|
דורון ידיד,
לא יודע מדוע אתה ממשיך להתעלם
כנראה שזה נוח מבחינה מצפונית לא לראות את הצער והקיפוח של השכן
ואחרי זה להמשיך ולהאשים אותו כשלמעשה ההתעלמות היא הסיבה לאסון
בכפרים אין תכנית מתאר לכן בונים בלי היתר
לגבי ארועי ואדי סליב מדהים הדמיון למהומות יום הכיפורים בעכו
ב־9 ביולי 1959 הוזמנה המשטרה על ידי הבעלים של בית הקפה "רוזוליו" בוואדי לרסן שיכור משתולל - תושב השכונה, הסבל עקיבא יעקב אלקריף. במהלך התקרית נורה אלקריף ברגליו. במהומת הירי נאספו תושבים ופרץ עימות אלים ביניהם לבין השוטרים. מפקד תחנת המשטרה המקומית שהגיע למקום הרגיע את הרוחות והאירוע הסתיים.
עוד באותו לילה נפוצו שמועות שווא על מות הפצוע, ובתגובה לכך הפגינו בבוקר ה־10 ביולי מאות מתושבי השכונה מול תחנת המשטרה המקומית. ההפגנה התפזרה בשקט, אך, מאוחר יותר, כבר באותו יום, נערכו הפגנות נוספות שהתפתחו למהומות אלימות. המפגינים יצאו אל שכונות הכרמל בחיפה, שם התגוררה האוכלוסייה הוותיקה והמבוססת, יידו אבנים, חסמו כבישים, הציתו מכוניות, שברו חלונות ראווה, ובזזו חנויות. בוואדי ובהדר הפכו מועדוני מפא"י וההסתדרות הכללית למטרה לזעם התושבים. המשטרה ניסתה לפזר את המפגינים בכוח ו־13 שוטרים ו־2 מפגינים נפצעו. 34 מפגינים נעצרו.
ב־11 ביולי פרצו מהומות אלימות ברחבי ישראל, ביישובים בהם רוכזו מזרחים כמו טבריה, באר שבע ומגדל העמק.
הממשלה התכנסה בעקבות האירועים לישיבת חירום, בסיומה פורסמה הצהרה: "הממשלה הטילה על המשטרה למנוע התפרעויות בכל האמצעים העומדים לרשותה". בנוסף החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט משה עציוני.
בפני הוועדה הופיע צעיר בשם דוד בן הרוש, שסיפר את סיפור האפלייה ממנה סבל, לטענתו. דבריו עוררו הזדהות ותמיכה, ובן הרוש הפך לדמות הייצוגית של איש השכונה ואדי סליב. בבחירות לכנסת בשנת 1959 התמודד בן הרוש ברשימה של יוצאי מרוקו, אך לא עבר את אחוז החסימה. מצע התנועה שנוסח בידי דוד בן הרוש בשבתו בכלא כלל בעיקר דרישות חברתיות לשיפור מצבם של העולים
בדו"ח הוועדה, קבע היו"ר השופט עציוני: "כאן חטאנו כולנו, כאן אשמים אנחנו כולנו".
תגובת הממשלה ניסתה לטפל בבעיות שחשפו המהומות, בטיפול נקודתי. השכונה פונתה מתושביה, הבתים הישנים נהרסו, והתושבים קיבלו דיור חלופי, טוב יותר. כן הוגדלו תקציבי פינוי המעברות. הוגשו הצעות חוק לסיוע למשפחות ברוכות ילדים, ולטיפול בחיילים משוחררים.
כפי שאתה רואה עם המזרחיים פתרו את הבעיה ולכן המזרחיים נותנים למדינה.
עם הערבים עדיין לא פתרו את הבעיה ועל כן אין לבוא בטענות כלפיהם.
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
