השבוע ביום שני ימלאו שנתיים מאז הלכה נעמי שמר לעולמה



יותר מכל- שירת נעמי שמר היא שירת תולדות המדינה, מ"אם בהר חצבת אבן " דרך "ירושלים של זהב" ועד "לו יהי" .
נעמי שמר היטיבה לבטא את ההסטוריה שלנו באופן כשרוני ומעודן, בשירים שהתאימו מאד לזמן כתיבתם וטעמם הטוב לא פג גם לאחר זמן רב.



היו לה לנעמי שמר ברוכת הכשרונות שני כשרונות מיוחדים שהפכו אותה למשוררת לאומית: כשרון ויכולת נדירים לחוש את העם, את כאבו ואת תקותו בשעות המסובכות והמורכבות ביותר-היפות והקשות כאחד. כשרון גדול נוסף היה היכולת לבטא תחושות אמיתיות אלו בכתיבה והלחנה שהפתיעו כל פעם מחדש.


נעמי שמר בטקס קבלת פרס ישראל




ניגוניה לא יפסיקו לעד.
יהא זכרה ברוך ונשמתה צרורה בצרור החיים.

קורות חיים

נעמי שמר ( 1930 - ‏2004)
משוררת ומלחינה ישראלית.
נעמי שמר הייתה מלכת הזמר העברי. שיריה של נעמי שמר מלווים ומעצבים את התרבות הישראלית המתחדשת ונותנים ביטוי ייחודי לתחושות הפרט והכלל.

נעמי שמר נולדה בקבוצת כנרת לרבקה ומאיר, ממייסדי הקיבוץ. בגיל שש החלה לנגן על פסנתר, וכבר בילדותה הנחתה ערבי שירה בציבור בקיבוץ. נעמי למדה באקדמיה למוסיקה שבירושלים וכששבה לקיבוץ, החלה ללמד ריתמיקה ילדים. שיר ילדים מוכר שחיברה באותה עת היה "הדואר בא היום" המושר עד היום בגני הילדים.
בצבא שרתה נעמי שמר בנח"ל והמשיכה במחלקת התרבות של החיל. ב- 1956 נישאה לגדעון שמר והשניים עברו לגור בתל-אביב, שם כתבה יחד עם יוחנן זראי את השירים למחזמר "חמש חמש" אשר הוצג בשנות החמישים וזכה להצלחה אדירה. בעקבות הצלחת המחזמר החלה נעמי שמר לכתוב שירים לזמרים וללהקות צבאיות. .
בשנת 1957, כתבה את התוכנית הראשונה של להקת "בצל ירוק", בה כיכב ידידה מלהקת הנח"ל, חיים טופול. היא כתבה עבורם את השיר "נועה" ואת "זמר נודד", המוכר יותר במילים " הדרך ארוכה היא ורבה". שיר זה נחשב ללהיטה הראשון.

שמה של נעמי שמר התפרסם בכל הארץ והיא הוזמנה לכתוב שירים ומופעי בידור. בשנת 1960 זכה שירה "הופה היי", במקום הראשון בפסטיבל בינלאומי באיטליה.

מאוחר יותר נעמי נפרדה מבעלה, נסעה עם בתה הצעירה הללי (ללי) לפאריס ושם כתבה שירים בהשפעה צרפתית כגון "העיר באפור", "אילו ציפורים", "שלגיה" ו"אין אהבות שמחות".
לקראת פסטיבל הזמר והפזמון בשנת תשכ"ז (1967), נתבקשה על ידי ראש העיר טדי קולק לכתוב שיר לכבוד ירושלים. השיר שכתבה , "ירושלים של זהב" , הושמע בפסטיבל וזכה לתשואות אדירות. שלושה שבועות לאחר הפסטיבל פרצה מלחמת ששת הימים והעיר העתיקה בירושלים שוחררה. משיר תפילה, הפך "ירושלים של זהב" למעין המנון.

לאחר מלחמת ששת-הימים, כתבה נעמי שמר את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר", אשר נתן ביטוי לכאב השכול של אותה מלחמה ומושמע עד היום בימים של שכול ואסון.
בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים חיברה את השיר "לו יהי" אשר היה לאחד משירי התקווה והכמיהה לעתיד טוב יותר המושרים ביותר בכל הזמנים.
הזדהותה עם תנועת ההתיישבות בכל שטחי ארץ ישראל, הובילה אותה לכתיבת שירים כגון "על כל אלה" בו שילבה את השורה המוכרת "אל נא תעקור נטוע".

בשנת 1983 זכתה נעמי שמר בפרס ישראל על תרומת פזמוניה ולחניה לזמר העברי, אשר הפכו לנכסי צאן ברזל של המוסיקה הישראלית כגון "עוד לא אהבתי די", "סימני דרך", "לא תנצחו אותי", "חורשת האקליפטוס", ו"אור" וכן על לחנים שכתבה לשירי משוררים כגון "שם הרי גולן" לשירה של רחל ו"אומרים ישנה ארץ" לשירו של שאול טשרניחובסקי.
בשנת 1993 כתבה את השיר "הכל פתוח", שזכה להצלחה עצומה.
בשנת 2000 השתתפה במופע המצליח "אלף שירים ושיר" שהיה מבוסס על שיריה.
בשנת 2001 – קבלה נעמי שמר מאוניברסיטת תל אביב תואר ד"ר לשם כבוד
נעמי שמר הייתה נשואה לסופר ועורך הדין מרדכי הורוביץ, אם לשניים וסבתא לארבעה.

נעמי שמר צמחה ליד חורשת האקליפטוס , הגשר והסירה. מאהבתה הלכה אל בורות המים, בארץ לא זרועה. היא הייתה מן האנשים הטובים באמצע הדרך. ידעה לשיר על המר והמתוק ושוב ושוב הצהירה שאין לה רגע דל , והכל פתוח כל עוד אנחנו כאן שרים. נעמי שמר ראתה את עצמה כזמר נודד ההולך בדרך ארוכה ורבה . "עצוב למות באמצע התמוז", אמרה, "אבל באמצע התמוז אמות".
נעמי שמר נחשבה לאחת היוצרות המוכשרות של ימינו. יצירותיה –מילים ומנגינות שגורים זה שנים רבות בפי כל. יצירותיה ליוו את מדינת ישראל מאז הקמתה: בעיתות מלחמה ובתקופות רוגע היא מתארת שעות של מצוקה אך אינה פוסחת על שעות של התרוממות רוח. את שיריה כתבה לכל הגילאים - לילדי הגן, ילדי בית הספר, לבני הנוער, לחיילים ולקשישים. שייקה לוי כתב "אנחנו כולנו נעמי שמר. את שיריה ישירו לנצח נצחים, שום תו לא ילך לאיבוד".