"מחנות שימור", המשותפים לישראלים ולצרפתים,

יתקיימו בקיץ הקרוב, בעיר העתיקה בעכו.
האתר נבחר בעיקר בשל היותו קשור למורשת הצלבנית, המוכרת בצרפת. התקווה היא שהדבר יקל על גיוס מתנדבים משם. .

אגדה צרפתית

הכל התחיל מפוליטיקה: קשרי התרבות בין ישראל לצרפת נפגעו קשות כתוצאה מהאינתיפאדה, האירועים האלימים נגד יהודים בצרפת וקריאתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, ליהודי צרפת להגר לישראל. כשנרגעו מעט הרוחות נוצר צורך בשיקום מרקם היחסים השביר.

הניסיונות הקיפו תחומי תרבות שונים, אולם נחלו הצלחה מפתיעה בפרויקט יוצא דופן: השתתפות של מתנדבים ישראלים ב"מחנות שימור", המשותפים לישראלים ולצרפתים, של אתרים היסטוריים בצרפת. המחנות הם מפעל של ארגון רמפאר (Rempart), הפועל זה 40 שנה ומאגד כ-170 עמותות שימור בצרפת. מטרתו - עידוד המודעות הציבורית לשימור אתרים היסטוריים והקניית ידע מעשי לעבודה בשטח. בד בבד משמשים המחנות אמצעי לטיפוח קשרים בין-תרבותיים, בין-אישיים ובין-מדינתיים.

קשר שנוצר בין הארגון לבין הסניף הישראלי של איקמוס - ארגון המייעץ לאונסקו בענייני שימור - הביא למימוש הרעיון של שיתוף פעולה. משלחת ראשונה של חמישה מתנדבים ישראלים יצאה לצרפת באוקטובר 2004 והשתתפה בשחזור טירה עתיקה בעיירה ברזי לה סק בחבל פיקרדי, מצפון-מזרח לפאריס. העיירה הימי-ביניימית ניזוקה קשות במלחמת העולם הראשונה וזה שנים עוסקים בשחזורה, אבן אחרי אבן.

במחזור השני, שהתקיים בקיץ האחרון, כבר השתתפו עשרה ישראלים בארבעה מחנות באתרים שונים בצפון ובדרום צרפת. בשבוע שעבר הציגו המשתתפים, במכללת שנקר ברמת גן, את הרשמים שספגו בפרויקט. מעבר להתרשמות מקסם החורבות העתיקות ויפי הנופים שבהם נמצאים המחנות, לא היה אפשר שלא להשתאות לנוכח המיומנות הנדרשת למלאכת השימור והסבלנות העילאית - שיקום של טירה או קטע חומה עתיקה הוא עניין של עשרות שנים.

לא פחות מרשים הוא מערך השימור המשומן בצרפת, הפועל באין-ספור מסגרות ודרגים וכולל עמותות וארגונים, גופים ציבוריים ורשויות מקומיות, ולא מעט "משוגעים לדבר". המשוגע לדבר הוא דמות מפתח בתחום השימור, ובלעדיו כמעט שלא יקום דבר. את התפקיד הזה בשיתוף הפעולה הישראלי-הצרפתי מילאה תמר טוכלר מהמועצה לשימור אתרים בישראל, שניהלה את הפרויקט.

ארגון רמפאר עצמו מתמחה בעיקר בשימור אתרים מימי הביניים ומקיים מאות מחנות בשנה ברחבי צרפת, שבהם משתתפים כ-3,000 מתנדבים. כרבע מהם באים ממדינות שמחוץ לצרפת. המחנות, הנמשכים כשבועיים, הם מעין "קייטנות" המשלבות עבודת כפיים מפרכת למדי עם נופש ואירועי תרבות שבהם משתתפת גם אוכלוסייה מקומית.

עלות השהות במחנות נופלת על המתנדבים, שבתמורה עוברים הכשרה בשיטות בנייה מסורתיות ועוסקים בעבודה מעשית בפיקוחם של אנשי מקצוע. כדי להשתתף במחנה אין צורך בידע מוקדם. המחנות מיועדים לפלחי אוכלוסייה שונים בגילים שונים. בחלק מהמחנות משולבים אסירים משוחררים; באחרים - מובטלים.

לאור הניסיון שנצבר מהשתתפותם של הישראלים במחנות השימור, מתכוונים הגורמים המעורבים בפרויקט בישראל ובצרפת (ובהם בין היתר רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים) לארגן מחנות דומים בישראל. המחנה הראשון יתקיים ככל הנראה כבר בקיץ הקרוב, בעיר העתיקה בעכו. האתר נבחר בעיקר בשל היותו קשור למורשת הצלבנית, המוכרת בצרפת. התקווה היא שהדבר יקל על גיוס מתנדבים משם.

המטרות המוצהרות של קייטנות השימור הן תרבותיות, חברתיות ומעשיות. לא פחות מכך הם משמשות כלי תעמולתי לשיפור תדמיתה של צרפת. ואכן, בתצלומים ובסרטים שהציגו המשתתפים צרפת מצטיירת כאתר אגדי קדום וקסום, ללא זכר למציאות בת ימינו, לפרוורי מהגרים או למהומות מטרידות. בבואם לכאן יגלו המתנדבים בלי ספק שבישראל הצפופה קשה הרבה יותר להפריד בין אגדה למציאות.
מאת אסתר זנדברג - מהדורה המדפסת של הארץ

לדיון בפורום