מר רבך היקר

אתה מאמין בכל מאודך כי הנך מורם מעם ומחשבותיך שלך ואלו בלבד הן הדרך הנכונה.
מי שמך להיות שופטו ומבקרו של ראש העיר הנוכחי -הרי טענת "לו הייתי יכול" ומן הסתם העדת על עצמך שאינך יכול.ולאחר מאמרך הנוכחי אני בטוח שאינך יכול כי אינך ברמה של מקבל החלטות-רק מעביר ביקורת מן הצד ותו לו.

אנחנו תושבי העיר שחיים פה (ובמקרה שלי-50 שנה) רואים את הדברים מזוית אחרת, מהוויתם היום יומית ולא מנקודת ראותו של משקיף בטלסקופ ארוך טווח מתוך מגדל השן שלו.

לא נעשה בעכו מעשה לינץ, לא נתכוון מעשה שכזה ויידוי האבנים לעבר הנהג הערבי הוא נוהג המקובל אף במקומותיך ביום הכיפורים גם על יהודים,כוחות הבטחון ונהגי אמבולנס.

ראש העיר קיבל החלטה אמיצה לביטול הפסטיבל ולראיה מקבל הוא גיבוי מכל תושבי העיר וחברי המועצה לרבות החברים הערביים המכהנים בה.המנהלת האומנותית של הפסטיבל הודיעה בשידור רדיו כי באה למחות נמרצות על ביטול הפסטיבל ויצאה מפה עם הבנה והסכמה כי הביטול היה הכרחי.

מי נתן לך לגיטימציה מוסרית להחליט מה טוב ומה רע, מה נכון לעשות ומה לא. שבתך "הרחק מן ההמון הסוער" אינה מוסיפה לך ולו גרם אחד של דעת ותבונת יתר מכל נקבלי ההחלטות הגרים פה,חיים פה ומתקיימים פה.

לו היית מכיר במעט את הרקורד של ראש העיר בעברו הצבאי לא היית מעז לחשוד בו במוגות לב ומבריחה מהתמודדות.נעשו בעיר מעשים שמחייבים החלטות אמיצות וראש העיר וצוות ההנהגה מכל גווני הקשת הפוליטית ידעו לעשות זאת כהלכה.

איננו מחרפים ומגדפים את הערבים. שנים של דו קיום אמיתי יהיו מליצים בעבורנו. במקרה דנן נחצו קווים אדומים כאשר המוני ערבים (מחבלים כהגדרתי) ביצעו פוגרום בשכונה יהודית דברים שהאסכולה אותה אתה מייצג מעדיפה לגמד עד לכדי הכחשה.

האשמותיך את המצב הסוציואקונומי כמרכיב היחידי להתפרצות מעיד עשרת מונים על חוסר הבנתףך ובורותך המעמיקה בנושא .הסכסוך הערבי יהודי אינו מתחיל ונגמר בעכו ,הוא אבל מתחיל בעיקר בחינוך ולא על בעיות תעסוקה.
הוא מתחיל בהטמעת שנאה במסגדים ובתי הספר, הוא ממשיך בתקשורת אומללה המעדיפה בדר"כ ליצור סקופים של מסכנות-מזרחיים וערבים,וכולם יחד קשורים בכלל הסכסוך היהודי ערבי השורר בכל המזרח התיכון.
מצב סוציואקונומי הוא רק קטליזטור למצב קיים.
קטונתי, אני האדם הפשוט ללמדך איש נאור כל כך את תורת ה-א-ב אבל בטוחני שבסביבתך,מצויים די משכילים ללמדך את עובדות החיים.

לאנשים שלא חצבו באבן לא יהיו יבלות בכפות הידיים.
אנשים שלא התנסו בפועל, חכמת חייהם מסתכמת במלל וביקורת
אנחנו אנשי עמל-תן לנו לנהל בשקט את חיינו ואל תפריע במחשבותיך הנלוזות.