כתבה מענינת מאוד לקראת פתיחת שנת הלימודים
מנהל בית ספר ,מורה,תלמידה מנסים כל אחד מזווית שונה לענות על השאלה

אני בהחלט מסכים אם כל אחד מהם ובאמת איך יוצאים מהבוץ?


מורים עדיין מתקשים לתרגם למציאות את חלומותיהם על חינוך אחר, בעיקר בגלל תקציבים הולכים ונשחקים, כיתות צפופות ומשכורות זעומות. המנהלים שקועים במירוץ בלתי פוסק אחר ציונים ומדדים בינלאומיים, ולעתים קרובות נראה שהדבר מעסיק אותם יותר משמירה על המשמעת או הקניית ערכים.

מנהל בית הספר אומר

"הייתי מציע לכל מי שיש לו השפעה, לעצור את המירוץ הבלתי מוצדק אחרי אחוזי הצלחה בבגרות ולהשקיע בחינוך ערכי", אומר אורבך. "אני מחויב לקריטריונים הללו, אבל אם יכולתי - הייתי משנה את זה ולא משעבד את כל בית הספר לבחינות הבגרות. מערכת החינוך הציבה לעצמה אתגר: לחצות את רף 50 האחוזים של זכאים לבגרות. אינני חושב שזה יעד ראוי. אפשר להיות אזרח טוב ומועיל לחברה מבלי לרוץ ללימודים אקדמיים. תלמיד יכול להיות תוצר מוצלח של מערכת החינוך גם אם אין לו תעודת בגרות מלאה".

"במקום לבוא ממקום שנותן לבני נוער כלים ללמוד, מנסים להעמיס עליהם אינפורמציה שהם יכולים לקבל גם במקום אחר ביחידת זמן קצרה. זה מאוד מתסכל וגורם לשעמום גדול ביותר בבית הספר",

תלמידת כיתה ט'

"הייתי רוצה שילדים יקבלו כלים לחקור, לגלות עולמות חדשים, תרבויות אחרות, להשוות ולהקיש ממידע ותחומי לימוד שונים ופחות לשנן. זה יהפוך את חומר הלימוד למשהו שהם ישמחו לפגוש. לשם כך צריך גישה ניהולית אחרת".


מורה"

"יש ניסיון לשפר ולהשתלם, אבל זה לא פשוט והולך ונעשה יותר ויותר קשה. התלמידים לא קוראים היום כמו בעבר. תחומי העניין שלהם אחרים - אינטרנט ותקשורת."


לכתבה במלואה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3767791,00.html