ארצנו בכותונת

ארצנו לבשה כותונת של פסים ,
פס של צעיף לבן מחרמון לראשה .
ופס ירוק של עמק מאיזור איילת ,
ופס תכלת בנגינת כינור מימת הגליל ,
מתרומם לו פס חום של סלע גלילי,
ותכלת גולשת-חובקת מכתפה השמאלי .
ארץ קטנה וחמודה – מתניה צרות ,
ושם בסביבה מתרכזות הרבה צרות .
אבל הפסים והצבעים עליזים ויפים ,
גולשים הלאה ועמם מתחלפים הנופים.
אל גדות הירקון פס של גאון,
דרך נופי השרון אדום הגבע.
פס מטפס בהרי יהודה ירוקי הצבע ,
ופס ירושליים הקדושה לכל דת וגזע.
אל מבוא השמש , פס חשוף פנים,
אל ים המוות שקט דומם-ים רפאים,
בעקבות פס החולות צהובי המראה,
נדרים אל הנגב ומעל המכתשים נדאה.
פס רחוק של גרניט ופניו קשים ,
ופס אנושי מגוון של נופשים-חופשים.
פס אורות זוהרים ובינהם זוגות מגששים,
אחרי פס של אהבה , אושר וטירוף חושים.
כך צבע וכך פס ,ארץ אחת לכולם ...
ארצנו הקטנטונת בכותונת .

אחלה שיר הבאת המורה הגדול מכולם שמעון לביא.

לילך

בסוף תשאירו אותי מובטל............................