מה אמרו על עכו בכנסת ישראל

בחודש פברואר 2005

סוג הדיון: הצעות חוק

נושא:

יג. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 98), התשס"ה-2005

הישיבה המאתיים-ועשרים-ואחת של הכנסת השש-עשרה
יום שני, ה' באדר א' התשס"ה (14 בפברואר 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00

]מס' כ/67; "דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' ; נספחות.[ (קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 98).
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 98), התשס"ה-2005.
מטרתה של הצעת חוק זו לחייב הקמת ועדה לאיכות הסביבה בכל רשות מקומית. תפקידה העיקרי של הוועדה לאיכות הסביבה יהיה ליזום ולתכנן בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה. הוועדה תגיש לאישור המועצה את תוכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התוכניות המאושרות. בוועדה יהיו חברים ארבעה חברי מועצה, העובד הבכיר האחראי על איכות הסביבה בעירייה ושני נציגי ציבור.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק בעיקרון היא הצעה טובה, אבל צריך לוודא, וכאן ההסתייגות שלנו, שאותה ועדה תיבחר על-ידי חברי המועצה ולא בכל צורה אחרת. אני חושב שהנושא של איכות הסביבה, שחוזר ועולה מדי פעם בפני ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת, הוא נושא שחייב לעורר דאגה אצל רבים בבית הזה, כי אנחנו, אדוני השר, לא נמצאים בידיים טובות במובן הזה. לא פעם אנחנו דנים בבעיות קשות, שמגיעות למצבים של סיכון הסביבה וסיכון חיי אדם בסביבה, מה שקורה למשל באזור עכו, מה שקורה ברמת-חובב ומה שקורה במקומות אחרים, שבהם יש זלזול בבריאותו של הציבור והתעקשות להיענות לדרישות בעלי ההון.
אחת הדוגמאות הבולטות והבוטות שעלתה על סדר-היום בתקופה האחרונה זו אותה משרפה של חומרים מסוכנים שמתכננים וכבר קיבלה אישורים באזור אעבלין, אזור שיש בו ריכוז גדול של אוכלוסייה, עשרות אלפי תושבים, וזה הופך להיות מראש, עוד לפני המשרפה המסוכנת הזאת, הראשונה מסוגה בארץ, הופך להיות החצר האחורית של אזור מפרץ חיפה, או מפרץ עכו אם תרצו, ששם מרוכזת תעשייה ומאוחסנים חומרים מסוכנים.
הבעיה האמיתית היא לא רק מה מעוללים לנו בעלי העסקים והתעשיות האלה. הבעיה האמיתית היא שמי שאמור לשמור על החמאה הזאת, מי שאמור לשמור על הגבינה הזאת, אותו משרד לאיכות הסביבה, אותו משרד בריאות, שאמור לייצג את האינטרס של בריאות הציבור, הופך להיות חלק מאלה שמחפים על הפגיעה בבריאות הציבור והפגיעה בסביבה. אני חושב שלדבר הזה צריך לשים קץ ואפשר לשים קץ על-ידי בניית מנגנונים נכונים לשמירה על הציבור ועל בריאותו. אי-אפשר, למשל, שוועדה שנותנת אישורים, ועדת-מרקוביץ, שיושבים בה ראש אגף רישוי במשרד הפנים וראש אגף רישוי במשרד לאיכות הסביבה והם נותנים רשיונות לצמיתות למפעלים שיש בהם סכנה מוכחת לבריאות הציבור ומראש - כובלים את ידיהם לצמיתות.
אני חושב שעצם הסיפור הזה, של רשיון לצמיתות במובן הזה, הוא דבר בלתי אפשרי ובלתי הגיוני וצריך להיות מוגבל וצריך להיות נתון לבדיקה מפעם לפעם, ואם יתברר שמקומות כאלה מזהמים והם מקור סכנה לציבור, צריך שתמיד תהיה אפשרות לעצור בעדם ולעצור את הרישוי שלהם ולא לתת שיק פתוח, מראש.

סוג הדיון: דיון

נושא:

ט. התגברות האלימות נגד נשים; רצח נשים בידי בעליהן

הישיבה המאתיים-ושש-עשרה של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, כ"ב בשבט התשס"ה (1 בפברואר 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00

]"דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"א, עמ' , וחוב' ט', עמ' .[

היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: דיון משולב בעקבות הצעות לסדר-היום בעניין התגברות האלימות נגד נשים, ורצח נשים בידי בעליהן. יפתח את הדיון חבר הכנסת עסאם מח'ול, בבקשה.

נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, האלימות נגד נשים זוהי פגיעה בחברה כולה. אלימות היא תופעה שחייבים לטפל בה ולהוקיע אותה. ההשלכות שלה הן קשות. ילדים שגדלים בבתים אלימים נהפכים אלימים, עבריינים, עוברים משברים נפשיים, עוברים טראומות, מתמכרים לסמים ולאלכוהול בנקל, וכשהם מתבגרים הם הופכים לאנשים אלימים.
האלימות מתחילה כבר בגנים ובבתי-הספר, ובאה לידי ביטוי בכבישים, במגרשי כדורגל וביחסי אנוש. בכל מקום אנחנו מוצאים אלימות. האלימות מתחילה במלה, במשפט, בקללה, אחר כך ביד מורמת, ולפעמים מסתיימת גם ברצח.
אבל, צריך לזכור שיש קשר בין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך לאלימות. אחוזי האלימות גבוהים יותר במגזרים הלא-יהודיים. בקרב גברים מובטלים, בעלי השכלה נמוכה, משפחות צעירות הזקוקות להשלמת הכנסה ומשפחות שגרות בצפיפות דיור, יש אלימות גבוהה מהממוצע. כאשר הממשלה מדברת על אלימות, היא צריכה לזכור שאלה המניעים לאלימות.
בכתבה שפורסמה לפני כמה חודשים נכתב, שתושב עכו בשם אלכסנדר רפפורט רצח את אשתו והתאבד אחרי שרצח את אשתו. הוא השאיר אחריו שני ילדים בני שבע ו-16. אני רוצה לומר, שהתחקיר מראה שבני הזוג, בשנות ה-40 לחייהם, באו מחבר העמים. הם עלו לארץ לפני כשבע שנים. בארבע השנים האחרונות הם התגוררו בעכו, במרחב הגליל.
מקור מאתר הכנסת