על מנת לשחרר את הגוף מלחציו צריך מים חמים .
מים חמים עם מינרלים אפשר למצוא 80 ק"מ מעכו והם נמצאים
בחמת גדר . שלושה חברים מצאו את המים הללו וגם נרטבו מהם



בני כלפון
גנני עזרא
דורון מדמון
נו תגידו מה צריך יותר הבן האדם ?

עזרא

"החיים הטובים"

שנהיה בריאים ונעשה זאת למטרות הנאה בלבד

"שבת שלום"

אודי כן תמונה מאתמול היה חם בסביבות 28 מעלות .
אז בני ביקש שנספר למה היינו שם .

מזה מספר שנים חימושניקים גימלאי צהל מהיחידה שברמת הגולן החליטו
להיפגש כל כמה חודשים .או אז לעינין יש משוגע אחד שהתחיל וממשיך בעינין
המפגשים שכל פעם במקום אחר בפעם שעברה זה היה במלון חוף התמרים בעכו הפעם בחמת גדר ובפעם הבאה היכן שיחליט המארגן .
בתחילה היו קומץ של חברים לאחר פגישתם יצרו קשר עם עוד חברים
וכך שבכל מפגש יש יותר ויותר חברים כי לכולם מדגדג להיפגש חיבוקים נישקוקים
תפיחות על השכם לאחר שיושבים מתחילים להעלות חוויות וסיפורים .
היפה בכל שבין החברים אין הבדלי מעמדות ודרגות כולם בלבל אחיד נגדים וקצינים
רס"ר ליד אל"מ או סא"ל והכייף ענק . הקושי הוא בפרידה ולעשות הכל להגיע
כמובן בבריאות שלמה .
הכניס מספר תמונות של אריות הגולן כמו שהקלישאה אומרת
"ללא חימוש אין כיבוש "
אגב סיפרו על דורון הקטן שהיה כמו תולעת נכנס לכל חור בטנקים לתקן ולהחזיר לכשרות גם בימי לחימה ועוד ועוד סיפורים .








שניה לפני הפיזור תמונה של חלק מהחברים במפגש .חלק עזבו מוקדם .




כמובן חברי עכונט עייפים לפני החזרה לעכו



אך כמה שהחיים יפים ונעימים נצלו אותם כל יום מחדש כי מי יודע מה יילד יום ?

שבת שלום עזרא

עכשו שמתי לב אודי .
כרגע זו העונה .המים חמים מאוד ושיא העונה זה בחורף
חשבת כנראה שזו בריכה רגילה? אז לא, בחמת גדר המים חמים וכייפים .
כמה שיותר קר בחוץ כייף יותר בפנים

עזרא

נכון דני זה מומו אלמיזרק עכואי שגר בשיכון
האמצעי לא עכואי הוא גר בטבריה
שמח שמצאת מישהו מוכר ואכן עולם קטן .
עזרא

שבת שלום
חברים כמו שעזרא אחי כתב המפגשים האלו אחת ל-- עם אותם חברים ששרתנו יחד מעל 20 שנה גורם לכל אחד מאתנו התרוממות רוח אדירה

אין ספק כי לשרת ביחידה סגורה יש את היתרונות האלו

כמה חשוב לשמור על קשר כזה בכל אירגון וכמובן שהצבא תמיד ידע להוביל מפגשים כאלו

חשוב באמת לראות את כולם בריאים ולשמוע בשורות טובות כמה שיותר
הרי אמרנו כי החיים יפים וצריך לשמור עליהם
נזכרים ברגעים יפים נוסטלגיה כמו שאומרים

אז והיום כולם חברים קצינים ונגדים ללא הבדלים נשבענו להשאר חברים

עזרא את כוווולם לתוך אוטובוס היה מרים ואם צריך גרר או מנוף אז גם בלילה היה עזרא מרים


ופתאום בתוך המיים מוצאיחם את מר נוסטלגיה בני כלפון שלנו
אנו כבר מתגעגעים ורוצים לקבוע תאריך נוסף לעוד כמה חודשים


סיפורים יש חברים שרק נשאר בריאים כדי לספר סיפורים לחברים

מקווה שלא זיהמתם לי את המים-אני כרגע יוצא לשם.
בלי חוויות של חברה מהצבא ובטח בני כלפון לא יהיה שם.
רק אני ,המים והשמים (לא מעוננים אני מקווה)

עזרא, סתם הוספתי משהו כתוב כי אלברט העיר לי שאיני מגיב מספיק......ובאמת לא היה לי מה להגיד.

לחימושניקים המחייכים

הסיוט הגדול ביותר בצבא הוא להגיע לסדנא

חלילה אם נתקעת ואתה ממהר

פשוט ההנאה ביותר לעכב אותך .

ולמצוא לך את כל הסיבות בעולם מדוע הרכב חייב להמתין

אין חלקים ד"וח תאונות ,מליון טענות העיקר שהרכב ישאר בסדנא

עד היום אני לא מבין את התענוג של החימושניקים.לתקוע אותך

אז אולי היום תסבירו לי זאת

למה אלקי למה?
למה את כל כך נגד החיל הכי אפור הכי שחור שיש בצבא אבל שבלעדיו אין תזוזה
לכל הצבא על כל כליו .
אנשי החיל היו ועדיין עובדים מסביב לשעון בכלל ובפרט ביחידות הסגורות .
לגבי הכנסת רכב לעבודה בסדנא .
צריך להבין שישנם שני דרכי טיפול .האחד תקלות דרך והשניה טיפול תקופתי שנתי .
בדרך הראשונה המעבר לתיקון הוא דרך מחלקת הבוחנים לאבחן את מהות התקלה .
אם יש צורך ממלאים דוחו"ת נזק והיה ויש .הכלי מוכנס לסככת העבודה בגמר חוזר למחלקת בוחנים רואים שהכל בסדר הכלי משוחרר.
בדרך כלל במפגש חייל /בוחן יש את הקטע של כמעט אין נהג שמביא רכב לסדנא ולא אומר דחוף צריכים את הרכב ולכן מפה מתחיל המתחים המיותרים .
לומר לך אלקי בזמנו כשהייתי במוסכי חוץ נהגים היו אוהבים להגיע לסדנא ומבקשים לטפל כמה שיותר לאט כי היה להם כייף .

הדרך השניה בטיפול היא הטיפול התקופתי שזו כבר תכנית עבודה שנתית ומתוכננת
מגיע נהג לסדנא למסור את הרכב לטיפול חייב לפני ההגעה לסדנא בניקיון הרכב
חייב בכל מסמכי הרכב וכל היוצא מיכך .ורק אז הבוחנים מקבלים לטיפול .

בדיוק אותו הדבר כלפי טנקים או שאר הציוד החימושי שנמצא בכל הצבא .
אני הייתי מצפה אלקי שאחד שמקבל שירותים מחיל אפור שכזה קצת לפרגן לו .

שבת שלום
עזרא

עזרא

החזרת אותי שנים אחורה עם רענון הנוהלים

אני מאוד מעריך ומוקיר את אנשי העמל

וזאת ללא הילה ופרסום

טענותי לא לאנשי היחידות הסגורות

אלא לשאר.

ידידי
עזרא אחי כתב איך העסק מתנהל
כמו בכל מקום/אירגון יהיו כאלו שיתנו רק מה שצריך כלום ממה שצריך וישנם כאלו שיתנו את הנשמה

גם אני הייתי כועס לא פעם על שירות לקוי שאני מקבל מאחת מהיחידות

ונכון שזה מתסכל שאצל אחד הכלים היו נופלים מהיידיים והולך הביתה ואני צריך לעבוד לילות ועוד להתחנן למה אין רכב בזמן
אבל אלו החיים ידידי לא הכל וורוד בשום מקום

במקרה או שלא אנחנו שרתנו הרבה שנים ביחידה שהיתה הבית הראשון שלנו והמשפחה היתה הבית השני
כמובן שהמשפחה היתה יותר חשובה .אך ללא תמיכה של המשפחה אי אפשר היה לתת את הנשמה .

אני רוצה להאמין שחייל שמתגייס היום יעדיף לשרת רחוק מהביית או ביחידה סגורה

זה עולם אחר של שירות צבאי