הצטרף: 04 מרץ 2005, 01:00
הודעות: 18873
מיקום: אתר אישי ציבורי של אלברט לוי
|
היישוב היהודי בעכו: עליות ומורדות - מאת :ד''ר רבקה שפק ליסק
היישוב היהודי בעכו החל בתקופת המשנה והתלמוד וידע תקופות גירושים וטבח, אך גם של חיים יהודיים: מימי הביניים ואילך
חלק א' של המאמר
בעקבות המהומות בעיר עכו, הועלתה הטענה בקרב ערביי העיר כי מדובר בעיר ערבית מקדמת דנא. האומנם? הנה סיפור העיר עכו והיישוב היהודי בה.
יהודים חיו בעכו ברציפות מהמאה ה-3 לפנה"ס עד אמצע המאה ה-7, כאשר הכובשים הביזנטים טבחו בהם. מהמאה ה-10 או ה-11 לספירה חזרו יהודים לעכו, וחיו בה עד כיבושה והריסתה של עכו ע"י הממלוכים בסוף המאה ה-13. מהמאה ה-14 עד 1936 חיו יהודים בעכו ברציפות.
המוסלמים הראשונים בעכו הגיעו סביב אמצע המאה ה-7 לספירה ומספרם היה מועט. אליהם צורפו נוצרים ממוצא אירופי, שאולצו להתנצר בתקופה העבאסית, וסביר להניח שחזרו לנצרות עם הכיבוש הצלבני. התיישבות ערבים בעיר החלה רק סביב אמצע המאה ה-18.
עכו נמצאת בצפון הארץ, במפרץ הנקרא על שמה. השם עכו, נגזר עפ"י אגדה קדומה, מצרוף של שתי מלים, "עד כה". על-פי האגדה הים הציף את העולם פעמיים ובפעם השנייה נעצר לחוף עכו ובספר איוב נאמר: " עד פה תבוא ולא תוסיף". עד פה=עד כה, עכו.
עכו כיום היא עיר מעורבת. כ-30% מתוך 46,000 תושביה הם ערבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. עכו היא אחת הערים העתיקות, ובה אחד הנמלים העתיקים בעולם.
עכו קיימת מזה כ-4,000 שנה. היא הייתה עיר כנענית ואת שרידיה ניתן לראות בתל-עכו, שכינויו העממי הוא גבעת נפוליאון. המפרץ בו היא שוכנת הפך אותה לנמל בינלאומי לאורך ההיסטוריה. היא מוזכרת ברשימת הערים שכבש תחותמס ה-3 מלך מצרים בראשית המאה ה-15 לפנה"ס ובתעודות אל-עמרנה המצריות מהמאה ה- 14 לפנה"ס.
לכאורה הייתה עכו חלק מנחלת שבט אשר, אך למעשה היא לא נכבשה ונשארה עיר כנענית. על פי המסורת, דוד המלך כבש את עכו, אבל שלמה מסר אותה לחירם מלך צור כחלק מהעסקה לבניית בית המקדש. עכו הייתה חלק ממערך הערים הפניקיות בתקופת הבית הראשון. היא נכבשה ע"י מלך אשור וצורפה לפחוות דור האשורית, עפ"י גרסה אחת, ולפחוות מגידו, עפ"י גרסה אחרת, בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס.
תקופת הבית השני (538 לפנה"ס- 70 לספירה)
בתקופת השלטון הפרסי (538 לפנה"ס – 332 לפנה"ס) הייתה עכו בסיס צבאי ונמל מרכזי. הפרסים היו מעוניינים בשיתוף פעולה עם הפיניקים בשל הכוח הימי שלהם. לפיכך העניקו לערים הפיניקיות אוטונומיה רחבה. במאה ה-4 לפנה"ס הייתה עכו נמל חשוב בים התיכון.
אלכסנדר מוקדון כבש אותה מידי הפרסים ב-332 לפנה"ס. מעמדה של עכו היה כמעמדן של הערים הפיניקיות, והיא שלטה על כל ישובי עמק עכו. מהכיבוש ההלניסטי החלה התיישבות של יוונים בעיר ובשאר ערי מישור החוף.
לאחר מותו של אלכסנדר נאבקו יורשיו, התלמיים, שליטי מצרים, והסלבקיים, שליטי סוריה, על השליטה בא"י. מ-310 לפנה"ס עברה א"י לשלטון השושלת התלמיית המצרית, שמה הוחלף לפתולומיאוס והיא הפכה לפוליס יוונית. אבל, מראשית המאה ה-3 לפנה"ס התחדש המאבק בין שתי השושלות על השליטה בא"י וב-201 עברה הארץ לידי בית סלבקוס הסורי. בעידן ההלניסטי הייתה עכו הגדולה בערי החוף ומעמדה הכלכלי התחזק.
התקופה החשמונאית
בראשית התקופה החשמונאית (מרד החשמונאים החל ב- 167לפנה"ס) הייתה העיר בידי שושלת בית סלבקוס הסורית. מתוך הסכם בין הסלבקים ויונתן החשמונאי, לגבי תמיכת יהודי עכו בשלטונם, אנו למדים שבשלב מסוים בתקופה זו החלו היהודים להתיישב בעיר, אך השלטונות התלמיים והסלבקיים עודדו התיישבות יוונים-הלניסטים ולכן רוב תושביה היו נוכרים.
יונתן החשמונאי ניהל מו"מ להעברת העיר תחת שלטונו וביקר בה מספר פעמים. בביקורו השלישי ב- 143 לפנה"ס הוא נאסר עם פמליתו ע"י טריפון המצביא הסלבקי והוצא להורג עם אנשיו. בימיו של ינאי כבר היו רוב ערי החוף הנוכריות תחת שלטון יהודי. ניסיונו של אלכסנדר ינאי לכבוש את העיר נכשל. לאחר הכיבוש הרומי ב-63 לפנה"ס המשיכה עכו להיות עיר פוליס אוטונומית ועיר נוכרית אבל מספר היהודים בעיר גדל. הורדוס, שהיה וסאל של הרומיים ביצע בעיר עבודות בנייה לא מבוטלים.
התקופה הרומית ( 70 לס' – 324 לס' )
עכו מוזכרת במשנה ובתלמוד כעיר נוכרית שהייתה בה קהילה יהודית גדולה וחכמים נודעים חיו בה, כמו התנאים רבי שמעון בן יהודה ורבי יהודה בן אגרא, והאמוראים רבי תנחום בן חייא, רבי יצחק ורבי חזקיה. רבי אבא דמן היה מנהיג הקהילה. גם נשיא הסנהדרין, רבן גמליאל, התגורר בעכו תקופה מסוימת, בראשית המאה ה- 2 לספירה. מאחר שרוב תושביה של עכו היו נוכרים והיא הייתה חלק מהערים הפניקיות, היא לא נחשבה לחלק מא"י מבחינת ההלכה היהודית.
הטבח הרומי ביהודי עכו
עכו שמשה בסיס רומי חשוב. בימי הקיסר קלאודיוס (שנות ה-50 לספירה) הוקמה בעיר מושבה לחיילים משוחררים מהלגיונות הרומיים. בזמן המרד הגדול (66 לספירה – 70) שימשה עכו בסיס יציאה לצבא הרומי. עפ"י עדותו של יוסף בן מתתיהו, הנציב הרומי גסיוס פלורוס ערך ב-66 לס' טבח ביהודי עכו וכ- 2,000 נרצחו . הקיסר אספסינוס הגיע לעכו עם צבאו בדרך הים ועשה בה את ההכנות לכיבוש הגליל. הרומיים הרחיבו את הנמל ובנו שובר גלים.
עכו-פטולמאיס שמשה בסיס לצבא הרומי גם בעת דיכוי מרד בר כוכבא (132-125). היא המשיכה להיות פוליס בתקופה הרומית, אך עיר הלניסטית בתרבותה. אבל בעכו המשיכה להתקיים קהילה יהודית לכל אורך תקופת המשנה והתלמוד. מספר תושביה הגיע לכ-30,000 .
התקופה הביזאנטית (324- 638 )
בתקופה זו עכו גדלה והאוכלוסייה היוונית הפכה, בהדרגה, לנוצרית, אך הקהילה היהודית המשיכה להתקיים. ב-351 מרדו היהודים בשלטון הרומי (מרד גאלוס), וגאלוס טבח ביהודי עכו שהשתתפו במרד.
בין 614-628 שלטו בה הפרסים שכבשוה מידי הביזאנטים.
היהודים, עזרו לפרסים בכיבוש הארץ מאחר שסבלו מהתנכלויות מידי הנוצרים והשלטון, בתקופת השלטון הביזאנטי. לאחר הכיבוש הפרסי פרעו היהודים בנוצרים ואף אילצו את אחד הכמרים להתגייר. עפ"י סיפורו של יעקב המומר, שניסה ללא הצלחה, לנצר את היהודים, היהודים שרפו כנסייה וגם ספרי קודש נוצריים. לדברי יעקב המומר, היה באותם ימים בית כנסת ליד הנמל. אין עדות ממקור אחר על בית הכנסת.
הביזנטים טבחו ביהודים
לאחר שהביזנטים גרשו את הערבים ב-630 מעכו הם נקמו ביהודים על עזרתם לפרסים ועל רדיפת הנוצרים. עפ"י מחקרו של נתן שור בספרו "תולדות עכו", רוב יהודי עכו נרצחו או נמכרו לעבדות או גורשו מהעיר.
התקופה הערבית (638-1099 )
על פי ההיסטוריון הערבי, אל בלאד'רי נכבשה עכו ב-636, אבל במשך המאה ה-7 היא הייתה שדה קרב בין הערבים והביזנטים וסבלה מהרס רב. לאחר כיבושה מחדש בידי הערבים הם שיקמו את העיר, ביצרו מחדש את חומותיה והחזירו לה את שמה המקורי "עכו".
גם הנמל, שניזוק מהקרבות הממושכים, שופץ. עכו סופחה למחוז ירדן. לא חל שינוי מהותי בהרכב האוכלוסייה, שהייתה נוצרית- הלניסטית, ואליה נוספה רק שכבה קטנה של ערבים שליטי העיר. יש חילוקי דעות בין החוקרים לגבי תהליך ההתאסלמות של תושבי הארץ בכלל ותושבי עכו בכלל זה. שור בדעה שתהליך ההתאסלמות בעכו היה איטי ועיקרו התרחש בין 800 ל-1000. אבל, בעת הכיבוש הצלבני ב-1191 רק 50% מהאוכלוסייה הנוכרית התאסלמה. עפ"י מקור אחר, ב-750 עברה העיר לידי השושלת העבאסית ותושביה הנוצריים של העיר אולצו להתאסלם. את מקום הכנסיות תפשו המסגדים.
חוקר ריצארד בוליאט, קבע בספרו "המרת הדת לאסלאם", שרוב האוכלוסייה התאסלמה, אך הסכים עם שור שבחוגים מסוימים המעבר היה איטי יותר. ב-881 התחוללה רעידת אדמה וכתוצאה ממנה גל גדול הציף את העיר. ב-969 עבר השלטון בעיר לידי השושלת הפאטימית.
החזרה היהודית לעכו
בעת הכיבוש הערבי לא נותרו יהודים בעכו. הידיעות הראשונות על יהודים בעכו הן מהמאה ה-11. אבל, לדעת שור, יתכן שכבר קודם לכן, במאה ה-8 או ה-9 החלו יהודים לחזור לעכו. מהגניזה הקהירית אנו יודעים שב-1031 התגוררה בעיר משפחת יאשיה בן אהרון, והמשפחה תפשה עמדות מפתח עוד בסוף המאה ה-10. ב-1040 יש ידיעה על הרב אברהם בן שלמה, שכנראה, היה רבה של עכו. אליהו בן אהרון בן יאשיה סיים בעכו, ב-1041 את כתיבת הקונקורדנציה לתנ"ך. ב-1095 יש דיווח על מרכז תורה ובי"ד יהודי בעכו, המעיד על קיומה של קהילה יהודית.
התקופה הצלבנית ( 1099- 1260. עכו נכבשה רק ב-1291)
בתקופה הצלבנית הפכה עכו לעיר הגדולה והעשירה בממלכה הצלבנית והייתה לעיר מסחרית בינלאומית.
הצלבנים כבשו את עכו ב-1104 ובניגוד למעשי הטבח שערכו ביהודים ביישובים שונים בארץ, לא נגעו לרעה ביהודי עכו. אבל, יש עדויות שהיו יהודים שברחו ערב הכיבוש הצלבני מחשש לטבח.
מקור ערבי-ישראלי טוען שהצלבנים רצחו כ-4,000 ערבים עם כיבוש העיר. במאמר "התפרוסת היישובית והכלכלית- הכפר והעיר:העיר הצלבנית" בספר "ההיסטוריה של א"י" בעריכת משה דודהר, מתוארים הרבעים השונים של עכו ואין אזכור של רובע מוסלמי כלל. כנראה, שלא נותרו ערבים בעיר, ויתכן, שהנוצרים שאולצו להתאסלם, חזרו לנצרות.
העיר עכו הפכה לעיר צלבנית. מאחר שהעיר האיטלקית גנואה סייעה, בעזרת הצי שלה, בכיבושה של עכו. אנשי גנואה הורשו להקים שכונה בפתח הנמל ותושביה, סוחרים וימאים, קיבלו פטור ממסים. לאחר מכן קיבלו גם ונציה, פיזה אמלפי ומרסי מעמד דומה. נוכחותם של סוחרים איטלקים וצרפתים העלתה את חשיבותה של עכו שנמלה הפך למקשר בין מערב ומזרח. הצלבנים בנו את כנסיית סנט אנה. בתקופה הצלבנית היו בעכו 50,000 תושבים, רובם נוצרים אירופאים, ומיעוטם נוצרים-אורתודוכסים ויהודים.
הקהילה היהודית בתקופה הצלבנית: הגעת הרמב"ם ואלחריזי
בתקופה הצלבנית הייתה בעיר קהילה יהודית ובה בית כנסת וחכמים רבים. במסמכי הגניזה הקהירית נזכרים פייטנים, חכמים בתורה ויהודים תושבי עכו. בנימין מטודלה ביקר בעיר ב-1173 ומצא בה 200 יהודים. הרמב"ם הגיע לעכו ב-1165 ואף התגורר בעיר תקופה מסוימת. רבי פתחיה מרגנסבורג ביקר בעיר ב-1180 ודיווח על קיומה של קהילה יהודית בעכו ובה בין 100 ל-300 יהודים. המשורר יהודה אלחריזי ביקר בעיר ב-1212.
קבלת הפנים של יהודי עכו למלך צרפת
ב-1210 ערכו יהודי עכו, עפ"י מחקר של פרופ' יהושע פראוור, "תולדות מלחמת הצלבנים", קבלת פנים למלך ירושלים ז'אן דה בריין, שביקר בעיר. בין 1209-1211 הגיעו לעיר עפ"י פראוור כ-300 משפחות מצרפת ומאזורים בצרפת שהיו תחת שלטון אנגלי, וביניהם היו רבנים שהתיישבו בעכו, רבי יוסף בן גרשם, הרב שמשון שאנץ מצרפת, ועוד.
ב- 1226 הגיע לעכו רבי שם טוב ברבי יצחק מטורטוזה, ממלכת ארגון הספרד. ב-1260 הגיע לעיר הרב יחיאל מפריס, שעלה עם תלמידיו והקים ישיבה בעיר בהנהגתו, "ישיבת דפריז". לאחר מותו של רבי יחיאל שימש הרמב"ן (רבי משה בן נחמן, שנאלץ לברוח מברצלונה לאחר ויכוח ברצלונה ב-1263) כרבה של הישיבה.
בישיבה התנהל ויכוח על ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" ורבי שלמה פטיט נודה על רקע הוויכוח והחלטתו לשרוף את הספר. יש עדות שהרמב"ן נשא דרשה ב-1268 בבית הכנסת בעכו, שתיאורו היה שהוא "גדול וגבוה, יש בו י"ב חלונות וכל חלון כמו פתח בית הכנסת של ליוורנו (שבאיטליה), והוא נקרא ביה"כ של אחאב". במאה ה-13 נחשבה הקהילה היהודית בעכו למרכז רוחני בעיני תפוצות הגולה.
סאלח א-דין כבש את עכו ב-1187, ללא קרב. סוחרים נוצרים נמלטו מהעיר, אך הצלבנים, בפיקודו של ריצארד לב ארי, כבשוה מחדש ב-1191, לאחר מצור של שנתיים. לאחר נפילת ירושלים, הייתה עכו לבירת הצלבנים, המעוז האחרון של הצלבנים בארץ, ואבירי מסדר ההוספיטלרים התיישבו בה. עכו שבה ושגשגה ומספר תושביה עלה שוב ל-40,000. הצלבנים הקימו בעיר כנסיות, מנזרים וסוחרים מערים נוספות באיטליה וצרפת- סאן ג'מיניאנו, לוקה- ואף מברצלונה, התיישבו בעיר . במאה ה-13 הגיע מספר תושביה ל-50,000 .
התקופה הממלוכית (1260 – 1516)
העיר נכבשה ע"י הממלוכים, ב-1291, אם כי השלטון הצלבני ברוב חלקי הארץ הסתיים עוד ב-1260. הממלוכים הרסו את העיר, את ביצוריה ואת הנמל. התושבים הנוצרים שנותרו בחיים נמלטו. חורבן עכו הביא לסופה של הקהילה היהודית. גיאוגרף מוסלמי הזכיר את קיום עכו ב-1320. בערך עכו שכתב זאב וילנאי ב"אנציקלופדיה אריאל", הייתה העיר חרבה במאות ה-14 וה-15, כלומר עד הכיבוש העות'מני. עפ"י גירסה אחרת הוחל בשיקומה החלקי של העיר מחורבותיה, סביב אמצע המאה ה-14 ויהודים שבו להתגורר בה.
ד''ר רבקה שפק ליסק 14/11/2008 http://www.omedia.co.il/Show_Article.as ... MenuID=862
_________________
עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט,
שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet
AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו
akkonet@gmail.com
קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
