י"ז בתמוז

התאריך י"ז בתמוז אחד שני תאריכים קרובים בחודש תמוז ; ושניהם מציינים אירוע זהה הקשור לחורבן הלאומי בשתי תקופות היסטוריות שונות ; ובהפרש של כ- 650 שנה:
י"ז בתמוז מציין את הבקעת חומות העיר ירושלים בידי האויב ; כשלב אחרון לפני כיבוש העיר וחורבן בית המקדש ; גם בתקופת הבית הראשון וגם בתקופת הבית השני.

1. תקופת הבית הראשון: בתאריך ט' בתמוז שנת 586 לפני הספירה הובקעה חומת ירושלים בידי צבא נבוכנאצר, מלך בבל, כמסופר בספר ירמיהו: "בעשתי עשרה (=12) שנה לצדקיהו [מלך יהודה] בחודש הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר" (ירמיהו לט, 2). וזאת לאחר מצור שהחל בחודש טבת ונמשך שישה חודשים. חודש ימים אחרי הבקעת החומה (י' בחודש אב) כבשו הבבלים את ירושלים, הרסו את בתיה והעלו אותם באש ; וגם שרפו את בית המקדש (מלכים ב' כה, 9).
יום הבקעת חומת ירושלים בידי נבוכנאצר נקבע לאחר החורבן ליום צום, שנזכר במקרא בשם "צום הרביעי" (זכריה ח, 19). וזאת לפי הלוח הקדום שמתחיל בחודש הראשון ; חודש ניסן, ועל פיו חודש תמוז הוא החודש הרביעי.

2. תקופת הבית השני: בתאריך י"ז בתמוז שנת 70 לספירה הובקעה חומת ירושלים בידי טיטוס, המפקד העליון של הצבא הרומי בארץ ישראל. המצור של הרומאים על ירושלים החל בחודש ניסן שנת 70 לספירה, ונמשך שלושה חודשים עד להבקעת החומר בחודש תמוז. כשלושה שבועות לאחר שנבקעה החומה, נכבשה ונהרסה ירושלים בידי צבאו של טיטוס, ובית המקדש הועלה באש.
מאחר שחורבן הבית השני נחשב חמור יותר מחורבן הבית הראשון, נקבע התאריך המאוחר יותר י"ז בתמוז ; כיום צום לזכר הבקעת חומות העיר (במקום ט' בתמוז).

להלן קטע קצר מתוך ספרו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שחי בתקופת המרד הגדול נגד הרומאים ואף היה מפקד המרד בגליל. לאחר שהמרידה בגליל נכשלה וכל ערי הגליל נפלו בידי הרומאים, מסר יוסף בן מתתיהו את עצמו לידיהם:
"וטיטוס פקד על חייליו להרוס את יסודות מצודת אנטוניה [שבחומה], ולהכין מעבר קל לעליית כל צבאו. ואז שמע שהופסקה הקרבת קרבן התמיד באותו היום, י"ז בחודש תמוז, כי היו חסרים אנשים (=כוהנים בבית המקדש), ובגלל זה נפלה רוחו של העם באופן נורא
בינתיים הרסו שאר כוחות הרומאים את יסודות מצודת אנטוניה בשבעה ימים ופלסו דרך רחבה אל הר הבית; יום אחרי עלות הרומאים [אל מצודת אנטוניה] התאספו רבים מן המורדים [היהודים], התכנסו והתקיפו את הזקיפים (=השומרים) הרומאים בהר הזיתים בשעה האחת עשרה של היום. הם קיוו שיימצאו אותם לא מוכנים; אבל הרומאים הרגישו מראש שהם [המורדים היהודים] מתקרבים, ומכל המצודות הסמוכות חשו מהר לעזרה, ועצרו בעד היהודים לעלות בכוח על מצודתם. בין היהודים לרומאים התחולל קרב מר, שבו בוצעו מעשי גבורה רבים על-ידי שני הצדדים."

על-פי יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ספר שישי פרק ב. תרגם מיוונית: שמואל חגי, הוצאת ראובן מס, תשמ"ג - 1982.

כ"כ "אירוני" שביום כזה י"ז בתמוז שזכור לעם היהודי כמכה קשה, אנחנו נאלצים לקבל עוד מכה לא קלה.