ראש העיר עכו בראיון חגיגי על:

פסטיבל עכו ותנופת פיתוח העיר

 

ראש העיר עכו, שמעון לנקרי, גאה להמשיך את מסורת פסטיבל עכו ולארח את האירוע התרבותי הכי מזוהה עם עירו. בראיון מיוחד ערב הפסטיבל הוא מספר על תנופת התיירות, הפיתוח המואץ והחיבור המושלם ביניהם לבין אירועי תרבות ואמנות בעיר

 

פסטיבל עכו משתלב ללא ספק בתנופת הפיתוח שפוקדת את העיר. עכו של היום מציגה מלונות מודרניים בתוך בתי אפנדים, עם חמאם טורקי מקורי ומרתף צלבני, מכללה אקדמית סמוכה למקדשו של בהא אוללה וחופים מדהימים, בירת הממלכה הצלבנית, שהפכה לעיר תיירות בינלאומית, נוחה ומודרנית.

עברה המפואר של העיר הקוסמופוליטית עדיין ניכר בכל פינה והיא מציעה חיי שפע נוחים, מנוהלת בקפידה ונמצאת בשיא תנופת הפיתוח שלה. אילי ההון, דוד עזריאלי,נוחי דנקנר, יצחק תשובה ושרי אריסון, משקיעים בעיר, ושורת המיזמים החדשים כוללת קניון מפואר, בתי מלון שנבנים בכל רחבי העיר, אצטדיון כדורגל, מרכז טניס בינלאומי, מגדלי מגורים חדשניים והיד עוד נטויה.

אל תוך כל אלה מגיעים מידי סוכות שוחרי התיאטרון, באדיקות של מאמינים העולים לרגל. "הפסטיבל לתיאטרון אחר ייחודי, לא רק משום שהוא מציעה במה ראויה לתיאטרון שוליים", אומר ראש עיריית עכו שמעון לנקרי. "ייחודיותו מתבטאת גם בעובדה שבמשך כל שנותיו הוא שמר על מקוריות, עודד כתיבה חדשה ונתן הזדמנות לקבוצות צעירות לייצר דברים מפתיעים. האג'נדה האמנותית שלו נשמרת באדיקות ומנהליו האומנותיים לא מתפתים להציג מחזות שנכתבו במחוזות אחרים והועלו על במות אחרות, אלא יצירות ישראליות מקוריות בלבד. אירוח ההפקה התיאטרלית הזו הוא הוצאה כלכלית לא מבוטלת לעיר עכו, אבל אנחנו עושים זאת בשמחה כבר 32 שנים. היו שנים שקיומו היה מוטל בספק, אך אני צופה לפסטיבל הצלחה גדולה גם בעתיד".

הפסטיבל מתחבר אל כותרת מיתוג העיר – תרבויות הים התיכון?

"הפסטיבל משתלב כאן מצויין. כולם היו בעכו" הצרפתים, הגרמנים, מסעי הצלב, הבהאיים, הבריטים. ההגדרה "תרבויות הים התיכון" כוללת קצת מזה וקצת מזה, ומאפשרת גמישות וקשת רחבה של אומנויות. ובוודאי שיש בא מקום של כבוד לאומנות שנולדה כאן ועכשיו. מעניין: שכשלוקחים את ההגדרה אל הקצה, כלומר, אל השוליים, אנשים אוהבים את הרעיון ובאים לראות יצירות מקור מהז'אנר. אחרי הכל, תיאטרון רפרטוארי יש בכל מקום. ואל כל זה מתווספים אירועי חוצות ייחודיים שמגיעים אלינו ממקומות שונים על פני הגלובוס. 250 אלף איש, שמגיעים לעכו מדי שנה בסוכות, מוכיחים שהשילוב עובד נכון".

פיתוח רב תחומי

עכו היא העיר השנייה המתוירת ביותר בארץ, לאחר ירושלים. העיר מציעה לאורחיה את החופים היפים בארץ, שווקים ססגוניים, מסעדות עם מטבח מפואר, שרידי מסורת עתיקה של עיר נמל, מוזיאונים, אתרי ספורט ימי, נמל דייגים ומרינה ופסטיבלים שהפכו לנכסי תרבות של הארץ כולה.

בשנים האחרונות מפנים המפעלים המזהמים מקום לטובת מגורים איכותיים ותיירות חופים. פיתוח תשתיות מתבצע בימים אלה בכל רחבי העיר. אטרקציות חדשות הוקמו ועדיין מוקמות בראייה של עכו רבתי. עכו עושה צעדים משמעותיים בדרך להיות מרכז מסחרי, ומחזירה לעצמה את מעמדה מלפני אלף שנים כשער המסחרי של האזור. בתי מלום נבנים ברחבי העיר, חלקם מלונות בוטיק ייחודיים, כמו "עכוטל" ומלון "ארמון האפנדי" שהמסעדן אורי בורי משלים את בנייתו בימים אלה. אל אלה יצטרפו בקרוב חאן אל עומדן, שנרכש על ידי חברת מריוט העולמית, ומלון מודרני שיהיה בקצה רחוב אנילביץ' ודוד נוי, ממש על הים. אפילו מלון חוף התמרים הוותיק עומד להכפיל את גודלו, והשבוע נפתח מלון האבירים, שנבנה בכניסה לעיר העתיקה בסגנון חאן עותומאני. בד בבד נבנות שש שכונות מגורים חדשות, הביקוש לדיור בעכו הולך וגובר ומחירי הנכסים בנסיקה מתמדת.

"עכו משתנה אל מול עינינו", אומר לנקרי. "עוד נכונה לנו עשייה רבה, אבל עכו של היום אינה דומה לעכו של לפני חמש שנים . השינוי מורגש בכל התחומים ללא יוצא מן הכלל – הכלכליים, הציבוריים, החינוכיים, בנייה ותשתיות, וכמובן, שגם נושא התרבות זוכה לזריקת עידוד נמרצת, כעיר תרבויות הים התיכון".

מה משמעות ההגדרה, הלכה למעשה?

"המשמעות היא שיש בעכו הרכבי מוסיקה מזרחית, ולצידה התזמורת הפילהרמונית מקיימת קונצרט על החומה המזרחית. יש להקת מחול בעיר העתיקה, לצד סדרת מנויים לקונצרטים בקונסרבטוריון. ויש, כמובן, את מרכז תיאטרון עכו, תיאטרון יהודי-ערבי בעיר העתיקה. יש תיאטרון רפרטוארי ותיאטרון שוליים, ולמעשה, יש היום בעכו פלטפורמה טובה לכל תחום, והתושב צריך רק לבחור בניהם, על פי העדפותיו ונטיותיו. ואנחנו עדיין מתפתחים: בפסח יתקיים בעכו פסטיבל חדש – ווקליזה עם מקהלות מארצות אגן הים התיכון, כולל מדינות ערביות. בחודש ינואר הקרוב תתחיל לפעול בעיר העתיקה גם במה בסגנון מועדון זאפה התל אביבי, שאליה יבואו אומנים שאינם מגיעים בדרך כלל בקופות פתוחות לעכו או לאזור. נרכוש הופעות של אומנים כמו האהוד בנאי, מאיר בנאי, יהודית רביץ, שלום חנוך או עידן רייכל, שעד כה היו רחוקות מדי או יקרות מדי לתושבי האזור, ונביא אותן אל התושבים שלנו הישר הביתה. מופעים אקוסטיים לחובבי מוסיקה, מופעי אנפלאגד, מופעים של אומנים ישראלים הטובים ביותר. כמו עם מועדוני הנוער שפתחנו בשכונות ממש מתחת לבלוק, הרעיון זהה: אנחנו באים עד אליכם, רק בואו ותצרכו.

תושבי הסביבה לא יצטרכו לנסוע לתל אביב או לחיפה כדי להינו ת מהופעה טובה של מוסיקת עולם או רוק. בימים אלה בונים את הקונספט ומגבשים תוכנית. העירייה תקצה לזה סדר גודל של כמיליון שקלים. לתושבי עכו ימכרו כרטיסים בעלות של 50 שקלים וגם לתושבי חוץ המחירים יהיו סבירים.

 

הרבה מוסדות חדשים נפתחו בעיר לאחרונה.

"נכון. הצלחת עיר נמדדת, בין היתר, במספר מוסדות הציבור שנפתחו בה. בדיוק כמו הצדק החברתי, גם העשייה למען הציבור אינה סתם אמריה. הרעיון הוא לקרב את שוויון ההזדמנויות גם אל אלה שאין להם, ולהביא אותו עד לפתח ביתם. בין אם מדובר בפעילות לילדים בסיכון או בתגבור למצטיינים. ילד בעכו צריך להרגיש כמו ילד בתל אביב. מה נדרש לשם כך? מוסדות ציבור: מרכזי ספורט, מרכזי תרבות, מרכזי חינוך, מרכזי אומנות. הקונסרבטוריון, למשל, מאפשר ללמוד מוסיקה בתנאים אופטימאליים, בדיוק כמו בתל אביב: עם המורים הכי טובים והכלים הכי טובים, במקום הכי טוב. כך גם כשאתה בא לשחק טניס ממתין לך המרכז המפואר ביותר במדינה, וכמו אצטדיון הכדורגל המפואר והמרכז לגיל הרך, שנפתח הצפון העיר וכולל את הגן המוסיקלי הפועל בתוכו, מרכז טיפולי לילדים בעיות שפה ומרכזים נוספים נותנים מענה לפערים כאלה ואחרים, והכל תחת קורת גג אחת. זה גם היה הרעיון המנחה מאחורי פתיחתם של חמישה מרכזי נוער בשנים האחרונות. כל מרכזי החברה האלה מזכים את ילדי עכו בשוויון הזדמנויות לילדים שגדלים במקומות אחרים".

העיר עכו ממתינה למפגש נוסף עם יוצרים צעירים שיש להם הרבה מה לומר. לשחקנים, לבמאים וליוצרים, שימריאו ממנה אל קריירה מצליחה, ולקהל שיבוא ליהנות מכל אלה בחגיגת התיאטרון היפה בארץ.

 

 

באדיבות עכבר העיר

 

לדיון בפורום