עבדות מודל 2007: להיות עבד מתוך בחירה


בעבר היה ניתן לזהות את העבדים ולהגדיר את העבדות, היום הדברים מטשטשים והגבולות כבר לא כל כך ברורים



מושג העבדות עבר גלגולים רבים מאז ימי התנ''ך ועד ימינו. בעבר היה ניתן לזהות את העבדים, בין אם מדובר בעבד עברי או בעבדות סגנון ארצות הברית לפני מאה שנים. אך כיצד נוכל להגדיר את העבדות המודרנית? האם בכלל יש דבר כזה? האם העבדות הקלאסית, זו בה אדם מבצע פעולות הנכפות עליו, תקפה גם היום?

הדרך הנכונה ביותר להגדיר את העבדות של שנות האלפיים תהיה על-ידי הוספה; העבדות המודרנית הינה העבדות הקלאסית בתוספת מספר מרכיבים ייחודיים המאפיינים את זמננו. הרי לא ניתן להגיד שניצול העובדים הזרים הוא חף מכל נגע ותנאי העסקה שאינם הוגנים הם לא בדיוק נקיים מכפייה.

באותה נשימה יש לעקוב אחרי גלגולה של המילה ההפוכה לעבדות, החירות. מהי חירות? כיצד מרגיש אדם בן חורין? על דרך החיוב ניתן לומר כי החירות היא החופש לבחור במטרה, להגשים אידיאלים ולממש שאיפות ורצונות. ובמקביל ניתן להגדיר את החירות על דרך השלילה כהעדר כל התערבות של האדם עצמו בהחלטות הקשורות לחייו ובפעולות אותן הוא מבצע.

אחת מהתחושות הכי מבלבלות היא זו שהאדם מרגיש שהוא עבד להחלטותיו, ושהוא מבצע פעולות באי רצון מוחלט, למרות שהוא עצמו זה שבחר בהם. האם איננו מתלוננים על הדרך בה אנו חיים את חיינו, כשלמעשה אנו עצמנו בחרנו בה?

אישה הבוחרת להרות וללדת ילדים, נוקטת פעמים אין-ספור בפעולות שאיננה רוצה בהן, כמו לצעוק ולהעניש. אדם המחליט על קריירה במקצוע מסוים, עלול למצוא את עצמו נוקט בפעולות שאינן תואמות את רצונותיו. בחלק נכבד מהמקרים האדם מרגיש מחויב אל הדבר אותו בחר מרצון ומחשק, ונאלץ להכריח את עצמו להמשיך באותה הדרך, גם אם הוא אינו רוצה בה באותו הרגע.

לדעתי, הבחירות שלנו מביאות אותנו פעמים רבות לצמתים שלא התכוונו להגיע אליהם. גם אם המעשים והרצונות שלנו הם אלו המגדירים מי אנחנו, לפעמים אנחנו טובעים בים של עבדות מתוך בחירה. לי זה לא נשמע סתירה.