בס"ד שבת פרשת "כי תבוא" – י"ח אלול תשס"ד (4.9.04)
	כניסת השבת: 18.31 יציאת השבת: 19.39
הרב יוסף ישר שליטא שיחת השבוע פרשת השבוע על נושאים אקטואליים ועוד	בס"ד תפילה ואמונה מביאות ישועה פרשת "כי תבוא" מתחילה בהחדרת הערך הנעלה והחשוב ביותר שחייב כל אדם לאמצו להיות חלק ממנו והוא: ערך "הכרת הטוב". "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' א-להיך נתן לך נחלה וירשתה וישבתה בה. ולקחתה מראשית כל פרי האדמה, אשר תביא מארצך, אשר ה' א-להיך נותן לך ושמת בטנא, והלכת אל המקום אשר יבחר ה' א-להיך לשכן שמו שם..." ובהמשך: "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה', והנחתו לפני ה' א-להיך והשתחוית לפני ה' א-להיך. ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' א-להיך ולביתך, אתה והלוי והגר אשר בקרבך". ערך "הכרת הטוב" הוא ערך כה נעלה. האדם היודע להכיר טובה, האדם שיש בו את ההבנה הברורה כי כל מה שיש לו וכל ההישגים שהוא משיג באים מכוח ברכתו, רצונו ונתינתו של הקב"ה, אדם שכזה הופך להיות כלי קבול של ברכת ה'. ואכן בהמשך עוסקת פרשתנו בסדרה של ברכות. "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' א-להיך לשמור לעשות את כל מצוותיו אשר אנכי מצוך היום, ונתנך ה' א-להיך עליון על כל גויי הארץ. ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך, כי תשמע בקול ה' א-להיך". ובהמשך: "יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך". הנה לנו סדרה של ברכות ברורות ומפורשות שמבטיחה לנו תורתנו הקדושה, בשעה שעם ישראל מאמץ לעצמו את דרך התורה והיראה, את דרך האמונה והבטחון בהקב"ה. יודעים אנו לספר על כל כך הרבה עובדות היסטוריות בקורות עם ישראל, שראו במו עיניהם נסים ונפלאות שנעשו להם בשעת צרה ובשעת סכנה. היה זה בערב פסח של שנת תרס"ג. ביום ששי בבוקר. שערי ה"מלאח", הגטו היהודי במרוקו, סגורים ומסוגרים, אין יוצא ואין בא. והנה הגיעה שמועה, כי המון רב של ערבים משולהבים וחמומים שועטים לעבר ה"מלאח" ובידיהם קרדומות וקלשונות, מוטות ברזל וכל כלי משחית. בצעקות פראיות, מקפיאות דם, התנפלו על השערים והחלו להכות בהם בכלי המשחית שבידיהם. בעודם צובאים על השערים ומנסים לפרוץ פנימה אל ה"מלאח", נקהלו כל בני העדה ברחובה של עיר, מנער ועד זקן, להרים קול צעקה ותפילה לאביהם שבשמים שיצילם. בין המתפללים היה גם הצדיק רבי חיים משאש. הרב נפל אפים ארצה, וזקנו הלבן, היורד על פי מדותיו, מתפלש בעפר. בזעקות גדולות ומרות פונה הוא לקהל לחזור בתשובה שלמה. ואז מתעצם קולו הקורא "שמע ישראל" ובוקע שערי שמים. "יענך ה' בים צרה..." מרעים קולו של הרב, וכל הקהל עונים אחרי בקול בכי ותחנונים. כל אותה עת נשאת בחלל האויר מהומה גדולה של קולות שאגות אימים, מהלומות, קולות נפץ עזים ושריקות כדורי העופרת החולפים מעל הראשים. מכל עבר נשמעות צעקות ובכיות של אנשים, נשים וטף... ואז ארע הנס - - - לפתע נראה ברחוב ה"מלאח" מספר אנשים רצים במהירות. כל הקהל קפא מאימה. בפחד הפנו ראשיהם לעברם, והנה ראו, כי הרצים הם הצופים והשומרים על החומות וקריאותיהם, למרבה ההפתעה, היו קריאות של שמחה! בצפיה מתוחה המתינו הכל לאשר בפיהם. הצופים הגיעו נרגשים וחסרי נשימה וספרו, כי בעמדם על החומות, ראו לפתע פתאום את המון הערבים סובבים על עקבותיהם ובורחים. בצרחות ובשאגות נמלטו מן המקום, והתפזרו לכל עבר! שמע הקב"ה לתפילתו של אותו הצדיק רבי חיים משאש ולתפילתם של ישראל, והושיעם בעת צרתם. באורח נס, נפלו פחד ואימה על האויבים הזדוניים ונצלו ישראל מידם הרשעה. על אותו נס הצלה כתב רבי רפאל ברוך טולידנו: "ידענו כי זכות רבנו הקדוש, רבי חיים משאש, היא שעמדה לנו. ולא עברו ימים מועטים ונפל למשכב, וארך חוליו עד שנשבה ארון הא-לקים... וכפר על הדור". כמה שאנו זקוקים כיום לנסים ולתשועות. כמה שאנו צריכים כיום לתפילותיהם של צדיקים ולתפילותיהם של כל בית ישראל. בימי הרחמים והסליחות האלה, נתחזק באמונה ונבקש ישועה ונזכה לכפרה ותישלח לנו החיים והברכה. אמן. ********************************************************************************** נטפי יהדות מדיני ה"סליחות" (מתוך פסקי מרן הגר"ע יוסף שליט"א) אמירת ה"סליחות" צריכה להיות בכוונה ובנחת ובמיתון ובהכנעה יתירה. ובמיוחד יש לכוון באמירת "שלוש עשרה מדות". ולכן אותם הנוהגים לומר "סליחות" במהירות רבה ובחפזה, לא יפה עושים. ומאבדים שינתם ללא תועלת. והחי יתן אל לבו בעת אמירת ה"ווידוי" וה"סליחות", לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה שלמה. ולהוסיף מצוות ומעשים טובים בהתקרבו ליום הדין שבו שוקלין זכויותיו ועוונותיו של אדם.
נטפי יהדות
מדיני ה"סליחות" (מתוך פסקי מרן הגר"ע יוסף שליט"א) אמירת ה"סליחות" צריכה להיות בכוונה ובנחת ובמיתון ובהכנעה יתירה. ובמיוחד יש לכוון באמירת "שלוש עשרה מדות". ולכן אותם הנוהגים לומר "סליחות" במהירות רבה ובחפזה, לא יפה עושים. ומאבדים שינתם ללא תועלת. והחי יתן אל לבו בעת אמירת ה"ווידוי" וה"סליחות", לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה שלמה. ולהוסיף מצוות ומעשים טובים בהתקרבו ליום הדין שבו שוקלין זכויותיו ועוונותיו של אדם. .