לשמעון היקר
הסבלנות משתלמת ומוכיחה שוב ושוב
שהאינטרנט הוא מקור לא אכזב למידע
מצאתי באתר : rotter.net (בתגובה של פילוביץ שחף מתאריך: 18.07.03 )
חיבור על "עכו בתקופה המנדטורית" ראה בקישור הבא:
http://rotter.net/forum/gil/5391.shtml#39
תקופת המנדט - 1920-1948
בשנות מלחמת העולם השנייה הואץ קצב החיים הכלכליים בארץ-ישראל מפני שצבאות בעלות הברית רכשו בה רבים ממצרכיהם.
בסביבות עכו נוסד מפעל של חברת ספיניס (Spinneys) שסיפק מים מינרליים ממעיינות כברי ללקוחות ברחבי הארץ.
בצפון העיר הוקם בית חרושת לגפרורים.
נמל עכו היה הקטן מחמשת נמלי ארץ-ישראל (לצד חיפה, יפו, תל-אביב ועזה מאז 1936), אך המשיך לפעול.
אנו למדים אפוא שבראשית התקופה שימש הנמל כמעט רק לייצור סחורות, ואילו בסופה הלך וגדל היקף הייבוא במידה ניכרת.
את עכו פקדו בעיקר אוניות מפרש ופסחו עליה כמעט לגמרה כל אוניות הקיטור.
בנמל יכלו לעגון אוניות שעומקן עד שלשוה פת'ום (Fathom), שהם כארבעה וחצי מטר.
רוחב הכניסה נמל היה 150 רגל (כ-45 מטר), ואורך הרציף היה חמישים רגל (18 מטר).
עומק המים בקצהו היה 75 סנימטרים בלבד.
משרד העתיקות המנדטורי הוציא סכומי כסף ניכרים על עכו ודאג לשיפוץ חומות העיר שפניהן לים באבנים מסותתות ויפות יותר מאבני החומה המקוריות.
חזותו הנוכחית של מערב עכו העתיקה שפניו לים, לא עוצבה בתקופת הצלבנים, כפי שנוהגים לחשוב, אלא בתקופת המנדט הבריטי.
עכו החלה שוב להיות מוקד משיכה לתיירים.
נחשלותה נהפכה ליתרון.
העדר חיי כלכלה ערים ותנועה סואנת ברחובותיה תרמו לשמירת צביונה הציורי ואווירתה המיוחדת.
וכך תיארו שניים שביקרו בה בשנות השלושים.
דאגלס דאף כותב:
"עכו היא מצבור אבק גדול.
היא גוססת, ולא ירחק היום שתהיה חרובה ועזובה.
מסחרה פסק משקם הנמל הגדול החדש בחיפה...
הביצורים וחומות המגן נוטים לנפול, בכל אתר ואתר בתים הרוסים ושברי לבנים.
לא מתקנים את נזקי הים, והבקיעים בחומה גדלים והולכים בסערות החורף".
"מקום אחד של שלווה מצאתי, והוא מתחת לחצר בית הסוהר, אותו גהינום עלי אדמות.
קפלת ההוספיטלרים שוכנת מתחת לחצר בית הסוהר והכניסה אליה מרחוב צר סמוך לאבן הזכרון לחיילי הצי הבריטי שנספו במערכות 1799 ו-1840.
אין הרבה לראות בה, בית אלוקים הישן מולא בעפר, כדי שיוכל לשאת את משקל הביצורים החדשים שמעליו.
הכניסה בגובה קמרון תקרתו, כשלושים רגל בקירוב מעל רצפתו המקורית.
האבן כהה, ומכותמת בכתמי עפר ומכוסה בכורי עכביש, הגדולים ביותר שראיתי מעודי.
אך למרות הלכלוך הנך שרוי באווירה מיוחדת ונדירה."