חדשות בעכונט

אמן מוזיקאי צעיר מעכו, דן גבאי, בן 20

תחילתו של עי-דן. - השבוע נפגשתי עם אמן צעיר מעכו, דן גבאי, בן 20 , מ ו ז י ק א י.
קצת רקע - בגיל 13 הוא היה שומע מוזיקה שאנשים קצת יותר גדולים ממנו היו עושים במחשב הביתי שלהם במרחק כמה בתים ממנו, "מן טראנס עכואי כזה"

 דן רץ להביא את התוכנה והחל גם ליצור במחשב שלו, משם זה התחיל. 3 שנים של טראנס. של אלקטרוניקה. של דיג'דוג'ים במסיבות.
בגיל 16 וחצי הוא 'ענד' גיטרה, התחיל ללמוד לנגן לבד בבית, גם זה לא הספיק לו, עם הזמן גם למד קלידים, וגם עם עצמו בחדר.
הפרטים הבאים לא היו מתוכננים בתמונות שדן צייר לעתידו:
רגשות גרמו לו לכתוב מילים, יצא לו גם להלחין אותם, הוא גילה שיש לו קול לא עד כדי כך צורם, אפילו קצת מודה שהקול הזה דיי יפה ומספיק כדי לכבוש. והוא החליט שהוא רוצה לפתח את זה, לזרום עם זה, "הסיפוק הזה שאנשים שומעים אותך ונהנים עשה לי משהו ורציתי עוד מזה".
לא סיפור סינדרלה מיוחד אבל עדיין שווה.
גרמתי לו קצת יותר להיפתח, כדי שאוכל לספר לכם על ה"בנאדן"...

מהו ז'אנר המוזיקה שלך?
" חה, אין לי. כשהייתי בן 18 וחצי בערך הוצאתי לרשת אלבום סקיצה ראשון שלי, שירים שכתבתי והלחנתי, הפקתי והקלטתי אותם לבד בבית, הסגנון משתנה משיר לשיר, רוב הסולמות הם סולמות בלוזיים, המוזיקה תכלס בהפקה שלה היא רוק, הלחנים פופיסטיים מידיי פעם, ויש גם בלדות, אבל מאז המיני אלבום הזה דברים השתנו".

האחרון שלך שלא נמצא באלבום (שהפך בעתיד לשיר של הלהקה שכבר נדבר עליה) –
הוא רוק אלקטרוני לא קל בכלל, עם הרבה ורידים יוצאים מהגרון, זה מה שאתה הולך לעשות בעתיד?
"לא, לא יודע, אולי, אני אוהב לעשות הרבה דברים, אולי אוציא אלבום אחד בכל סגנון.
אף אחד לא עשה את זה, נשמע מגניב"

ואיזה סוג מוזיקה אתה אוהב, שומע בבית?
"אני אוהב הכל, כל מה שאני מתחבר אליו ונשמע לי טוב לאוזן, זה יכול להיות הרבה סגנונות, לומר לך שאני אוהב סגנון אחד זה יהיה קצת דבילי, מי שאוהב מוזיקה צריך לפתוח את האוזניים, לפתוח אופק"

מאיפה ההשראה ליצור?
"מצב נפשי, רגשי. לפעמים גם אומנים שאני שומע גורמים לי לרצות לעשות וליצור, מביאים חומר למחשבה."

ועל מה המוזיקה שלך מדברת?
"חיי היום יום שלי, חיי האהבה שלי, דעות אישיות"

איך מתבצע תהליך היצירה שלך?
"תהליך היצירה? ביטוי מלחיץ קצת, מצחיק אולי, הכתיבה יחסית מהירה ולא נסחבת, אם אני מרגיש שאני צריך לכתוב עכשיו אז אני פשוט עושה את זה ולא כותב בית ויום אחרי את הפזמון, אצלי זה לא ככה בכל אופן, וההלחנה מקבילה לכתיבה בדרך כלל, זה זמן מוזר, נכנסת בי רוח, לוקחת לי את היד ומתחילה לכתוב , לא הספקתי לסיים לכתוב וכבר לקחתי גיטרה או את הקלידים וזה פשוט יוצא – יש לחן יש מילים, יש שיר, כל מה שנותר זה לעבד ולעשות סקיצה, ומזה אני נהנה באולפן הביתי "

איזה מסר אתה מנסה להעביר למאזינים שלך?
" אני מנסה ליצור תחושת הזדהות, שיגידו 'וואלה זה בול מה שקרה לי, בול מה שהרגשתי' "


אתה חושב שמוזיקה זה מה שאתה רוצה לעשות בחיים, או שזה בגדר תחביב כל עוד אתה צעיר?
"תחביב בחיים זה לא היה ולא יהיה תחביב זו מילה רדודה מידיי בשביל לתאר את האהבה שלי למוזיקה, אני כן יתעסק במוזיקה בחיים שלי, למרות שיש לי עוד תחומי עניין שבהחלט יכולים להיות לי ריווחים יותר, אבל מוזיקה זה משהו שאני רוצה לעשות כל החיים, לאו דווקא רק בכתיבה, הלחנה, או ביצוע, אלא גם בהפקה או עיבוד, בכלל אני מאוד אוהב תקשורת, אני בטוח ימשיך להתעסק בזה כמו עכשיו"

מי הבמה הראשונה שלך?
"במת אודיטוריום בבה"ס במופע פורים. גם נגינה גם שירה גם משחק, הכל הולך. "

ומה עשית כדי לצבור ניסיון במה?
" צברתי אותו כבר בתיכון תוך כדי מופעים וטקסים, יש עוד המון ללמוד, אבל צריך לדעת לעלות על הבמה ולהיות אתה, גם אם אתה ביישן, או בעל פה גדול לא נשלט, תהיה הכי אתה"

איך המוזיקה השתלבה עם הלימודים ואיך עכשיו משתלבת בחיים האזרחיים?
" האמת היא שלקראת סוף התיכון התעסקתי יותר בלנגן ולכתוב מאשר בלמידה, וכרגע בכלל ההתעסקות במוזיקה היא יותר גדולה, כי זה הדבר שאני עובד בו, אני מנהל שני מרכזי מוזיקה ואולפן בעכו, וגם סולן של להקה שהקמנו"

שוב אנחנו מזכירים -עוד נחזור ללהקה הזאת, אבל הקוראים בטח שואלים את עצמם מה הביטוי הזה אומר "חיים אזרחיים" בגיל 20? נסגור את הפינה הזאת בזריזות -
דן התגייס לצבא, כן התגייס, אך השתחרר לאחר חצי שנה מסיבות רפואיות. דגש. הוא מבקש. המוזיקה היא לא הסיבה שגרמה לו להשתחרר, וגם לא כ"כ עקרונותיו בקשר לנושא. נושא בפני עצמו שלדן יש מה לומר עליו, אבל טחנו את זה בכל צורות התקשורת, ואנחנו נהיה מיוחדים ולא נעניק לזה יותר מידיי שורות.

מצליחים?
איך אתה מגדיר הצלחה?
"הרגשתי את המילה "הצלחה" בפעם הראשונה בגיל 17, כששמעתי את השיר הראשון שהוצאתי בפול ווליום, מתוך חלון בית אקראי בזמן שהלכתי לבית ספר, לגבי ההצלחה העתידית, מה שיגרום לי להרגיש הצלחה זה כשאני אנהג במכונית, בגיל 60, ואשמע ברדיו שירים שלי מכל מיני תקופות, אז אדע, שאת החותם שלי השארתי ביקום הזה."

מה יותר חשוב לך, היצירה או ההצלחה?
"אלו שני משתנים תלויים, בארץ זה לא כ"כ עובד, אם יש לך יצירה טובה צריכה להיות גם הצלחה, אבל אצלנו במדינה, זה דבר מיוחד, אתה קודם מצליח, אח"כ אתה יוצר, ולא תמיד יוצר טוב. אז אני לא יאמר לך שעכשיו ההצלחה יותר חשובה לי. מבחינת בנאדם מוזיקאי- וואלה ההצלחה לא ראשונה בסדר עדיפויות, אבל אני גם מציאותי, ואני יודע שאני חייב הצלחה בכדי שהשירים שאני יוצר יגיעו לרוב האוזניים בישראל, ואני מאמין גם כשככל שאני אצליח יותר, היצירה שלי תהיה יותר טובה ויותר כנה. "

מה אתה חושב על אמנים צעירים אחרים?
"רובם גרועים, מעטים מאוד הצליחו לרגש אותי, אבל אני עדיין חושב שמוזיקאים ישראלים עושים את המוזיקה הכי טובה בעולם."

אתה נחשב אמן צעיר בתעשייה, מה אתה חושב על עצמך? על הלהקה ? שקיימת? לא קיימת?
"אני חושב שאני בסדר, שאנחנו בסדר, שהכל יהיה בסדר, יאללה השאלה על הלהקה"

"שחור בהיר", הגענו לזה. מה למה ואיך?
"ישבנו, קיבלנו טלפון, יש אודישנים להופעה שסלקום תעשה בעכו, אמרנו בואו נרים הרכב, הרמנו, עשינו חזרות, עברנו את האודישן, הופענו, האנשים הנכונים התלהבו, קיבלנו כתבה בערוץ 2 בתוכנית כוכב נולד, הופענו בפסטיבל הגדול בכנרת, תוך חודשיים להקה חדשה חוותה דברים שלהקה בת שנתיים לא חוותה, צריך לנצל את זה. לא ניצלנו. טמטום לשמו, לא? לקחנו הפסקה גדולה. נגנים התחלפו,
שחור בהיר קיימים, ועוד יביאו לכם חומרים טובים לאוזניים, זו רק ההתחלה, ועכשיו חורף, נכנסים למחתרת, להקלטות, עובדים בכל הכוח. נתראה קיץ הבא, או אולי בקרוב, מי יודע."

בתור חבר להקה שכוכב נולד עזרה לה קצת להתפרסם מה אתה חושב על התוכנית?
"אין לי עדיין נקיטת עמדה, הלוואי ושכל מי שהיה זוכה שם היה מבצע בלבד. יש השלכות."

מה עם תעשיית רימון?
"גם לזה אני לא יודע איך להגיב, כשניגשתי למבחני הקבלה לבי"ס רימון, לא ניגשתי כי זה בי"ס רימון, ניגשתי כי ידעתי ששם אני יילמד הכי טוב את מה שאני רוצה ללמוד, היום? אני כבר לא יודע איך להסתכל על זה, כל השאריות של כוכב נולד בשנה א' ברימון, אז? גם הלימודים הפכו מסחריים?
במקום כלשהוא זה עצוב.אם אתה תלמיד רימון, אז אתה תותח. כן אה."

אז רימון בתיכנון?
"עברתי את המבחנים, התקבלתי, הייתי אמור להתחיל שנה שעברה ללמוד, בגלל כל מיני בעיות מעבר דחיתי את זה, והדחייה נמשכה הרבה כי אני כבר לא סגור על מה אני הולך ללמוד. מן תקופה כזאת שאתה בדילמות לגבי כל דבר."

לסיום...

איפה אתה רואה את עצמך בעוד 15-10 שנים?
" אני רואה את עצמי יושב באולפן הרדיו הכי חזק במדינה, בתקופה כזאת שכבר ירדתי מהבמה, מהמסכים מאיפה שזה לא יהיה, עכשיו אני יושב מאחורה, יושב ומשמיע לכם מוזיקה – ואתם תקשיבו, בקיצור נראה לי שאני רואה את עצמי כמכתיב תרבות."

עם איזה אמן הכי היית רוצה להקליט שיר?
"ברגע זה? אריק ברמן, אבל בגדול עם תום פרטובר (היהודים), אבל החלום זה עם אמינם, בלי לשאול למה..."

איזה טיפ היית נותן ללהקות בתחילת דרכן?
" לא נותן, אחרי שאני אצליח אני אתן, מחפש את האנשים שייתנו לי את הטיפים,
כי בכל זאת, אני עדיין בתחילת דרכי, לא? "

_________________

 שחר גרף עכונט

לדיון בפורום