|
|
בס"ד שואלין ודורשין
בהלכות פסח לרגל חג הפסח הבעל"ט הננו שמחים להגיש
לציבור, קובץ הלכות לחג הפסח השתא. השנה (תשס"ה), ערב פסח חל להיות בשבת
ובשונה משנים אחרות, ישנן הנהגות והלכות מיוחדות המצריכות ביאורים נוספים,
כגון "כיצד נוהגים בסעודות
שבת?", "מתי מבטלין ומבערין
את החמץ" ועוד. מצווה נוספת שחלה השנה ואינה נוהגת בכל
השנים, זו מצוות "ביעור מעשרות" שנוהגת בשנת השמיטה ובשנה הרביעית
לשמיטה, נסביר מעט את מהות המצווה וכיצד לקיימה. כ"כ נביא בקצרה את דיני
" ספירת העומר ". אחי ורעי תושבי עכו היקרים. מתקרבים
אנו לקראת חג הפסח, חג החרות, מתוך צפייה דרוכה לראות במו עינינו את
הגאולה המובטחת שתביא לחרות אמיתית בעם ישראל. המשימה המרכזית המוטלת על כל אחד ואחד
מאתנו, בימי הפסח היא: לחוש להרגיש ולראות את עצמנו "כאילו אנו יצאנו
ממצרים" לחוש ולהרגיש את חסדי השי"ת שבחר בנו מכל העמים וגאלנו וגאל
את אבותינו ממצרים ונתן לנו את התורה הקדושה, כדי שנוכל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". עלינו לזכור כי התורה ניתנה לנו, לעם ישראל,
בשעה שהיינו מאוחדים ומלוכדים "כאיש אחד בלב אחד". כי האחדות בעם ישראל,
היא תנאי הכרחי לחסדיו של הקב"ה עלינו. נזכה כולנו להתגבר על כל המכשולים העומדים
בפני עם ישראל. נזכה לבער את החמץ
הפנימי שבתוכנו ולמלא את לבנו באהבת ה' יתברך שמו, באהבת ישראל ובאחדות של
יהודים. ונזכה לאכול מן הזבחים והפסחים, להודות ולשיר
לפניו ית"ש, על גאולתנו ועל פדות נפשנו. בברכת חג
כשר ושמח הרב יוסף ישר
הרב הראשי
לעכו והמחוז לחץ כאן לדיון ושאלו ת לרב הראשי הרב יוסף ישר בפורום כתב הארי ז"ל: הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל שנה ( באה"ט סי'
תמ"ז ) דרשת שבת
הגדול תתקיים אי"ה בשבת פרשת מצורע ז' בניסן
תשס"ה, בבית הכנסת ע"ש שמעון
לוזון בבי"ס רמב"ם ע"י מורנו ורבנו הגאון הרב יוסף ישר שליט"א
- הרב ראשי לעכו והמחוז הלכות והליכות
ערב פסח שחל להיות בשבת
השנה (תשס"ה) יחול
"ערב פסח" להיות בשבת. "ליל הסדר" יהיה במוצאי שבת. שאלות
רבות נשאלנו , כיצד עלינו לנהוג בהכנה לקראת הפסח ונביא בפניכם את השאלות
והתשובות העיקריות והבסיסיות. דרשת "שבת הגדול"
מקדימים את דרשת "שבת הגדול" לשבת שלפני
ערב פסח (ז' ניסן).
תענית וסיום בכורים
שאלה: באיזה יום נוהגים לעשות "סיום
מסכת", כדי שהבכורים לא יצטרכו לצום?
תשובה: למקפידים גם השנה, מקדימים ליום חמישי
י"ב ניסן.
בדיקת חמץ
ש. מתי הוא זמן "בדיקת חמץ"? ת. ביום חמישי בלילה. ש. האם צריך לברך "על בדיקת חמץ" ולומר בהמשך
"כל חמירא…" כבכל שנה? ת. כן. לאחר הבדיקה, צריך להניח את החמץ במקום שמור עד
לשריפתו במועד. שריפת חמץ
ש. מתי שורפים את החמץ? ת. בבקר יום ששי, עד השעה 11:15 ועדיין לא מבטלים את החמץ ולא
אומרים "כל חמירא…" ש. מתי כן אומרים "כל חמירא…? ת. רק למחרת בשבת בבקר כפי שנבאר בהמשך. מכירת חמץ
ש. עד מתי אפשר למכור את החמץ? ת. עד יום ששי בבקר, לפני השעה 11:00. הכשרת המטבח לפסח, ההכנות לשבת וסעודות שבת
ש. עד מתי צריכים להכשיר את המטבח לפסח ומתי להוציא את כלי
הפסח? ת. את המטבח ואת כלי הפסח מכשירים ומכינים עד ליום ששי ואת
סעודת השבת רצוי להכין ממאכלים הכשרים לפסח,
ומבשלים אותם בכלי פסח. ש. האם מותר להשתמש בסעודת שבת בכלים של חמץ? ת. בליל שבת ובשבת בבקר מותר, אך אם בישלנו את האוכל בכלים של
פסח, צריך להיזהר כשמעבירים את האוכל לסיר של
חמץ, שיעשה ע"י עירוי, בזהירות, שלא יגע בכלי החמץ. לכל מי שיכול, מומלץ להשתמש בשבת זו,
בכלים חד פעמיים וכן במפות שולחן חד פעמיות. ש. האם מותר בכלל לאכול חמץ בשבת זו? ת. מותר לאכול חמץ בסעודת "ליל שבת" וב"סעודת
שחרית" (עד לשעה 09:50). גם ל"לחם משנה" מותר לקחת חלות, אך להשתדל להכין חלות מעטות מתוך חישוב שלא
יישארו שיירים מיותרים. ש. האם מותר לאכול מצה בשבת זו? ת. בשבת החל מהבקר, אסור לאכול מצה ואילו ב"ליל
שבת", מותר. ויש המחמירים שלא לאכול מצה גם בליל שבת.
מומלץ לאכול "מצה עשירה", (מצה שנילושה במי פירות). ולילדים מותר אף לתת מצה רגילה במשך
היום. (האשכנזים אינם אוכלים "מצה עשירה") כ"כ מותר לאכול לביבות
מבושלות או
מטוגנות, העשוית ממצה. ש. מה עושים עם החמץ שנשאר לאחר סעודת שבת? ת. להצניע את כלי החמץ במקום מיוחד. את פירורי החמץ ינער אל
פח האשפה ואם נשארו פרוסות שלמות מהלחם,
יפוררם ויזרקם לפח האשפה. לאחר מכן יבטל את החמץ באמירת "כל חמירא…". ש. איך מנקים את שיירי החמץ מהפה? ת. להוציא את שיירי החמץ ע"י קיסם מבין שיניו, אך להיזהר
שלא לחבל ולגרום להוצאת דם. אח"כ לשטוף היטב את הפה עם מים. שיניים תותבות, יש
להכשירם ביום ששי. ובשבת, מנקים היטב,
שוטפים ומדיחים במים חמים של כלי
שני בלבד. ש. עד מתי מותר לאכול
בשבת, חמץ? ת. עד השעה 9.50
בבקר. ש. מתי מתפללים
"שחרית" בשבת זו? ת. יש להקדים ולהתפלל, כדי שיספיקו לאכול "סעודת
שבת" ולסיימה לפני סוף זמן אכילת חמץ. ומומלץ לכל בתי
הכנסת להתארגן למניין "ותיקין" בשבת זו ( הנץ החמה בשעה 06:02). ש. האם אוכלים בשבת זו "סעודה שלשית"? ת. "סעודה שלישית" אוכלים מוקדם יותר. ואוכלים
כמובן רק אוכל "כשר לפסח", אך אין לאכול בה מצה. הכנות
ל"ליל הסדר"
ש. האם מותר להכין בשבת לצורך ה"סדר", שיערך בלילה? ת. בשום פנים ואופן אסור להכין בשבת שום דבר, לא אוכל ולא
כלים וכד', לצורך ה"סדר". ש. ממתי מותר להתחיל בהכנות ולסדר את השולחן
ל"סדר"? ת. החל מצאת השבת. בעכו 19.54. ומותר גם להכין צרכי סעודה של
החג בבוקר. ש. מתי אם כן נכין את ה"חרוסת", את
ה"זרוע" ואת שאר המאכלים
המיועדים ל"סדר"? ת. רצוי להכין את ה"חרוסת" ואת שאר מאכלי
ה"סדר", כבר ביום ששי. אם שכח ולא הכין את החרוסת לפני שבת, מותר להכינם
ב"ליל הסדר" (רק לאחר צאת השבת), אך יעשה זאת ע"י שינוי. גם את
הזרוע, אם שכח להכינו לפני שבת,
מותר לצלות בלילה, בתנאי שיאכלנה בחג, אך לא
ב"ליל הסדר". זמן הדלקת
נרות ב"ליל הסדר"
ש. מתי מדליקים נרות חג ל"ליל הסדר"? ת. לאחר צאת השבת, לפני ה"קידוש". לפני ההדלקה תאמר
האישה: "המבדיל בין קודש לקודש". ומברכת "להדליק נר
של יום טוב" ו"שהחיינו". (לדברי מרן הגר"ע
יוסף שליט"א אין לברך
"שהחיינו" ויכוונו לצאת ידי חובת ברכת
"שהחיינו", בעת ה"קידוש") וצריכה להיזהר שלא לכבות את
הגפרור, אלא להניחו שיכבה מאליו. ש. האם מותר ל"הדביק" ע"י חימום, את הנרות
לפמוטים ב"ליל הסדר"? ת. אסור להדביק נרות שעווה וכדומה ביום-טוב. ולכן צריך להכינם
ולהדביקם ביום ששי. שכח ולא הדביקם ביום ששי, ייקח
נרות רחבים יותר ויתקעם בפמוטים, כך שיחזיקו גם ללא הדבקה. להזכירכם! לא לשכוח להשאיר מערב שבת, אש דלוקה, (נר זיכרון, גז, מנורה
וכדומה) כדי להדליק ממנה נרות יום-טוב, במוצ"ש "ליל הסדר",
נר-הבדלה, סיגריות (למעשנים), או אש לחימום מאכלים מעשרות
כל פירות, ושאר דברים מהצומח, שאדם אוכל מהם עליו להפריש מהם
תרומות ומעשרות, שהם מתנות שונות הניתנות (לפי הסדר) לכהן וללוי. בשנים א' ב' ד'
ו- ה' לשמיטה ניתן אף מעשר לעני, ובשנים ג' ו-ו' ישנו "מעשר שני" – אותו יש לאכול
בירושלים. בזמננו אין הכוהנים טהורים ואינם יכולים לאכול את התרומה המגיעה להם,
ולפיכך "מבערים" – משמידים את התרומה המיועדת להם לאחר הפרשתה.
כך הוא גם הדין לגבי "מעשר לוי" ו"מעשר עני". נותר אם כן
"מעשר שני" אשר אותו מחללים – מעבירים את קדושתו, למטבע, אותה שומרים עד
לזמן ביעור המעשרות. ביעור
מעשרות
מלכתחילה אסור לאדם לשמור בביתו תרומות ומעשרות שמיועדים לכהן
או ללוי, ואם נשארו בכל זאת, הרי כשמגיע זמן ביעור המעשרות (כאמור בשנים רביעית
ושביעית לשמיטה) עליו לפנות מביתו "חובות" אלו. בימינו לא מצוי שנוצר מצב שנותרים בבית מעשרות אלו, היות
ומבערים אותם סמוך לזמן ההפרשה (אשר רק לאחריה מותר לאכול מהפירות). לפיכך מתייחס דין זה של ביעור מעשרות בעיקר
לגבי מעשר שני. ש. מה קורה אם לא בטוחים שהופרש? ת. במקרה כזה יש להפריש מספק, וההפרשה תהיה כמובן ללא ברכה.
את התרומה (המיועדת לכהן) ואת המעשר המיועד
ללוי ואת זה המיועד לעני – מבערים מיד,
את הפירות/הירקות עצמם. את המעשר השני יש
לחלל –
לפדות על מטבע. ש. מה עושים עם המטבעות שבמשך השנים שמשו לחילול מעשר שני? ת. מחללים את כל המטבעות הללו על מטבע אחת (שערכה יהיה כשווי
1/40 גרם כסף טהור). את המטבע הזו שוחקים, כך
שלא תהיה ראויה עוד לשימוש, עוטפים בניילון וזורקים לים או לכל מקום אחר בו אין סיכוי שתמצא
ויעשה בה שימוש. ש. האם צריך לברך או לומר משהו בזמן הביעור? ת. הנוסח שיש לומר הוא: "כל קדושה שיש במטבע שבידי הוא
וחומשו יחולל על פרוטה שבידי". ש. מה קורה אם שכחו לבער בערב פסח? ת. ניתן לעשר ולבער במשך חול המועד, ולכל המאוחר בערב שביעי
של פסח. הלכות
"ספירת העומר"
החל ממוצאי היום הראשון של פסח (ליל
ט"ז), מתחילים לספור "ספירת העומר". וסופרים ארבעים ותשעה ימים, עד לילה
שלפני חג השבועות. ש. האם מצוות "ספירת העומר" בימינו, היא מדאורייתא,
או רק "מדרבנן"? ת. יש מחלוקת בין הפוסקים. לדעת מרן השו"ע
ולדעת רוב הפוסקים, בימינו המצווה היא "מדרבנן". ואילו לדעת הרמב"ם ו"החינוך" ועוד פוסקים, גם בימינו
המצווה היא מ"דאורייתא". ש. מתי הוא זמן "ספירת העומר"? ת. כשמונה עשר דקות לאחר ה"שקיעה". ש. עד מתי מותר לספור? ת. אם לא ספר בתחילת הלילה, יכול לספור במשך כל הלילה. ש. מתי סופרים בתפילת
"ערבית"? ת. לדעת הגר"א סופרים לאחר
"עלינו". וכן הוא המנהג אצל עדות רבות וכן הוא המנהג בירושלים. אולם לדעת
ה"משנה ברורה" (וכן לדעת בעל "התניא"),
מקדימים לספור לפני "עלינו". ש. מי ששכח לספור לילה אחד, מה דינו? ת. יספור למחרת, ביום, ללא ברכה. וימשיך לספור בשאר הלילות,
כרגיל, בברכה. אך אם שכח ולא ספר גם ביום שלמחרת,
לא יכול להמשיך ולספור בשאר הלילות בברכה וימשיך לספור, כל לילה, ללא ברכה. אינו זוכר
אם ספר בלילה הקודם, או לא ספר, ואף לא ספר במשך היום שלמחרת, יכול להמשיך
ולספור בשאר הלילות, בברכה. ונוהגים בהרבה קהילות, לספור בקול רם גם אחרי תפילת
"שחרית", ללא ברכה. ש. מי שספר לפני התפילה, ללא ברכה, האם יכול לספור בתפילה
ולברך? ת. הסופר ללא ברכה שוב אינו יכול לברך על הספירה שבאותו לילה.
ולכן אם שאל אותו חברו, אחרי
ה"שקיעה", כמה סופרים הלילה? יענה לו: שאתמול היה כך וכך. ש. האם נשים חייבות לספור "ספירת העומר"? ת. נשים פטורות, אך אם הן רוצות לספור, הרי לנשים ספרדיות,
אסור לספור בברכה. ונשים אשכנזיות יכולות לספור
בברכה. ש. מתי יש לבצע את הביעור? ת. מלכתחילה – עד ערב פסח. ש. מה כולל הביעור? ת. בשלב ראשון יש לבדוק אם יש בבית פירות או ירקות שלא הופרשו
מהם תרומות ומעשרות, ולהפריש מהם כדין הלכות ביעור מעשרות
זמנה של מצות ביעור מעשרות הוא פעמיים במהלך מחזור
של שבע שנים: בשנה הרביעית לשמיטה ובשנה השביעית – שנת השמיטה. מהי בדיוק מצווה זו? מהו זמנה? וכיצד מקיימים אותה?
על כך בהמשך. ואמרת
לפני ה' אלוקיך
בערתי הקודש מן
הבית " (
דברים כ"ו, י"ג
) המועצה הדתית
עכו והמחוז
רח' יהושפט 29,
ת.ד. 2174 עכו, טל' 9910402-04
פקס' 9917708-04 פעילות המועצה הדתית שעות קבלת קהל בימים א - ה 08:30 - 13:30 אחה"צ בימים א, ה, 16:00 - 18:00 בימי שישי וערבי חג אין קבלת קהל מחלקת הנישואין בימים א, ג, ה, 08:30 - 12:30 בימים ב, ד, 08:30 - 10:30 אחה"צ בימים א, ה, 16:00 - 18:00 מדריכת כלות בימים א, ג, ה, 08:30
- 12:30 אחה"צ בימים א, ה, 16:00 -
18:00 בשאר הימים בתאום מראש מקוואות מקווה שיכון רחוב שדליץ טלפון 9911067-04 מקווה עיר רחוב דרך הארבעה שכונת וולפסון טלפון: 9913493-04 זמני טבילה בימים
א-ה מצאת הכוכבים עד לשעה 22:30 בערבי שבתות וחגים מצאת הכוכבים למשך שעה בלבד במוצש"ק לאחר צאת השבת למשך שעתיים טבילת כלים 08:00 - 16:00 בית העלמין במקרים דחופים יש לפנות לממונה על בתי העלמין נייד 8390276-050 עירובין נא לפנות לאחראי על העירובין נייד 8390272-050 |
|