|
דו"חות ביקורת של מבקר המדינה ומשרד
הפנים מצביעים מדי שנה על ליקויים חמורים בגביית הארנונה, אבל החגיגה נמשכת:
מתן הנחות בניגוד לחוק, נבחרי ציבור ועובדי רשויות שמתחמקים מתשלום ארנונה
ומערכת פיקוח ואכיפת חוק שלא ממש פועלת.
פרשה חמורה, שהועברה היום (ג') להמשך טיפולה של משטרת ישראל,
מלמדת עד כמה קל להונות את המערכת ולהסב לה נזקים בהיקפים כספיים ניכרים.
תחילת הפרשה בשלהי 2003, עם כניסתו של שמעון לנקרי לתפקיד ראש
העיר עכו. שמועות
שהתרוצצו במסדרונות העירייה בדבר קומבינות במחלקת גביית הארנונה עוררו את
חשדו. כשהבין שלא מדובר בשמועות אלא במעשים לא כשרים, מינה את רו"ח
יום-טוב בילו ממשרד ברלב לבדיקת המתרחש.
"ביקשתי לבדוק את העניין לא ברמת מבקר עירייה, אלא ברמת
משרד חיצוני ובלתי תלוי שיגלה את האמת", אומר לנקרי. "פעלתי מתוך
רצון אמיתי לקחת את המערכת למקום נקי ומסודר יותר כדי שאוכל ללכת לישון
בשקט". החקירה, שנמשכה למעלה מחצי שנה, הניבה דו"ח עב קרס החושף
שורה של ממצאים חמורים.
הדו"ח מפרט באלו שיטות יצירתיות פעלו החשודים בפרשה (עובדי
עירייה) לביצוע העבירות, שהסבו לעירייה נזקים של מיליוני שקלים בשנה:
"במהלך עבודת הביקורת החקירתית,
אותרו חשדות לכאורה לביצוע עבירות מירמה והוצאת
כספים שלא כדין מקופת העירייה על-ידי מספר בעלי תפקידים במחלקת הגבייה, אשר
ניצלו את מעמדם לביצוע פעולות אלו", נכתב בדו"ח. "החשודים
השתמשו במספר שיטות לביצוע אותן פעולות חריגות, אשר באמצעותם נגרמו נזקים
רבים לעירייה".
הדו"ח מתייחס לשנים 2003-1998, לפני תקופתו של לנקרי.
דהיינו, חמש שנים של אי סדרים חמורים. משרד הפנים, המופקד על הפיקוח ואכיפת
החוק, נרדם בשמירה.
מנכ"ל עיריית עכו, אהוד
שגב, תוהה כיצד קרה שהמשרד לא היה ער למתרחש במשך מחצית עשור. "זו
תעודת עניות גדולה מאוד למשרד הפנים. מסתבר שבכל אותן שנים הם לא עשו ביקורת
לגבייה כמו שצריך. הם היו צריכים לשאול את עצמם, איך זה יכול להיות שכל כך
הרבה נכסים הפכו למחסנים או גלריות, וכתוצאה מכך קיבלו הנחות בארנונה.
"משרד הפנים היה צריך לבדוק ולחקור בדיוק כמו שאנחנו עשינו
באמצעות משרד ברלב. הם הרי עובדים עם משרדי רואי
חשבון. אבל אנחנו לא חיכינו למשרד הפנים".
תהייתו של שגב מחדדת עוד יותר את השאלה, כיצד קרה שמשרד הפנים
לא היה ער למתרחש בזמן שהוא עצמו גילה בדו"חות ביקורת שערך בשנים 2001,
2002 ו-2003, כי הוועדה לענייני ביקורת של עיריית עכו לא התכנסה
ולו פעם אחת בשנים אלה.
המשרד גם ידע, שבשנת 2003 שיעורי גביית הארנונה בעיר היו נמוכים
במיוחד והסתכמו ב-30% בלבד מהסכומים הניתנים לגבייה.
בילו מעריך, ששיטות אלה ודומות להן רווחות בעיריות ובמועצות
רבות אחרות. הוא אומר זאת "בהתבסס על מקרים נוספים בהם טיפל משרדנו
בעבר, ובהתבסס על ניסיון שבכל מקום שבו יש פרצות מעין אלה, הן מהוות פיתיון
וחלק מהאנשים, כפי שאנו למדים מהמקרה בעכו, לא עומדים בפיתוי".
לדברי עו"ד הנריק רוסטוביץ, מומחה לדיני ארנונה, הנחות לא חוקיות ניתנות
ברשויות על בסיס יומי.
"מקרים בהם ניתנות הנחות לא חוקיות בתשלום הארנונה, נובעים
מתוך מחשבה אסטרטגית שעדיף לגבות סכום נמוך יותר לטובת קופת העירייה מאשר
כלום. הדבר נכון לרשויות עם תושבים במצב סוציו-אקונומי נמוך".
להלן השיטות שננקטו במחלקת הגבייה של
עיריית עכו
כפי שהן מפורטות בדו"ח:
* ביטולי קבלות בקופה: התושב מגיע למחלקת הגבייה, משלם את
חובו ומונפקת לו קבלה. לאחר לכתו, היו החשודים מבטלים את הקבלה ונוטלים את
הכסף או את חלקו לכיסם, ואת כרטיסו היו מזכים בהנחה ואו ביתרת זכות מכרטיס
אחר.
* הנחות הסדר: בשנים 2003-1999 העניקו החשודים הנחות הסדר של 90%-30% להנחה
לתושבים, ככל הנראה ללא ידיעתם, ונטלו לכיסם חלק מהכסף.
* העברת יתרות זכות: החשודים נהגו "לגלגל יתרות" בין משלמים שונים
ובין נכסים שונים. מטרת פעולות אלו היתה, ככל
הנראה, לכסות על פעולות אחרות שביצעו באותם חשבונות. העברות אלו בוצעו ללא אישורים
מתאימים ואף ללא ידיעת בעלי החשבונות.
* הזנת קוד "שולם מראש": מעורב בפרשה נהג להזין קוד זה לחייבים
שכביכול שילמו מראש את הארנונה, אך מנגד לא השלים להם את החיוב לכל השנה.
למרות שחייבים רבים שילמו ארנונה עבור רק חלק מהשנה, חשבונם לא חויב שוב
בארנונה.
* הנחת מפעל חדש: שיטה נוספת שבאמצעותה, עפ"י החשד הוצאו כספים שלא
כדין מקופת העירייה, היא הענקת הנחות "מפעל חדש" לנכסים שאינם
עומדים בקריטריונים הנדרשים. מדובר בהנחה בשיעור 50% למשך 3 שנים הניתנת
ע"י רשות מקומית לצורך עידוד הקמת מפעלים חדשים.
* הנחת נכס ריק: בעוד החוק מאפשר הענקת חצי שנה הנחת נכס ריק חד-פעמית
בכל תקופת חיי הנכס ולאחר שהוכח כי הנכס אכן עמד ריק, התברר שנכסים רבים
קיבלו הנחת נכס ריק לתקופה של יותר מחצי שנה בניגוד לחוק. כמו כן, ניתנו
הנחות נכס ריק ללא הצגת המסמכים המחייבים.
* זיכויים ביתרות שנים קודמות: הדבר אינו חוקי ולא ניתן לזכות חשבון
באופן רטרואקטיבי. הקטנת שטח הנכסים: במהלך השנים נכסים רבים פוצלו ואו
הוקטנו שלא כדין וכתוצאה מכך קוזז חיוב הארנונה שלהם.
* שינוי סיווג של נכס למחסן או גלריה: זו אחת השיטות הנפוצות ביותר, שיישומה
הביא להקטנת שטח הנכס לצורך חיוב ארנונה וכתוצאה מכך לקיזוז 50% מהחיוב.
דוברת משרד הפנים מסרה: "האחריות והבקרה מוטלות על הרשות
המקומית. ביקורת משרד הפנים נערכת בנושאים מסוימים או מדגמית או כאשר
מתקבלות תלונות".
מתוך כתבה מ גלובוס
|
