על ביה"ס יורד ליל הסתיו
ומצית בלב , זכרון בעל ערך,
עת הרוח עובר-כאן צעדו הטף.
ובוגרים מהלכים-המשיכו בדרך .

והשנה-לא הרגשנו כמעט
איך נטרקו הדלתות בכיתות.
והשנה לא נותר , אלא, מעט,
זכרונות בלב ודמעות בעיננו .

אך נזכור את כולם
את ילדי א' היפים והחמודים,
את ילדי ו' הקשוחים .
וביניהם רעות מקודשת באהבה
ותמשיך ביניהם לפרוח .

הרעות נטשנוך בלי מילים,
נותרת אפורה ושותקת,
הפסקות שוקקות משמחת ילדים
ישרו בנפש – חקוקות !

הרעות - נערייך ונערותייך כולם,
את שמך יזכרו בחיוך ,
כי הותרת בקרבם...
הרבה אהבה , כבוד וחינוך.

ונזכור את כולם
מורים ותלמידים
אהובים ואהובות.
במקל-נחרוט בלבבות.
ובתרמיל – נשא את הזכרונות
ולעולם ועד נשבע !
את רעות שכזאת לעולם
לא תתן את לבנו לשכוח !!! [/b][/colo

על חרבך תחיה חרובי היקר,

בחרב שרשיך תבקע צור,

וברחמיך כי נכמרו הצלת עליו בענפיך.



על כף חרובים תחיה סלעי היקר.

כי נדחק אל בין צלעותיך.

ונדבקו נפשותיכם והייתם לצור-עץ.



חרוב וסלע כי נאהבו ..

מה לבני אדם לב סלע

או יד חרב כליה.



אלא נפשות תועות,

כי מצאו פיסת קרקע

ייצמדו אל האדמה אל הצור ,

ינטשו החרב לטובת שרשים,

ותהיה יניקתם אמת !