משרד התשתיות מקדם בשבועות האחרונים תוכנית להקמת מתקן גז
טבעי נוזלי מול חופי ישראל בהשקעה של 500 מיליון דולר, כך נודע ל-TheMarker.
מדובר בניסיון של משרד התשתיות למצוא פתרון לבעיית הגז הטבעי. העובדה שישראל
עשויה למצוא את עצמה בפתחו של משבר אנרגיה בעוד מספר שנים כבר אינה סוד; בחודשים
האחרונים עלתה על סדר היום ביתר שאת סוגיית הגז הטבעי, או ליתר דיוק, המחסור
הצפוי בגז טבעי למשק הישראלי מספר שנים מעכשיו.
כיום יש למשק הישראלי ספק גז טבעי אחד: קבוצת ים תטיס, שבשליטת יצחק תשובה וחברת
נובל אנרג'י, המספקת גז טבעי בימים אלה בעיקר לחברת
החשמל. רוב הגז הטבעי המצוי במאגרי הקבוצה מול אשקלון - נמכר, והיתרה הקטנה
יחסית לא תאפשר לים תטיס להוות שחקן מרכזי בשוק. בעוד כשנתיים תצטרף למשק ספקית
הגז המצרית-שראלית, EMG, בה שותף איש העסקים יוסי מימן. EMG צפויה לספק כמות גז גדולה למשק הישראלי החל
מ-2008 במשך 20-15 שנה אך גם כמות זו אינה מספיקה לטווח הארוך. בנוסף, עשויה
הקבוצה להפוך לספקית הגז היחידה במשק הישראלי, על כל המשתמע מהבעיות שיוצר ספק
מונופוליסטי אחד.
שחקנית נוספת, בריטיש גז - שלה מאגר גז משותף עם הרשות
הפלשתינית מול חופי עזה, החליטה בשנה שעברה לא לספק גז לישראל עקב עמדת הממשלה
לפיה קיים חשש כי הכסף יגיע לגופי טרור. בחודשים האחרונים השתנתה עמדת הממשלה,
אך גם אם החברה תחליט לספק גז לישראל, עדיין לא מדובר בכמות גז מספקת לאורך זמן.
עם זאת, אם בריטיש גז תחליט שלא לחזור לפעול בישראל,
כפי שרבים מאנשי משק האנרגיה מעריכים, הבעיה תהיה חמורה עוד יותר.
גז ממקומות נידחים
אחד הפתרונות המסתמנים להגדלת כמות הגז הטבעי במשק - האמור להיות מבוסס ב-50% על
גז טבעי כבר בעשור הבא - הוא הגז הטבעי הנוזלי LNG. הגז הנוזלי הוא גז טבעי שמקורר לטמפרטורה של
מינוס 162 מעלות, שבה הוא הופך לנוזל. במצבו הנוזלי ניפחו של הגז הטבעי מצטמק
פי-600, כך שבקו"ב נוזל אחד יש 600 קו"ב של גז טבעי. הגז הנוזלי חייב להיות מוחזר למצבו
כגז לפני השימוש. היישום החשוב של הפיכת הגז לנוזל הוא לאפשר את ההובלה הימית של
הגז הטבעי ממקורותיו המרוחקים והנידחים ביותר אל השווקים. הובלה ממקומות כאלה,
שמהם לא ניתן או לא כלכלי להניח צינור, עשויה להיות פתרון שמתאים גם למדינת
ישראל.
לדברי מנכ"ל משרד התשתיות, אלי רונן, ה-LNG הוא פתרון נוסף שיכול לסייע לביקוש הצפוי לגז
טבעי בישראל. "אנחנו בוחנים בימים אלה מספר אתרים פוטנציאליים להקמת מתקני
קבלה לגז טבעי נוזלי בין השאר באשקלון, חדרה באיזור
מסוף הפחם ובאיזור מפעלי תעשיות אלקטרו-כימיות ליד עכו.
בתוך עשר שנים מהיום נזדקק לכמויות גז טבעי הולכות וגדלות, ועל כן אנחנו צריכים
להיערך בהתאם. בשלב הראשון נתקדם בתכנון טרמינל הקבלה ומתקני ההסבה, וניצור את
האופציה להתחיל בפרויקט כדי כשנחליט על ביצוע, לא נתעכב כלל. ישנן חברות
בינלאומיות שמוכנות להקים עבורנו את המתקנים, רק שנתחייב לקנות מהם גז. הבעיה
כמו תמיד, מה המחיר עבור הגז הטבעי הנוזלי והאם הצרכנים במשק יוכלו לשלם
אותו".
לדברי מוטי קופרברג, מנהל תחום נפט וגז בחברת דינמיק שרותי ספנות הפועלת בתחום ה-LNG, הגז הטבעי הוא הדלק הפחמני בעל הבעירה
הנקייה ביותר, והוא מהווה מקור אנרגיה נקי, שאינו מזהם וקיים בשפע בעולם. הפקתו
של הגז הטבעי הנוזלי ארוכה יותר מהפקה רגילה של גז טבעי: השלב הראשון הוא שלב
החיפוש, גילוי והפקה הדומה בחיפושי נפט, עד שמתקבל גז טבעי בפי הבאר; השלב הבא
הוא שלב ההנזלה, שבו הגז מופק מהבארות ומוזרם אל מפעל
ההנזלה שממוקם בקו החוף כדי לאפשר אחסון קרוב וטעינה
למיכליות ה-LNG; אחר כך מגיע שלב
ההובלה הימית - הצינור הצף: כשמו כן הוא, מיכליות מיוחדות הנבנות עבור פרויקט
מסוים; השלב הבא הוא קבלת הגז המונזל במסופי קבלה
ואחסון, שהם מסופי ענק לקבלת הגז הנוזלי, המאפשרים את העגינה הבטוחה של מיכליות
הענק ופריקת הנוזל למיכלי אחסון. מיכלי אחסון מאפשרים גם אגירה לעיתות הצורך, הן
מחמת ביקוש יתר עקב מזג אוויר רע או כנכס אסטרטגי; השלב האחרון הוא רה-גזיפיקציה ואספקה: הגז הנוזלי מוגז ומוזרם לצנרת המקומית
ודרכה לצרכנים. צרכנים שמסווגים בגדול ליצרני אנרגיה, תעשייה והצרכן הביתי.
דGas For Powerה
מחירי ה-LNG בעולם גבוהים יותר
כרגע, מאחר שהם כוללים גם את עלות הנזלת הגז, הובלתו והחזרתו ברה-גזיפיקציה למצבו המקורי. עלות זו בלבד נעה בין 3-2 דולר
למיליון BTU (יחידה למדידת
אנרגיה; בחבית נפט לדוגמא יש כ-6 מיליון BTU),
ועליה צריך להוסיף את עלות הגז בבאר. שלא כמו הנפט, הגז הטבעי בעולם איננו
קומודיטי, כלומר הוא לא מוצר סחיר. במקום זאת, יש לו מחיר אחיד בשווקים
הבינלאומיים, ובשווקים שונים בעולם נקבע לו מחיר בהתאם לתנאי הביקוש וההיצע
המאפיינים כל אזור ואזור.
לדברי קופרברג, הסיסמא השלטת בעולם כיום היא For Power Gas,
שבאה להדגיש את החשיבות של גז טבעי לייצור אנרגיה. קופרברג
מדגיש כי "הגידול בצריכת אנרגיה מגובה על ידי עתודות גז טבעי אדירות ברחבי
העולם. אולי פחות מעודד לשמוע ששלושת המדינות המובילות בעולם בעתודות הגז
המוכחות הן רוסיה, קטאר ואיראן - שביחד מחזיקות יותר ממחצית העתודות. מאידך
קיימות עתודות גם במדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה ונורבגיה, כמו גם מדינות
ברה"מ לשעבר, קנדה וטרינידד. ה-LNG עבור מדינת ישראל הוא צורך אסטרטגי כדי
להבטיח תחרות ואספקה אמינה של גז לטווח הארוך".
מדינות דלות במשאבי אנרגיה כמו יפאן ודרום קוריאה כבר משתמשות ב-LNG, ואולם הביקוש הגואה הוזיל מאוד את עלות
הפקתו. עם זאת, הובלת הגז נותרה יקרה יותר משל נפט. בניית מערך הסעה של LNG עולה מאות מיליוני דולרים בהתאם לגודלו, כאשר
המחיר יכול להגיעה גם למיליארדי דולרים למערכים גדולים דוגמת זה המוקם כיום
בקטאר בעלות של 7 מיליארד דולר. ארה"ב - שלה שוק האנרגיה הגדול בעולם הצורך
כרבע מהאנרגיה המיוצרת על פני כדור הארץ - מובילה את הצמיחה בשוק ה-LNG, אך ההיצע הנמוך מדי, שלא עמד בביקושים, גרם
לזינוק במחירים. גם מדינות רבות באירופה כבר הבינו את המגמה ורבות מהן בהם
איטליה, יוון, צרפת, ספרד, פורטוגל ועוד מקימות מתקנים ונערכות לעתיד לבוא.
מקור הכתבה -שרון קדמי – הארץ
לדיון בפורום
|