תקווה

ויום אחד תפציע שמש............

קרניים ארוכות וזהובות תשלח
מבעד עננים קודרים ושחורים
ואט אט עולה האור ממזרח
אל עבר ימים נהורים.

כי לא לשחור לנצח הכח
ולא לנצח קדרות וקור
לא לעד נלך שכוח
עוד נזקוף קומתנו –זכור

עוד נשיב בלעג מבטנו
אל ימים אפלים שחלפו ואינם
ונגיע אל חוף מבטחנו
אל חול הזהב הזך והחם.

כי קרן התקווה הזוהרת
תחדור מבעד כסות האפלה הזרה
ותפעם בנו כאש בוערת
עד תאיר הדרך במעלה ההר חזרה

עוד נשב בפסגת ההר הנישא
ונביט מטה בשחוק
כי התקווה היא הדבר הנפלא
שתלותנו בה- תביאנו רחוק.....

ויום אחד תפציע השמש............

צביקה,אוג 2005

הפעם עם קצת כעס בלב-ואל תקבלו את אישית:-
חבר

חבר הוא ישות שלראותך תמיד שמח
שעל שכמך באחווה בכל עת טופח
יודע מתי אתה עצוב עמוק בפנים
יודע גם בשמחתך לחלוק לפעמים
מבין צפונות לבך נסתרות וגלויות
יודע בעבורך אוזן קשבת להיות
אתה חש כי זה הדבר הקרוב ביותר
מקשיב לך,מבין אותך-יודע גם לוותר
כשקר לך קר גם לו
כשנעים לך –שמח ליבו
אתה יכול ללטף אותו והוא לא יתלונן
הוא יניח ראשו בחיכך ולא יחשוש מעין מתבונן
זוהי מהות של חבר קרוב ועד הוא אלי
שמי שיחסו אלי כך -הוא רק הכלב שלי.



26/8/2005

השיר הבא נכתב בשנת 1987 בעת שההיתי מאושפז בית חולים:


מחשבות זדון



ממרומי הקומה השלישית,מבעד לחלון הזכוכית
רואה כיצד מתחתי מתרוצצים אנשים כאחוזי תזזית
מגובה כה רם איני יכול לחדור לתוכם
מה אומרות פניהם,מה צופן ליבם
האם מר הוא על קרוב הסובל ממכאוב עד מאד
או עולז בקרבו בשמחה על ילוד?
אך ממרומי הקומה השלישית ,גם חלון הזכוכית אינו מחדש
אינו מאפשר לדעת,רק לנסות לנחש..
ובעצם מה איכפת לי-כך בראשי היצר מנקר
הרי לא אותי הם באים לבקר!
שיהו פניהם עצובות או ליבם עליז ושמח
העיקר שאלה שאותי רוצים לבקר -ביתי אארח!

צביקה בינסקי
30/3/1987

30/3/1987
בית החולים

מלאך בלבן

בכל רגע ובכל עת-ביום ובליל
לא תנום ולא תישן....אחות ישראל
לכל אנחה וגניחה היא ראשונה תגיע,
ולכל צער וכאב במילה טובה תרגיע
כמו מלאך בלבן ללא כנפיים מעליה
תביא בשורה לכל מכאוב-ממש במו ידיה
ללא צורך במילה טובה ובתשר-לא תראה אף שתכעס
כי מעשיה הם מקרב לב ולא על מנת לקבל פרס
וגם אם יש חולה/יתום/ללא קרוב-ממש עזוב לאנחות
לפתע יש לו משפחה....-יש לו אחות

צביקה בינסקי

נכתב לזכרה של רונית ינקו ז"ל-חברת מועדון צעירי עכו ,עובדת מחלקת הגבייה בעירית עכו שהלכה לעולמה לאחר מחלה ממארת.

אתה אדון כל הארץ-מלך העולם
בורא כל חי וצמח,
בורא הרים וגאיות כולם
כל עץ וכל פרח

אתה ברוב הודך -גורל אנוש קובע
ובהבל פה-מוחה ישוב
לכל מוצא של פה אתה שומע
ולכל תחינה אתה קשוב.

אתה שלפניך מלכים כורעים ברך
בפני אדון האדונים
בהינף יד מתוה כל דרך
לכל עבדיך הנתינים

אתה שברצונך שולח לאבדון כל נפש מזיקה
בפעם זו טעותך גורלית
כחלופה-יש בידי רשימה ארוכה
אז למה דוקא רונית??


צביקה בינסקי

איך מביעים אהבה

יש המביע אהבה בפרח טרי ורוד שזה עתה הפקיע
יש העושה זאת בליטוף ענוג ומרגיע
יש שדמעה מעינו מביעה אהבה אדירה אצורה בכאב
ויש שמתנת אודם וספיר-הינם היגד של רחשי הלב
אך יש מתי מעט שאש האהבה בליבם מפעמת
ואותה מביעים הם בשתיקה רועמת
כי האהבה אינה ניתנת לתיאור במילים
כי זהו רגש הנעלה מכל הנעלים
ולא היהלום מהווה תחליף מאלף
לדבר הנובע...-כה עמוק מהלב.

גם אם בלוריתי תנצנץ בבוהק של שמן
ומשקפי שמש "קשוחים" יעטרו את פני
חזותי תבשר-זהו גבר
מצואיסטי,אדיר עד בלי די
אף אם מסר כזה ישודר
אנא זכרי הנמסר להלן
אם לרגע תעזבי לי ת'יד
אמעד ואפול אפרקדן........

יום הכיפורים


סליחה מאנשי הבית ומי מדייריו
לכל מי שאי פעם מדברי נעלב
כי ביום הכיפורים סולח ה' לעברו שנעשו לעברו
אך לא לאלה שבין אדם לחברו
זו ההזדמנות וזה הרגע הגדול
לדעת להתעלות-למחול על הכל
כי אלה שמחילתם מקרב לב ואמונה...
...אפשר שוב להרגיז שנה שלמה.....
אבא

צביקה בינסקי -1995

נכתב לזוגתי סתם כך...

והיה אם לפתע תשרור עלטה בחיינו
השמש תעלם ולא יהה אור בעיננו
גם אם גשם ירד ,סופה וכפור
ולגופנו ונפשנו לא נמצא כל מסתור
גם אם הארץ תרעש-לבה אש וגופרית
וכל טוב בעולם-כל שיפה היא תשחית
גם אז אהיה המאושר בכל החלד
כי לי תמיד יהיו שמיים של תכלת
חום אור ומנגינה נעימה בכל דרך בה אלך
כי רק לי יש את...חום לבך


צביקה בינסקי

ושוב הספד לרונית ינקו ז"ל -חברתנו ל"מועדון צעירי עכו"

הית לנו כאם-כליל השלמות של רוך ותום
ולפתע השארת אותנו עזובים כבן יתום
ידענו כי ממך רק חיוך יכול להגיח
וחיוך שכזה-כל פגע ישכיח

בכל היית ראשונה-בכל דבר שנגעת
הפנסיונר הראשון במועדון-היה זה לו נישאת
ומי ביננו את ביתה ראשונה חיתנה
ונכד ראשון במועדון-מי זו שחיתלה?

מי הראשונה שאותנו הרגיעה בכל ויכוח סוער
נועם דברה השקט הבליח בנוגה זוהר
לפחות ולו בפעם הזו האחת והיחידה הנדונה
היית מחכה...להיות האחרונה...


לאחינו קלמן(שלצערנו אך הוא הלך לעולמו)

חסרי מילים נותרנו בעומדנו מולך
כנגד עוצמת הכאב
אך החום בליבנו יציף את כולך
למרות הגוף הדואב
אף אם אין אנו תחליף לאדם כה אהוב
תדע ויהיה הדבר עמוק בליבך
כי לכל אשר תפנה ובכל רגע עצוב
המועדון הוא לך משפחה


צביקה בינסקי

[]