בתערוכה מיני רטרוספקטיבית זו מזמין אותנו האמן עובדיה אלקרא להצטרף למסע על פני  דרכו האמנותית. המסע האמנותי-הפרטי שלו,הפרוש על פני כארבעה עשורים, בדרכו שלו, במסלול אותו סלל תוך כדי החשיפה לתרבויות החדשות בהן פגש במסעו ולהשפעות המודרניזם - ואשר נמזגו אל תוך הוויתו.  היצירות, שעשו איתו את המסע בין תל-אביב וניו-יורק,כמו גם תחנות הביניים במקומות נוספים (צרפת, גרמניה) מלוות את אלקרא הבונה תוך כדי מסעו את שפתו האמנותית המיוחדת לו והיא לובשת את צלמה-צלמו ודמותה-דמותו. העבודות לוקחות אותנו לטיול, למסע  במחוזות הזמן, ומזמינות את המתבונן להיכנס אל תוך עולמו המופלא.

ציוריו המכסים את הבדים מקצה עד קצה , אף הם עשו כברת דרך עד שהגיעו לכיסוי המלא, האובססיבי, המלווה באורנמנטליות  אבסטרקטית, בתנועה עזה ויחד עם זאת זהירה ומדודה, בחיוניות וברגישות.  בראשית הדרך היו הדימויים פחות מופשטים ופחות צפופים, מדודים אך פחות רגישים ודחוסים והם הלכו ונעשו מופשטים יותר ויותר עם השתכללות שפתו הייחודית ולבשו צורה המזכירה שטיח מזרחי. אין ספק, שבכל אחת מעבודותיו ניתן למצוא תוכן אמוציונאלי.  יש כאן התנסחות והבעה המושפעות ממכלול התרבויות אליהן נחשף אלקרא,  ובהן הוא מבלה את ימיו  כמו גם השפעות אדריכליות. אלקרא, שהוא אמן בעל ביטוי פלסטי מבורך, היטיב לעכל את עולם המושגים של הציור החדיש-המודרניסטי, כשם שעיכל את שפת הביטוי של הציור הקלאסי והוא מצליח לשלב את שתי הגישות בציוריו שנוצרו בשפתו החדשה – שהיא סינתיזה של הגישות הללו.  

רחל זמר

מנהלת ואוצרת המוזיאון