|
במכתבה של מנכ"לית משרד החינוך, רונית
תירוש, שיועד למנהלי מחלקות החינוך והתקבל שלשום הופיע מה שרבים מאנשי החינוך,
הרשויות המקומיות, המורים וכל העוסקים במעשה החינוכי שיערו כבר מזמן - בשנת
הלימודים הקרובה ייושם רק חלק קטן מהמלצות דו"ח דוברת. השינוי המבני
העומד בבסיס המלצות הדו"ח - הקמת מינהלי חינוך אזוריים ברשויות והעברת
הסמכויות והאחריות על בתי הספר ממשרד החינוך אליהם, ביטול המחוזות במשרד
החינוך ופיטורים מסיוויים של מפקחים - יידחה, לפי
תירוש, לשנים הבאות.
לא מעט אנשים בשלטון המקומי ובמערכת החינוך נשמו לרווחה בעקבות המכתב, שכן
באווירה התזזיתית בה שרויה המערכת הפוליטית נוטים לקוות שמה שלא קורה בשנה
הקרובה יכול גם לא לקרות בכלל. מי שזקף גבה לנוכח המכתב היו פקידי האוצר.
ההמלצות שתירוש הכריזה על דחייתן הן אלה שהאוצר מחשיב כעיקרי הרפורמה. דחיית
ההמלצות הללו עלולה להצטרף בעיני האוצר לקיפאון המתמשך במשא ומתן עם המורים,
וכהוכחה לכך שדו"ח דוברת לא ממומש. ואם דו"ח דוברת לא ממומש, אין
סיבה להימנע מלקצץ בתקציבו של משרד החינוך 700 מיליון שקלים.
המכתב של תירוש מעיד על שינוי בגישה המוצהרת של משרד החינוך לגבי דו"ח
דוברת. חברי הוועדה, ובראשם שלמה דוברת, הצהירו בפורומים שונים כי על המלצות
הדו"ח להיות מיושמות "כמקשה אחת". גם שרת החינוך, לימור לבנת,
דיברה על הצורך ליישם את הדו"ח באופן כולל. בארגוני המורים שררה אתמול
תחושה כי במכתב מודה המשרד בכישלונו ליישם את הרפורמה בקצב שבו רצה מלכתחילה,
בין השאר עקב הקיפאון המתמשך במו"מ עם המורים. נראה שרוב ראשי הרשויות
יהיו האחרונים להצטער על כך שהקמתם של מינהלי החינוך האזוריים (מח"אות) תידחה. מלכתחילה הביע מרכז השלטון המקומי את
התנגדותו לרעיון המח"אות, כפי שהופיע עוד
בדו"ח הביניים של הוועדה, והמלצות הדו"ח הסופי הציעו מודל מרוכך
יותר ומגוון יותר לביזור ניהולי. אלא שמעטים ראשי הרשויות שירוויחו ממעבר למח"אות. להערכת יו"ר ועדת החינוך של מרכז
השלטון המקומי, יעל גרמן, פחות מ-20 יישובים ייחשבו בעיני משרד החינוך כגדולים
מספיק כדי שכל היישוב יהפוך למינהל חינוך אזורי אחד, והרשות המקומית תקבל את
מלוא האחריות על החינוך בשטחה. ביותר מ-200 היישובים הנותרים יכריח מודל המח"א את הרשויות להתאגד, וראשי רשויות יאבדו את
הקרדיט להצלחות מערכת החינוך בשטחם ויסבלו מכאב ראש גדול - איך יסתדרו רשויות
קטנות עם גדולות, עשירות עם עניות וכדומה.
חלק מרכזי במכתב של תירוש מיועד להרגיע את המפקחים במשרד החינוך - אלה שאליהם
נוהגים פקידי האוצר להתייחס כאל השומנים המיותרים של מערכת החינוך. בדו"ח
דוברת מדובר על פירוק המחוזות במשרד ופיטורי המפקחים גם כעל דרך לחסוך בתשומות
המשרד ולפנות כסף לסעיפים אחרים, הקשורים במישרין בבתי הספר. במכתבה מקדישה
תירוש מקום נרחב לנושא המפקחים ומכריזה עליהם כעל "הגוף המקצועי בעל
הוותק והניסיון הרב ביותר במערכת החינוך", שיהיה זה שיוביל את יישום
המלצות דו"ח דוברת. "אין כל כוונה לצמצם את מערך הפיקוח",
כותבת תירוש. בקרב המפקחים היה מי שסיפר שהמלצות הוועדה כבר פגעו במעמדם וכי
בשבועות שמאז פרסום הדו"ח נתקלו בגישה מזלזלת מצד פקידי החינוך ברשויות.
המכתב הוא גם דרך להרגיע את ארגוני המורים, המודאגים גם מהכוונה להפוך את
המורים מעובדי משרד החינוך לעובדי רשויות מקומיות, ומהפגיעה הצפויה במעמדם של
מורי חטיבות הביניים. בישיבה בוועדת החינוך אתמול הציעה יו"ר ועדת החינוך
בכנסת, מלי פולישוק-בלוך,
לגשר בין המורים למשרד החינוך, הצעה שטרם ברור מה יעלה בגורלה. תירוש, מצדה,
הזמינה את ארגוני המורים להשתתף ביום רביעי בוועדה שתדון בסוגיית פיטורי
המורים, אך אלה סירבו.
יושם
מעבר ל-5 ימי לימוד במספר מוגבל של יישובים (מותנה בהסכמה של ארגוני המורים)
ניהול עצמי בבתי הספר באותם יישובים
מעבר לתקצוב דיפרנציאלי של בתי הספר באותם יישובים
הכשרת מנהלים
בניית פינות עבודה למורים באותם יישובים
הקמת רשות למדידה והערכה
לא יושם
הקמת מינהלי חינוך אזוריים
ביטול מחוזות משרד החינוך
פיטורי מפקחים והתייעלות פנים-משרדית
ביטול חטיבות הביניים (חוץ מבכמה מוקדים נקודתיים)
מקור
הכתבה הארץ
|
