רקרדו שלום רב ,
ראשית אני שמח לקרוא את תרומתך לדיון שמתקיים בפורום השלום , אך חשוב לי להדגיש שכל הזמן עכונט עסוק בדיווחים על השלום שקיים בפועל בעכו .
לגבי השקפת השלום ביהדות , אני מקווה שיהיו תגובות של מנהלי הפורום , מאחר ופורום זה פעיל בקצב אחר , אבקש לתת מענה למרות שאני לו חובש כיפה ולהוסיף בסוף ההסבר על היהדות , את דעתי האישית על השלום .
אפשר להתרכז בפסוקים הפותחים את פרשת בחוקותי הם: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם: ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו: והשיג לכם דיש את-בציר ובציר ישיג את-זרע, ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם: ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב: ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב".
המילה "שלום" היא אחת המילים השכיחות ביותר, ולכן גם אחת המילים השחוקות ביותר, בשפה העברית. בכל שיחה סתמית בפגישה ברחוב ובכל מכתב משתמשים בה כמה וכמה פעמים. כדוגמה מוגזמת
שלום שלום , מה שלומך , מה שלום שושנה שושני ,
כבר בתנ"ך, אנו מוצאים את המילה שלום והמילים הנגזרות ממנה במקומות רבים - כמאתיים וחמישים במספר, - השימושים הנפוצים ביותר שלה: "שלום" כברכה בפגישה או בפרידה .
לדעתי אפשר להתרשם שהבסיס של היהדות היה שלום , כך גם האיסלם והנצרות , אך לצערי הרב משהוא התקלקל במה ה 20 בעולם ובמזרח התיכון .
השבוע בידיעות אחרונות ב 7 ימים , יש כתבה בשם : " סודות מרוקו " כתבה שעדיין מעסיקה אותי מהרבה זוויות אחרות ובכתבה אפשר להבין שהיחסים בין האסלאם לבין היהדות במרוקו , שמרו על מתינות ועל השלום אמיתי בין הדתות בכל הדרך מגירוש ספרד ועד היום .
זה היה גירוש של יהודים ומוסלמים שחיו את תור הזהב בספרד בארץ עם רוב נוצרי עד שגורשו ביחד והגיעו למרוקו וכך הם שמרו מאות שנים על אותה תרבות של סובלנות מתינות וכיבוד הדדי שלצערי אין כאן במזרח התיכון .
בהמשך התמונה מקוראן ממרוקו משנת 1568 , שם הדגישו את מילות השלום,
לעומת ההדגשים של לבן-לאדן מפברואר 2003 :
דוגמה מזעזעת, המצוטטת בדרשה : "יום הדין לא יגיע עד שהמוסלמים יילחמו ביהודים ... והיהודי יתחבא מאחורי האבנים והעצים, וכל אבן ועץ יקראו: 'משרת האל! יהודי מתחבא מאחורי! בוא והרגהו!'" (מופיע במקומות רבים, כמו אצל מוסלים סחיח (5263) ואחמד אבן-חנדל).
[/][/]
זה לא קל היום , אך אפשר ללמוד מהקוראן ממרוקו משנת 1568עם ההדגשים של שלום :
הרמב"ם הוא הדוגמא של אדם צעיר שברח מספרד לעיר פס במרוקו , בה למד מיהודים והמוסלימים את יסודות הפילוסופיה שפיתח לאורך הזמן - הרמב"ם משתמש במילה שלום והוא הביטוי "דרכי שלום", שלמעשה הינו אילוץ, המוטל על החלש שאינו יכול להתנהג כחפצו כלפי החזק, לא כל שכן לקום ולהרגו. מטעמי "דרכי שלום" ממליץ, לכן, הרמב"ם, גם להשיב אבדתו של נכרי ואפילו לתת נדבה לגוי האביון.
רק בעכו אפשר לבנות מחדש את אותו דגם לאורך הזמן ואם לא היום אז מחר ולאורך הזמן ולעתיד טוב יותר בין כל הדתות והזרמים .גלישה נעימה