ציטוט:
כל ההסכמים הללו מאז הסכם קמפ דיויד הראשון
ועד ההסכם האחרון הם טעות חמורה שאת תוצאותיהם אנו חשים בכל יום.
הסכמים אלו היו הסכמים של מדינה המגיבה לאלימות בנסיגה.
הסכמים שיוצרים אפרטהייט והכל באיצטלה של שלום ונאורות
העובדה שמצריים לא ביקשה ולא קיבלה את חבל עזה
הוא היסוד לסבל של עזה, שדרות, אשקלון ובהמשך אשדוד ובאר שבע.
הכתרת ערפאת וכנופייתו לראש הרשות היתה שגיאה שניה.
לצערי וושינגטון תמכה בכל ההסכמים ללא התבוננות עמוקה בתוצאותיהם וחבל.
מסכים מאד .. !!!
ציטוט:
את ארץ ישראל אי אפשר לחלק
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
שוב מסכים מאד ... !!!
ונושא הדיון ...
ציטוט:
עכשיו יש להגדיר מי זה עם ישראל.
אשמח אם יפתח כאן דיון במושג "עם ישראל".
ר.
עם ישראל ... זהו העם שנוצר מבניו של יעקב ( הנקרא גם ישראל )
"[b]ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב איש וביתו באו ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר זבולון ובינימין
דן ונפתלי גד ואשר ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם " ( שמות א , א )
שהיו עבדים במצרים ... ואז במדיין בנס הסנה ...
" ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את
מכאוביו וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום
הכנעני והחיתי והאמרי והפריזי והחוי והיבוסי " ( שמות ג , ז )
ואכן עם ישראל יוצא ממצרים ואחרי 40 שנה במדבר מגיע לארץ .. מתבסס בה ומקים את ממלכת ישראל ...
תחילת ימי בית ראשון עוד בטרם הקמת בית המקדש, עם תחילת מלכות שאול בשנת 1025 לפנה"ס בקירוב. מקור המידע העיקרי לגבי תקופה זו הוא התנ"ך.
שאול איחד את שבטי ישראל, לכאורה, מאחר שאת שלטונו קיים ממקום מושבו בגבעה בשבט בינימין ונחלץ לעזרת שבטים במצוקה ולאחר מכן חזר לגבעה. הוא לא בנה לו עיר בירה או צבא אחד שמורכב מהשבטים השונים. שאול מרד בשלטון הפלשתים. הממלכה התרחבה משמעותית בימי דוד, שקיבל את המלוכה מכח נישואיו למיכל בת שאול ומכוח הכריזמה שלו, ויכולתו למשוך אחריו צבא אוהדים שהעדיפו את דוד הכריזמטי מאשר את שאול השקט והצנוע. דוד הרחיב את שטח הממלכה וכבש את הממלכות השכנות עמון, מואב, ארם דמשק, ארם צובא ועוד. הוא הפך את ירושלים, אותה כבש מהיבוסים, לבירת ממלכתו. שושלת בית דוד מלכה בירושלים במשך כ-400 שנה.
ממשיכו של דוד היה בנו שלמה, שביסס את מעמדה של ירושלים והקים את בית המקדש הראשון ("מקדש שלמה"). מפעלי הבנייה של שלמה הביאו בסופו של דבר, לפילוג הממלכה, מאחר שדרשו מהשבטים השונים מיסים כבדים, מה שלא נדרש משבט יהודה מעצם היותו מקורב לבית המלוכה.
תקופת הממלכה המאוחדת נסתיימה לאחר מלכות שלמה (928 לפנה"ס בקירוב). ירבעם בן נבט הביא לפרישת שבטי הצפון והקמת ממלכת ישראל. בירתה של ממלכת ישראל הייתה העיר שומרון, שהוקמה בימי המלך עמרי (881 לפנה"ס לערך).
לאחר שמרדו בממלכת אשור, הוחרבה ממלכת ישראל בידי סרגון השני, מלך אשור (שנת 720 לפנה"ס). תושבי ישראל, הלוא הם עשרת השבטים, הוגלו (גלות אשור) ואבדו.
ממלכת יהודה שרדה מעל 130 שנה לאחר חורבן ממלכת ישראל. בתקופה זו קרסה האימפריה האשורית והמעצמה האזורית הפכה להיות ממלכת בבל. בשנת 586 לפנה"ס כבש נבוכדנצר השני מלך בבל את יהודה, החריב את ירושלים ואת בית המקדש, והגלה את מרבית העם (כולו למעט דלת העם) לבבל. חורבן בית המקדש וגלות בבל מסמלים את סוף ימי בית ראשון.
לאחר חורבן ממלכת יהודה ובית המקדש הראשון הוגלו רבים מתושבי הארץ לבבל. אחרים נמלטו לעבר הירדן או הסתתרו במערות ובמצדות במדבר יהודה ובאזורי ספר. נבוכדנצר מלך בבל מינה את גדליה בן אחיקם לנציב היהודים בארץ, אולם גדליה נרצח לאחר זמן קצר בידי ישמעאל בן נתניה. בעקבות הרצח נמלטה שארית היהודים למצרים.
רצח גדליה סיים את הפרק האחרון בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת בית ראשון. עם הרצחו חוסלה התקווה שמן השארית שנותרה בארץ תצמח תקומה לישראל. משמעות היסטורית זו הונצחה לדורות בצום גדליה. אך קשה להניח שלא נותרו יהודים בבנימין וביהודה. ידוע שהבבלים ערכו מסע נוסף לארץ ישראל בשנת 582, לחמו בעמון ובמואב, והגלו אוכלוסייה נוספת מיהודה (יר' נב,ל; יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים י,ט,ו). באותה עת הוסיפו האדומים ושבטי הערבים לחדור לדרום יהודה.
לא קיימים מקורות כלשהם לתולדות יהודה וארץ ישראל כולה בין השנים 582 ל-539 לפנה"ס, היא השנה בה נפלה ממלכת בבל בפני כורש מלך פרס. מקובל לשער שבמשך תקופה זו לא חלו שינויים מהותיים במצב היישוב בארץ. משחוסלה ממלכת יהודה הפכה יהודה, בדומה לשטחה של ממלכת ישראל, לחלק ממערכת הפחוות של האימפריה הבבלית. היישוב היהודי בארץ ישראל התחדש רק החל עם שיבת ציון.
מספר עשורים לאחר מכן, בשנת 538 לפנה"ס, הורשו יהודי בבל לחזור לישראל וזאת הודות להצהרת כורש, שליט האימפריה הפרסית שכבשה את האזור ואשר העניקה ליהודים את הזכות לעבוד את אלוהיהם בירושלים, במעין אוטונומיה. כ-50,000 איש עלו לארץ בעקבות הצהרת כורש, רובם ככל הנראה נמנו על עניי בבל. עם זאת, חלק גדול מהיהודים החליט להשאר בבבל מסיבות כלכליות. שיבת הגולים ליהודה אשר התרחשה ב-110 השנים מאז הכרזת כורש, ידועה כ"שיבת ציון", ומאז המשיכו יהודים לחזור ולעלות לארץ ישראל.
עולי "שיבת ציון" התיישבו ברחבי פחוות יהודה, אשר את גבולותיה ניתן לשרטט כיום בין שפלת לוד, תל עזקה, קעילה, ים המלח, יריחו ובית אל.
השבים לארץ נאלצו להתמודד עם קשיים רבים:
המתח שנוצר בינם לבין הישראלים משטחי יהודה, שומרון ובנימין, אשר לא הוגלו.
מתח נוסף נוצר מול השומרונים על רקע דתי, שכן השומרונים ראו עצמם יהודים לכל דבר ועניין, בעוד ששבי ציון התייחסו אליהם כאל גוים.
קושי נוסף היה בתחום הפרנסה, שכן זמן קצר לאחר שיבת ציון סבלה הארץ מכמה שנים רצופות של בצורת קשה.
גם מהבחינה הביטחונית היו קשיים, שכן חומת העיר ירושלים הייתה הרוסה ולא סיפקה הגנה.
לכל אלו גם התווספו מאבקים בין ראשי הקהילה, שכן בעוד יהושע בן יהוצדק הסתפק באוטונומיה הדתית שהעניקו הפרסים לירושלים, שאף זרובבל להשגת עצמאות מדינית.
כך נוצרו בקרב שבי ציון תחושות קשות של אכזבה, אשר גם הביאו לעיכוב בבניית בית המקדש השני, שהושלם רק ב-516 לפנה"ס.
חרף כל הקשיים, שיבת ציון הייתה ככל הנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שבה עם שגלה מארצו בכפיית שליט זר, שב ומקים את ביתו הקולקטיבי במדינת האם, אותה נאלץ לעזוב. הדבר סייע בחיזוק הזהות הלאומית המובחנת של עם ישראל משאר העמים.
תקופת בית שני היא תקופה היסטורית בתולדות עם ישראל, החופפת בקירוב את תקופת קיומו של בית המקדש השני. היסטוריונים רבים רואים בתחילת תקופת הבית השני את שיבת ציון, ובסיומה את כשלון מרד בר כוכבא, אם כי בית המקדש השני נבנה 22 שנה לאחר שיבת ציון, וחרב 65 שנה לפני כשלון מרד בר כוכבא. אורכה של התקופה הינו, אם כן, 607 שנים.
תקופה זו הינה תקופה ייחודית בתולדות עם ישראל. התקופה ראתה התפתחות תאולוגית ורוחנית, עלייתם ונפילתם של מנהיגים וכוהנים, יצירה תרבותית ודתית ענפה. בתקופה זו נחתם התנ"ך, נכתבו הספרים החיצוניים וכן המגילות הגנוזות, והחל התהליך הארוך של יצירת קובצי הדינים וההלכות הכלולים בתורה שבעל פה, אשר הפכו לימים למשנה ולתלמוד. סדרי התפילה החלו להתגבש, והזהות היהודית כפי שאנו מכירים אותה היום החלה ללבוש את הצורה המוכרת לנו.
במהלך רוב תקופה זו היה בית המקדש בירושלים למרכזו הרוחני והדתי של עם ישראל, אם כי במהלך חלק מן התקופה היו קיימים בתי מקדש נוספים בגלות, אשר אף בהם היו מקריבים קורבנות, ונהוגה הייתה שם עבודת הכוהנים כפי שהייתה נהוגה בבית המקדש אשר בירושלים. התקופה ראתה את בניין בית המקדש בימי זרובבל, הפיכתו להיכל מרהיב בידי הורדוס והריסתו בידי טיטוס. לאחר חורבן בית המקדש השני לא נבנה בית המקדש מחדש.
במהלך התקופה היה עם ישראל עצמאי בארצו אך לתקופה קצרה, היא תקופת החשמונאים. רובה של התקופה היה העם משועבד לאימפריות אזוריות שונות - האימפריה הפרסית, הממלכה הסלאוקית, והאימפריה הרומית. במהלך כל התקופה עמד עם ישראל, העם היחיד אשר החזיק באמונת הייחוד אל מול תרבויות פגניות שליטות, המבקשות להטמיע אותו בקרבן, ובמיוחד אל מול ההלניזם. דבקות העם באמונתו יצרה חיכוך מתמיד עם האימפריות השליטות, ועם תושבי הארץ שאינם יהודים, והגיע עד כדי שלושה עימותים גדולים בארץ ישראל, הם מרד החשמונאים, המרד הגדול ומרד בר כוכבא אשר סופם של שני האחרונים היה טראגי - חורבן, גלות ואובדן העצמאות.
מאפייניה של התקופה, אשר מייחדים אותה מכל התקופות האחרות בתולדות עם ישראל, הם עבודת האל בבית המקדש, על ידי עם ישראל היושב בארצו, תוך קיום מקביל של קהילות יהודיות משגשגות בתפוצות, ואינטראקציה ביניהן ובין היהודים בארץ ישראל.
על פי המסורת היהודית, "הגלות" הגדולה החלה בשנת 70 לספירה, עם החרבת בית המקדש השני. לפי גישה זו, המימד הדתי בחורבן הוא זה שחשוב. גישה זו נתקבעה, ועד היום צום תשעה באב הוא סמל לגלות. עם זאת, היו שהגדירו אחרת את הגלות.
נחמן קרוכמל, מראשוני ההשכלה, משלב בספרו מורה נבוכי הזמן, את ההיסטוריה היהודית במבנה המקובל בהגות זמנו, של שלוש תקופות - צמיחה, חוזק וכליון בחייו של עם, אם כי לדעתו ביהדות זה חוזר על עצמו לנצח. על פי גישה זו, הוא קובע את שלב ההתדרדרות בימי בית שני בתקופה שממלכות הורדוס ועד למרד בר כוכבא, שהוא הניצוץ האחרון לריבונות יהודית, וממנו מתחילה למעשה הגלות.
בסוף הגלות לאחר טרגדיות לא מעטות קמה מדינת ישראל ... [/b]
אנו נקראים יהודים כי אנחנו בני שבט יהודה ... אותו חלק מעם ישראל ...
היום מעלים ארצה את שארית בני מנשה שנמצאו בהודו ...
העלו ומעלים את בני דן מאתיופיה ...
ריקארדו היקר ...
יש לך משהו לחדש ... ?????.
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
