
|

|

|

|
תימורה שירי, מנהלת בית הספר "אורט". נעזרת בתצלומים כדי להבין השתלשלות של
קטטות
|

|

|
תצלום: לימור אדרי
|
ליפית ברזילי, מנהלת בית ספר מקיף עירוני ד' באשקלון, יש 11 עיניים
נוספות - מהמסך המפוצל שבמשרדה היא יכולה לדעת בזמן אמת כמעט כל דבר שקורה
במסדרונות המרכזיים של בית הספר, בשערים המרכזיים, בחצרות ובחדרי המחשב. אמנם,
היא יודעת שגם 11 המצלמות שפזורות ברחבי המוסד שבניהולה, לא מקנות לה שליטה
מוחלטת על הנעשה בכל פינה, ולמרות זאת, כשנתיים אחרי התקנתן - היא לא יכולה לוותר
עליהן.
גם יצחק אברג'יל, מנהל בית הספר התעשייתי
"אורט" ע"ש אדיבי בעיר, לא יכול בלי המצלמות. בבית ספרו
מותקנות 16 מצלמות. כמעט ואין פינה בבית הספר שלא מתועדת כל שעות היממה. הוא
מדווח על שיפור באקלים הבית ספרי, על ירידה בפגיעה ברכוש בית הספר ואפילו על
ירידה במספר מקרי האלימות בין התלמידים. "שום דבר לא נעשה כאן בחשאיות. הכל גלוי וידוע לתלמידים. הם יודעים היטב היכן נמצאת כל
מצלמה וכשהם יודעים שכל אירוע חריג מתועד - הם נזהרים יותר. זאת מערכת מצוינת.
אם היו לי 30 מצלמות במקום 16, הייתי מרוצה עוד יותר", הוא אומר.
המצלמות הותקנו לפני כשנתיים בשישה בתי ספר תיכוניים גדולים באשקלון, בשיתוף
עיריית אשקלון ו"מצילה" - המועצה הציבורית למניעת אלימות בישראל.
בתחילה, התקנת המצלמות נועדה להתמודד עם תופעת הגניבות מבתי הספר בלילות
ובסופי שבוע, אך בהמשך המנהלים "גילו" שניתן לנצלן גם לטובת טיפול
במקרי אלימות וגניבה מצד תלמידים. "לעולם לא אראה לתלמיד את מה שהמצלמה
תיעדה, אך אומר לו שיש לי מידע מוצק על אמיתותה של גרסה כזאת או אחרת",
אומר אברג'יל.
באחד מבתי הספר התיכוניים באשקלון אירעה לפני כמה חודשים תקרית אלימה קשה -
צעיר תושב העיר, שאינו לומד באותו בית הספר, הסתנן פנימה. הוא מצא את חברתו
במסדרון, היכה אותה, פתח את ילקוטה והשליך את
מחברותיה וספריה לכל עבר. פרטי המקרה נודעו להנהלה והמורים ניסו לשכנע את
הנערה להתלונן במשטרה, אך היא סירבה. למנהל בית הספר לא נותרה ברירה - הוא
התקשר אל חוקרי הנוער ומסר לידיהם את סרט ההקלטה. כל שנותר לשוטרים הוא לאתר
את הצעיר המכה ולעצור אותו.
"בתחילת השבוע", מספרת ברזילי, "ישבתי במשרדי בישיבת הנהלה
ומדי פעם העפתי מבט לעבר המסך המפוצל. באותה שעה התנהל שיעור בכיתת המחשבים
וראיתי שני תלמידים שמתעסקים באופן מוזר עם המחשב. 20 דקות הם ניסו לחבל בו.
באותו שלב החלטתי שאני לא יכולה להתאפק עוד וחרגתי מהנוהג שלי לא להשתמש
במערכת הכריזה שמחוברת למצלמות. פשוט קראתי בשמותיהם של שני התלמידים וביקשתי
מהמורה לבדוק את המחשב. כולם היו המומים".
תימורה שירי, מנהלת בית הספר "אורט" ע"ש הנרי
רונסון, מרוצה אף היא מביצועי המצלמות. 12 מצלמות
פזורות בשטח בית הספר שמשתרע על כ-40 דונמים. המצלמות בבית ספרה מכסות גם
"שטחים מתים" בחצרות. "פעם גנבו לנו תכולה של כיתת מחשבים.
המצלמה תיעדה הכל והמשטרה תפסה את הגנבים",
היא מספרת. לדבריה, לא אחת נעזרה בתצלומים כדי להבין השתלשלות של קטטות שפרצו
בין תלמידים ולאיתור אלה שהיו מעורבים בהן.
אורלי פולט, רכזת "מצילה" באשקלון, אומרת שמאז שהותקנו המצלמות
בתיכונים באשקלון מספר מקרי האלימות ירד, ואתו גם מספר מעשי הוונדליזם.
"זה לא אומר שאין מקרים. יש עדיין אירועים חריגים, אבל פחות", היא
אומרת.
במשרד החינוך אומרים, כי על פי חוות דעת משפטיות, ניתן להציב מצלמות בשטחים
הפתוחים והצבתן אינה פוגעת בפרטיות התלמידים והמורים. במחוז דרום של המשרד
דווקא מתלהבים מהרעיון, ואמרו כי הצבת המצלמות בבתי הספר תרמה לשיפור האקלים
הבית ספרי.
לדברי פולט, בהתחלה התקנת המצלמות עוררה תרעומת בקרב התלמידים. "הם אמרו
שהם מרגישים כמו בכלא משום שכל תנועותיהם מתועדות. בחלוף הזמן המצלמות התקבלו
כעובדה מוגמרת. הן נמצאות רק בנקודות חיכוך אפשריות, כמו מסדרונות, שערי
הכניסה למוסדות החינוך או בכיתות שבהן יש רכוש יקר. בתוך כיתות הלימוד הרגילות
ובחדרי ההלבשה אין מצלמות", היא אומרת.
בר, תלמיד כיתה ט' בבית ספר מקיף עירוני ד', מרוצה פחות מהמנהלים.
"נכנסים לי לפרטיות וזה מאוד מפריע לי. אני לא אוהב שנכנסים לי לחיים
ובגלל זה אני מגביל את תנועותי בבית הספר",
אמר. לעומתו, אלירן מכיתה ח', לא ממש מוטרד.
"אני לא פוחד ולא חושש מהמצלמות. אם תהיה סיבה לתפוס אותי בעניין כלשהו,
ניתן לעשות זאת גם בלי מצלמות. יש מספיק מורים ותלמידים שיכולים להבחין בי
ולספר להנהלה", הוא אומר.
בתיכון מקיף עירוני א' באשקלון לא הותקנו מצלמות בגלל התנגדות המנהלת, עדנה וולנשטיין. "זה לא מונע מקרי אלימות", היא
מסבירה. לדבריה, היא אף חוששת שהדבר עשוי לגביר את רצונם של תלמידים לעשות
עבירות "מתוחכמות ויצירתיות יותר. בית ספר הוא לא בנק והתלמידים לא
הולכים לשדוד כספות. זאת הוצאה כספית ענקית שהייתי בשמחה רבה משקיעה במקומות
אחרים", היא אומרת
מקור
הכתבה הארץ
|