפשים איש רק באנו לראות את הבית בו התגוררתי בילדותי , האיש פתח פתאום זוג עיניים ענקיות ושאל אותי מתי גרת כאן ?
אמרתי לו עזוב בטח אתה לא מכיר זה היה לפני 37 שנים , ואז הוא אמר אדוני הצעיר אני בן 89 ואני מתגורר ברחוב
הזה למעלה מ 60 שנה , של מי אתה ?
אני עניתי אני הבן של לופו גרינברג ועזבנו לישראל לפני 37 שנים , האיש התחיל פתאום לרעוד בכל גופו ובקול נרגש
אמר לי אתה הבן של לופו ? כן עניתי ,ואתה יודע מי אני ? לא, עניתי
אני אל-גרקו (היווני ) ואני הייתי מאמן הכדורגל הראשון של אבא שלך ואני קניתי לו מכספי את נעלי הכדורגל
הראשונות שלו , הוא היה לי כמו בן (אבי ז"ל היה לימים כדורגלן מפורסם ברומניה ולאחר מכן שופט כדורגל ,
גם בישראל ) סיפרתי לו שאבי נפטר שנה לפני כן בשנת 2000 והוא מאד הצטער לשמוע ,וביקש שאמסור לאימי דרישת שלום ממנו.
שאלתי אותו האם מישהו מהדיירים הותיקים מתקופתנו נשאר ברחוב או בבית שלי , והוא אמר לי שלא , וכעת מתגוררים בביתי צוענים שפלשו לדירות בסביבה , הוא אוסיף ואמר שאשאל את רופא השיניים שגר בסמוך לבית שלי .
הרמתי את עיני ואני רואה שלט כתוב ברומנית : דר' גבי פילימון -רופא שיניים , התרגשות גדולה אחזה בי
עורי הצטמרר שהרי גבי פילימון שלמד עם אחי אליעזר בכיתה היה החבר הכי טוב שלנו בילדות ברומניה.
ביקשתי שיקראו לו החוצה ,פתאום יצאה מחצרו של הרופא בחורה צעירה שאלתי אותה האם היא בתו היא אמרה שלא
שהיא אחות שעובדת אצל הרופא , היא נכנסה לבית של חברי גבי שהפך עם השנים למרפאת שיניים על מנת לקרוא לו
לפתע יוצא החוצה חברי מילדות גבי פילימון שיערו כבר הכסיף אולם היה קל מאד לזהותו תוי פניו לא השתנו ,
הוא לא זיהה אותי ושאל בנימוס מדוע ביקשתי לקרוא לו ואם אנחנו מכירים , אמרתי לו שפעם הכרנו היטב
וביקשתי שינסה לזהות אותי , לא נראה לי שהוא כל כך הצליח מאחר והוא שאל אותי האם אנו מכירים מהאוניברסיטה או מהצבא , אמרתי שילך עוד הרבה שנים אחורה והוא שאל כמה אחורה ? אמרתי לו 37 שנים .
הוא טען שאינו זוכר דבר מזמן עבר כה רחוק והתנצל , אמרתי לו שאני יעזור לו להיזכר .
שאלתי אותו שיעשה חשבון פשוט ויזכר בן כמה היה לפני 37 שנים , בן 7.5
אמר לי הייתי בכתה ב' מאז אתה מבקש ממני לזכור ?
שאלתי אותו ,תגיד לי מי היה גר בבית הצמוד לביתך בקומה השניה באותה תקופה בגיל 7.5 ?
ראיתי את הבחור מכווץ את מצחו ומנסה להיזכר ולפתע פער את עיניו ואומר , נזכרתי , נזכרתי בבית הזה היה גר
דוד לופו (אבי ז"ל )והיו לו שלושה ילדים, צבי ,אליעזר , ויוסי (בשמותנו הרומנים מאז ) והוא אוסיף ,
יוסי ואליעזר היו חברי הטובים ביותר באותם ימים.
אם כך אמרתי , דע לך שלפניך ניצב יוסי חבריך מאותם ימים , דר' גבי נשאר בהלם מוחלט פער פה ענק ובקושי מילמל , יוסי זה אתה ? כן זה אני עניתי .
פתאום הבחור התחיל לחבק ולנשק אותי שנינו פרצנו בבכי מרוב התרגשות הוא הכניס אותנו למרפאה הגיש לנו קפה ,
" סילק " את הלקוחות מהמרפאה ואמר לי שיש לנו המון דברים לדבר עליהם אבל נעשה זאת בבית קפה ליד ביתנו שמשקיף על הנוף המרהיב של שפת הים הסמוך לביתי.
את הנהג שלחתי עם החבר לסיור ארוך ברחבי העיר ואני וחבר ילדותי גבי ישבנו למעלה מארבע שעות והחלפנו חוויות מאותם ימי ילדות נפלאים , לאחר מכן עליתי לביתי אחרי שהצועני הסכים להכניס אותנו תמורת 20 דולר
(משכורת חודשית עבורו )הבית נראה עזוב ומוזנח ומאד התאכזתי צילמתי מספר תמונות ויצאתי משם.
עם דר' גבי שמרתי קשר עוד תקופה קצרה ואז הקשר שוב נותק.
מחבר:  maziW [ 11 ינואר 2008, 19:26 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
סיפור מרגש ונפלא, על זיכרונות ילדות יפים. כיף להתרפק על נוסטלגיה שכזו.
יוסי אתה כותב יפה, רהוט וקולח, כל הכבוד.
מחבר:  ygrinb [ 12 ינואר 2008, 09:11 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
מזי
תודה על התגובה (וד"ש לאבא שהוא ידידי בעבודה ) .
אני קורא את מה שכתבתי וזה גורם לי להתרגש מחדש .
ניסיתי להעביר את תחושותי והתרגשותי כפי שהיו באמת ומקווה שהצלחתי מעט.
המציאות הייתה הרבה יותר מרגשת ממה שאפשר לעלות על הכתב.
מחבר:  איציק ברבי [ 12 ינואר 2008, 10:07 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
הצלחת הרבה ...
מחבר:  maziW [ 12 ינואר 2008, 17:52 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
יוסי אין על מה, וכן הד"ש יגיע, אגב הוא אמר לי שדיברתם עליי בעבודה.
מחבר:  בני כלפון [ 13 ינואר 2008, 01:32 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
יוסי היקר
בקצב הזה ובכתיבתך הקולחת נראה לי שבקרוב נפתח לך מדור למעלה כמו ל: עזרא, צביקה וסיגלית
מה דעתך התמשיך לעניין אותנו בסיפורים חדשים?
מחבר:  איציק ברבי [ 13 ינואר 2008, 09:06 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
הכתיבה היא נחלתם של אלה שנותר בקרבם רגש והם מסוגלים לחלקם עם אחרים ...

את יוסי גרינברג לא הכרתי כשגרתי בעכו .. ומתברר שההפסד שלי גדול ...

האיש רגיש ואמיתי בעוצמות שחסרים לי היום ...

ראינו את זה בתחילה .. בכתיבתו על עכו ... ישיר אמיתי ורגיש ...

וכעת נפתח הפאן האישי ... בתקופה רגישה אישית שלו ... וסחף את כולנו ...

אני מאד שמח שסוף סוף הכרתי את האיש ...

כנראה שזה הפלא של עכו נט ... שגרתי כמה מאות מטרים ממנו לא נפגשנו ...

ועכשיו שאני קלומטרים ... מצאתיו בעזרת עכו נט ... מחפש את כתביו וקורא אותם בהתעניינות ...

יוסי גרינברג היקר ... תכתוב כמה שאתה יכול יש לך חברים שמחקים להודעותיך המעניינות ...
מחבר:  ygrinb [ 13 ינואר 2008, 18:58 ]
נושא ההודעה:  Re: סיפור מופלא מטיול ברומניה -אמיתי
איציק ידידי
הצלחת לרגש אותי עד מאד בדבריך .
אכן התקופה הקשה שעברתי הצליחה לפתוח מעט את סגור ליבי.
את הסיפור על רומניה סיפרתי לרב ישר בעת שבא לנחם אותנו ב"שבעה " והוא מאד התרשם והתפעל
ואף הזכיר לי זאת לאחר השבעה שעלינו לבית העלמין .
הוא שאל אותי מדוע איני מעלה סיפור כזה מאלף על הכתב , וזה היה הטריגר לסיפור.
יש לי עוד הרבה סיפורים אישיים מתקופות שונות בחיי ובחיי משפחתי הן מהארץ והן מרומניה .
אשתדל לעלות אותם על הכתב כאשר אהיה מוכן נפשית.
כמוני כמוכם אני שמח להיות כאן איתכם עם כאלה שהכרתי בעבר ואם כאלה שלא הכרתי וגיליתי אותם בעכונט.
לא יודע מה איתכם אבל אני נהנה מאד כאן מהכותבים וכתיבתם.
עמוד 1 מתוך 1 כל הזמנים הם UTC + 2 שעות [ שעון קיץ ]
Powered by phpBB © 2000, 2002, 2005, 2007 phpBB Group
http://www.phpbb.com/