|
נתקפתי היום (יום שבת ) התקפת נוסטלגיה לימים הראשונים
שהגענו לארץ בשנת 1964 לעכו או ליתר דיוק למעברת נפוליאון
(החדשה למביני עניין ) היו אלה ימים יפים ותמימים ארץ ישראל היפה
שכולם היו עובדי כפיים , גרנו רומנים לצד מרוקאים בשכנות נפלאה
למרות הבדלי המנטליות , הבתים היו פתוחים בערבי שישי היו מתאספים
כל פעם בבית אחר אוכלים שותים ושרים עד הבוקר
למדתי אז בבי"ס גאולה במעברה לרגלי גבעת נפוליאון עם המנהל הקירח
שאיני זוכר את שמו המלא (שמו הפרטי היה אליעזר אני חושב )
זכורה לי במעברה החדשה המכולת של ועקנין וחנות הבשר
של אקוקה ( אח של "שפיגלר " ) וחנות המכולת בתוך בית פרטי של
אלון.
כמו כן זכורים לי משחקי הכדורגל של קבוצת ביתר עכו במגרש החולי הצמוד למעברה ,
עם המאמן שחקן אורי קסלסי (סגן ראש העיר בתקופת דה קסטרו )
והשחקנים סמי אבו אל פול (שהיה גם נגן דרבוקה ) אקוקה "שפיגלר "
"סטלמך " שאת שמו איני זוכר ואת האחים סבג
ז'קי סבג (ראש עיריית נהריה כיום ) ואחיו ויקטור ועוד אחד שאיני זוכר את שמו
שם התחיל אבי עליו השלום לופו גרינברג את קריירת השיפוט שלו בישראל
(היה שופט , מאמן , ושחקן בארץ הולדתו ברומניה ).
איזה ימים יפים פשוטים ולא מתוחכמים לאף אחד לא היה כלום אבל כולם היו מאושרים.
במידה ויש בין גולשי עכונט יוצאי מעברת נפוליאון אשמח לשמוע את חוויותיהם.
_________________
יוסי גרינברג
עכואי שאיכפת לו
מייחל ומצפה לעכו אחרת
" במקום שיש רצון - ישנה גם דרך "
נצח ישראל לא ישקר
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
